תזונה טובה יותר של האם מגבירה את צמיחת המוח ואת מנת המשכל אצל ילדים

גלה כיצד התזונה האיכותית של האם במהלך ההריון יכולה לשפר את גודל המוח והיכולות הקוגניטיביות של ילדה, עם השפעות מתמשכות עד גיל ההתבגרות.

מאמר מערכת: מהתזונה של אמא למוח הגדול של הילד: בחיפוש אחר דיאטות הריון אופטימליות למוח. קרדיט תמונה: Saulich Elena / Shutterstock

במאמר מערכת שפורסם לאחרונה ב כתב העת האמריקאי לתזונה קליניתחוקרים העריכו כיצד איכות התזונה של האם משפיעה על מבנה המוח ועל מנת האינטליגנציה (IQ) של ילדים בין גיל 10 ל-14. הממצאים שלהם מצביעים על כך שתזונה אימהית איכותית במהלך ההריון משפיעה באופן משמעותי על מבנה המוח של ילדים יחד עם תוצאות קוגניטיביות המתווכות על ידי שינויים מבניים במוח.

רֶקַע

המוח האנושי גדל במהירות במהלך ההיריון והילדות, ודורש תזונה מספקת כדי לתמוך בדרישות האנרגיה הגבוהות שלו. תזונה נכונה במהלך 1,000 הימים הראשונים לחיים היא חיונית להנחת הבסיס להתפתחות קוגניטיבית. חוסרים תזונתיים במהלך ההריון עלולים לפגוע בהתפתחות העצבית, לשנות את ביטוי הגנים ולגרום לשינויים מבניים מתמשכים במוח.

המחקר מעביר את המיקוד מחומרי מזון בודדים לדפוסי תזונה כלליים לפני הלידה, תוך זיהוי ההשפעות הסינרגטיות של רכיבים תזונתיים שונים. איכות תזונה טובה יותר בהריון נקשרה לשיפור בהתפתחות קוגניטיבית בגיל הרך ובאמצע הילדות. תזונה לקויה לפני הלידה קשורה למנת משכל נמוכה יותר, בעוד שתזונה בריאה קשורה לתפקוד ניהולי טוב יותר ולמיומנויות קוגניטיביות אצל ילדים.

שינויים מבניים במוח עשויים לתווך את הקשר בין תזונת האם והתפתחות קוגניטיבית אצל ילדים. מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שדיאטות עתירות שומן והגבלות תזונתיות במהלך ההריון מובילות לשינויים מבניים במוח ולהפחתת היכולות הקוגניטיביות בצאצאים. בבני אדם, יש עדויות מתפתחות הקושרות תזונה טרום לידתית למורפולוגיה של המוח ולתוצאות קוגניטיביות בגיל ההתבגרות, אם כי המנגנונים עדיין לא ברורים.

לגבי המחקר

חוקרים ערכו מחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול בהולנד, עם משתתפים שכללו אנשים בהריון עם תאריכי לידה בין אפריל 2002 לינואר 2006. גדלי המדגם הסופיים כללו נתונים תזונתיים של 6,485 אמהות ו-2,223 ילדים עם נתוני הדמיית תהודה מגנטית (MRI) בגילאי 10 ו 1,582 בגיל 14, כאשר ל-872 ילדים יש נתונים בשתי הנקודות.

הערכות איכות הדיאטה התבססו על שאלון תדירות מזון בן 293 פריטים שאמהות לעתיד מילאו במהלך השליש הראשון שלהן ואשר שימש לציון איכות דיאטה בין 0 ל-15 בהתבסס על ציות להנחיות התזונה הלאומיות של הולנד, שבו ציונים גבוהים יותר הצביעו על בריאות יותר. דיאטות. ציונים גבוהים יותר היו בקורלציה חיובית עם צריכת חומרים מזינים מועילים כמו סיבים ושלילי עם רכיבים מזיקים כגון שומנים רוויים.

במהלך סריקות MRI, החוקרים מדדו נפחי מוח גלובליים (כולל חומר לבן וחומר אפור) ומאפיינים של קליפת המוח כגון gyrification (תהליך התפתחות קפלים), שטח פנים ועובי. ילדים עברו גם ארבעה מבחנים למדידת מנת משכל בהתבסס על מהירות עיבוד, זיכרון, חשיבה והבנה.

ניתוחי רגרסיה הותאמו למאפיינים אימהיים כמו צריכת אנרגיה, עישון, פסיכופתולוגיה, מוצא לאומי, הכנסה, השכלה וגיל, כמו גם מאפיינים של ילדים כמו משך ההנקה, איכות התזונה בגיל שמונה ומין.

ממצאים

כאשר גויסו למחקר, האמהות היו, בממוצע, בנות 31.2 שנים. בין 64% ל-66% היו בעלי רמות השכלה גבוהות, בעוד שבין 62% ל-64% היו אזרחים הולנדים. ציון איכות התזונה הממוצע במהלך ההריון היה 7.8 מתוך 15.

בגיל שמונה ילדים הראו ציון דיאטה ממוצע של 4.5 ו-IQ ממוצע של 103. חוקרים מצאו שאיכות דיאטה אימהית טובה יותר במהלך ההריון קשורה לנפח גדול יותר של המוח אצל ילדים.

בגיל 10, נפחים תת-קורטיקליים, חומר אפור, חומר לבן ונפחי מוח הכוללים הראו קשרים מובהקים, כאשר החומר האפור והנפחים הכוללים נותרו בקורלציה בגיל 14. קשרים אלו נחלשו כאשר נלקחה בחשבון איכות תזונת הילד, אך נותרו משמעותיים לגיל 10 .

איכות התזונה שלפני הלידה הייתה קשורה לשטחי משטח קליפת המוח גדולים יותר באזורי מוח ספציפיים (כגון האונות העורפית והחזיתית) ולהבדלים בגירוי ובעובי קליפת המוח, אשר השתנו לפי גיל הילד.

דיאטות אימהיות טובות יותר גם נמצאות בקורלציה עם תוצאות קוגניטיביות טובות יותר בילדים, במיוחד חשיבה מטריצית וציוני אוצר מילים, כאשר שיפורים אלו מתווכים חלקית על ידי חומר לבן ונפחי המוח הכוללים.

מסקנות

בסך הכל, ממצאים אלה מצביעים על כך שאיכות תזונה אימהית טובה יותר במהלך ההריון תומכת בנפחי מוח גדולים יותר, במבנה מוחי טוב יותר ובתוצאות קוגניטיביות משופרות בילדים. השפעות אלו חזקות יותר בגילאים צעירים יותר (10 שנים) ומתמעטות מעט עם התאמות נוספות כגון גודל הראש או איכות דיאטת הילד.

זהו המחקר הראשון שמראה קשרים ארוכי טווח בין איכות התזונה לפני הלידה ומורפולוגיה של המוח עד גיל ההתבגרות המוקדמת, והראה קשר עקבי בין איכות התזונה ונפח המוח בילדים בשני הגילאים.

החוקרים סיפקו גם תובנות מכניסטיות לגבי מערכות היחסים הללו, מה שמצביע על כך שמסלולים נוירו-ביולוגיים פוטנציאליים כמו הפחתת דלקת או שינויים אפיגנטיים יכולים להיות הקשר. חומרים מזינים כמו חומצה פולית, אבץ, ברזל וחלבון עשויים לתמוך בתהליכים נוירו-התפתחותיים קריטיים.

מחקר זה מדגיש את התזונה לפני הלידה כגורם שניתן לשינוי בעל השפעות ארוכות טווח על התפתחות המוח והקוגניטיבית. מחקרים עתידיים צריכים לאמת ממצאים על פני אוכלוסיות מגוונות ולחקור הבדלים מוחיים אזוריים, תוך בדיקה אם איכות התזונה לפני הלידה משפיעה על בריאות הנפש או על יכולות קוגניטיביות מאוחר יותר בגיל ההתבגרות או הבגרות.