בפאתי מדבר ניו מקסיקו, בתוך מתקן שנראה כמו שילוב בין מכונת צנטריפוגה לתותח חלל מתוך סרט מדע בדיוני, מתרחשת מהפכה שקטה – אך רועשת מאוד בזירה הגיאופוליטית.
חברה אמריקאית צעירה בשם SpinLaunch משנה את כל מה שחשבנו שידענו על שיגור לוויינים. לא עוד רקטות ענק שמפציצות את השמיים בענני עשן ורעש – אלא זריקה מכנית, מהירה, ובעיקר הרבה יותר ירוקה. סין כבר מתחילה להזיע.
עידן חדש בשיגור לוויינים
מה הייתם אומרים אם מישהו היה מספר לכם שהוא מתכוון לשגר לוויינים לחלל בעזרת תוף סיבובי במהירות על־קולית? זה בדיוק מה ש־SpinLaunch עושה: היא בונה מערכות שיגור המבוססות על צנטריפוגה עצומה, המסובבת לוויינים קטנים במהירות של 8,000 קמ״ש, ואז משחררת אותם היישר אל מחוץ לאטמוספירה.
הרעיון פשוט – לקצץ משמעותית בעלויות ובנזק הסביבתי של שיגורים מסורתיים.
המיזם המרכזי של החברה, הנקרא Meridian Space, שואף לשגר מאות לוויינים בצורת פנקייק לחלל עד סוף השנה הבאה. כל אחד מהם שוקל כ־70 ק״ג ונארז בשכבות בתוך ״אוטובוס שיגור״ חכם, שמקטין נפח ומשקל באופן דרמטי לעומת לוויינים קלאסיים.
השפעת SpinLaunch על תעשיית החלל
כשהמחיר של שיגור רקטי רגיל נע בין 60 ל־90 מיליון דולר, SpinLaunch מציעה מודל תמחור חדשני – בין 1,250 ל־2,500 דולר לקילוגרם בלבד. המשמעות: גם סטארט־אפים קטנים, אוניברסיטאות או מדינות מתפתחות יוכלו להרשות לעצמן להצטרף למרוץ החלל.
וזה לא הכול. השיטה הזו אינה דורשת דלק רקטי ואינה פולטת גזי חממה במהלך השיגור – מה שהופך אותה לחלופה ידידותית יותר לסביבה. ארגונים כמו NASA ו־NOAA כבר מביעים עניין בפתרונות דומים, מתוך תקווה לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של משימות חלל.
מרחיבים את גבולות החלל – בלי לשלם את המחיר הסביבתי
אם עד לאחרונה רק מעצמות גדולות יכלו להרשות לעצמן לתפעל מערכות שיגור עצמאיות, הטכנולוגיה הזו פותחת דלת לשחקנים חדשים. שירותים כמו אינטרנט מהיר במיוחד, ניטור אקלימי ושיפור תחזיות מזג אוויר – כולם יכולים להפוך לנגישים יותר הודות לשיגורים תדירים וזולים.
אך ההצלחה הזו מגיעה עם אחריות. ריבוי השיגורים עשוי להוביל לגודש במסלול הלווייני הנמוך (LEO), שם כבר כיום מסתובבים מעל 9,000 לוויינים פעילים, לפי נתוני ה־ESA (הסוכנות האירופית לחלל). נשאלת השאלה – האם נוכל לנהל תנועה חללית כמו שמנהלים תעבורה אווירית?
אתגרים והזדמנויות בדרך לחלל
העתיד ש־SpinLaunch מציירת מסקרן ואף אופטימי, אך יש לא מעט מוקשים בדרך. מלבד זיהום אור שמקשה על תצפיות אסטרונומיות ו־סיכון להתנגשויות בין לוויינים, עולה גם שאלה של רגולציה עולמית. האם ניתן לפקח על אלפי לוויינים שישוגרו מדי שנה?
יש גם מי שמוטרדים מההיבט הביטחוני: בסין, כך לפי דיווחים בתקשורת המקומית, רואים ביכולת הזו יתרון טכנולוגי אמריקאי שעשוי להקנות יתרון גם בתחומים צבאיים, בעיקר אם ייעשה שימוש בלוויינים זעירים למשימות ריגול, ניווט מדויק או תקשורת סודית.
האם תותח הצנטריפוגה באמת ישנה את הכללים?
למרות האתגרים, אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל. SpinLaunch מציעה חזון של נגישות, קיימות ותדירות גבוהה של שיגורים, שביכולתה להפוך את החלל ממרחב בלעדי לעשירים – לזירה פתוחה ליזמות וחדשנות.
אם החברה תדע לשלב בין פריצת דרך הנדסית לאחריות סביבתית וחברתית, היא עשויה להפוך את מה שנראה כמו גימיק טכנולוגי – לתשתית אמיתית לעידן החלל הבא.
