מיליוני אנשים צפויים לאבד גישה לחוק מדיקאיד וחוק טיפול סביר לשוק תוכניות לביטוח בריאות אם המחוקקים הפדרליים יאשרו את חוק הצעת החוק הגדולה והגדולה, חבילת הפוליסה המקומית של הנשיא דונלד טראמפ, שעוברת כעת בסנאט.
מנהיג הרוב של הסנאט ג'ון ת'ון דן בבריאות ובחקיקה הממתינה בראיון ל- KOTA, תחנת טלוויזיה בדרום דקוטה. אבל הוא התמקד בסוג אחר של ביטוח בריאות-ביטוח בחסות מעביד.
"הרבה פעמים, שירותי הבריאות מגיעים עם עבודה," אמר ת'ון.
הערותיו של ת'ון בראיון נערכו בהקשר של הדגשת חלק ממטרת המדיניות הכלכלית של ה- GOP. "יצירת עבודות משלמות טובות יותר שמגיעות עם הטבות היא בסופו של דבר המטרה כאן", אמר.
חדשות הבריאות של KFF פנו למשרדו של ת'ון כדי לברר את הבסיס לתגובה זו. מנהל התקשורת שלו, ראיין וורסה, הגיב על ידי חזר על המסר של ת'ון: "להשיג עבודה יש פוטנציאל להוביל עובד לרכוש שירותי בריאות."
פול פרונסטין, מנהל מחקרי הטבות בריאות במכון לחקר תועלת העובדים, אמר כי התגובה של ת'ון עשויה גם לרמז לדיונים סביב דרישות העבודה של Medicaid. חוק הצעת החוק הגדולה והגדולה הגדול יאפשר למבוגרים שאינם מופעלים להירשם למדיקאיד רק אם הם מוכיחים שהם מתנדבים, עובדים או חיפוש או הכשרה לעבודה.
Medicaid, הממומנת על ידי הממשלה הפדרלית והמדינות, היא התוכנית העיקרית לביטוח הבריאות במדינה לאנשים עם הכנסות נמוכות. יש אנשים עם מוגבלות גם הם זכאים.
חלק מהרפובליקנים בנו על נקודת הדיבור במשרות בהגנה על קיצוצים של Medicaid ודרישות העבודה. הסנאטור ג'יימס לנקפורד (R-Okla.), למשל, אמר ל- CNBC כי הצעת החוק לא נוגעת "לבעוט אנשים ממדיקאיד. זה עובר ממדיקאיד לטיפול בריאותי המסופק על המעסיק."
אולם המומחים לפוליסת הבריאות שבדקנו איתם הבהירו כי קבלת עבודה אינה ערובה לקבלת ביטוח בחסות עבודה.
ביטוח בריאות בחסות מעסיק: היסודות
מומחים אלה אמרו שרוב המשרות אכן מציעות ביטוח בריאות. אבל הם גם אמרו שהקשר בין תעסוקה לכיסוי מבוסס עבודה אינו תמיד פשוט.
"כשאני רואה את ההצהרה הזו, אני כמו 'יש לי כל כך הרבה מה לומר על זה.' אבל אני לא מתווכח עם ההצהרה, "אמר פרונסטין.
מתיו ריי, מנהל חבר המתמקד בחקר ביטוח פרטי ב- KFF, עמותה למידע בריאותי הכולל גם את חדשות הבריאות של KFF.
"כיסוי בחסות מעסיק נותר הסלע של האופן בו אנשים מקבלים ביטוח בריאות בארצות הברית", אמר ריי. "הייתי אומר שלקבלת עבודה אינה ערובה שיש לך ביטוח בריאות. זה פשוט מגדיל את הסיכוי שלך להשיג את זה."
כ- 60% מהאמריקאים מתחת לגיל 65 מקבלים ביטוח בריאות באמצעות תפקידם או כבן זוג, ילד או אחר תלוי במישהו המבוטח בעבודתו, על פי נתוני KFF 2023.
בקרב עובדים בגילאי 18 עד 64 שהיו זכאים אך לא נרשמו לביטוח מקום העבודה שלהם, 28% אמרו כי הסיבה שהם החליטו לא להירשם היא שהתוכניות היו יקרות מדי, כך עולה מנתוני KFF.
מרבית העובדים הללו מצאו ביטוח בריאות במקומות אחרים, כמו למשל באמצעות תוכנית העבודה של קרוב משפחה. אולם אחוז קטן מהעובדים הזכאים, 3.7%, לא היו מבוטחים.
ביטוח הבריאות היה "התועלת המוערכת ביותר במקום העבודה" מאז שעסקים החלו להציע לו לגייס עובדים בשוק עבודה הדוק במלחמת העולם השנייה, אמר פרונסטין.
החוק הפדרלי מעודד גם חברות להציע תוכניות. על פי חוק טיפול במחיר סביר, מעסיקים עם 50 עובדים במשרה מלאה או יותר נענשים אם הם לא מציעים לרוב העובדים ביטוח שהממשלה הפדרלית מחשיבה במחיר סביר.
נכון לשנה שעברה, 54% מהחברות הציעו ביטוח בריאות לפחות לעובדים, לפי KFF.
אך זו לא הדרך העיקרית ש- ACA סייעה להוריד את שיעור האנשים ללא ביטוח בריאות, אמרה מליסה תומסון, פרופסור באוניברסיטת מיאמי באוהיו המתמחה בהיסטוריה הכלכלית של ביטוח הבריאות. "כמעט כל זה" שינוי, אמרה, הגיע מה- ACA שיצר תוכניות שוק פרטיות ומאפשר למדינות להרחיב את זכאות Medicaid.
אנליסטים למדיניות הבריאות אומרים כי הצעת החוק הגדולה והגדולה הייתה מקשה על אנשים להעפיל או להרשות לעצמם תוכניות בשוק, עם הצעות שיגדילו את הניירת, יקצר תקופות הרשמה ויאפשרו זיכוי מס משופר לסחרור. תומאסון גם ציין כי הרטוריקה הפוליטית סביב מקומות עבודה וביטוח בריאות לא תמיד מתיישרים.
"לעתים קרובות אנו מדברים על כך שעסקים קטנים הם מנוע יצירת מקומות עבודה", אך אלה הם העסקים שלעתים קרובות אינם יכולים להרשות לעצמם להציע ביטוח במקום העבודה, אמרה.
אז מי לא מבוטח באמצעות ביטוח מקום עבודה?
הקטגוריה הברורה ביותר של אנשים שאין להם ביטוח במקום העבודה הם אלה שאין להם עבודה. קבוצה זו כוללת ילדים וגמלאים, אנשים המחפשים עבודה, אנשים שבוחרים לא לעבוד, ואלה שאינם יכולים לעבוד, בגלל מוגבלות או מחלה.
קבוצה אחרת ללא ביטוח שהוענק למעביד היא 25% מהגילאי 18 עד 64 שיש להם עבודה אך אינם מסוגלים להשיג ביטוח כזה, על פי 2023 נתוני KFF.
חלק מהאנשים הללו עובדים עבור חברות שאינן מציעות ביטוח בריאות. מעסיקים אלה נוטים להיות עסקים קטנים או חלק מתעשיות מסוימות, כמו חקלאות ובנייה.
אחרים הם עובדים במשרה חלקית, זמנית או עונתית בחברות המציעות ביטוח בריאות רק לעובדים במשרה מלאה. עובדים עם הכנסות נמוכות סבירות פחות באופן משמעותי מאלו עם הכנסות גבוהות יותר להיות זכאים לביטוח במקום העבודה, על פי נתוני KFF 2023.
אנשים שאינם מועסקים או שאינם מקבלים ביטוח בעבודתם יכולים לקבל כיסוי בדרכים אחרות. חלקם מבוטחים באמצעות תוכנית העבודה של קרוב משפחה, בעוד שאחרים רוכשים תוכניות ועשויים להיות זכאים לסובסידיות בשוק ACA.
אחרים מקבלים ביטוח באמצעות Medicaid או Medicare, התוכנית לביטוח בריאות הפדרלי לאנשים בני 65 ומעלה וכמה אנשים עם מוגבלות.
עלות ואיכות – ולכן גישה לטיפול – משתנים
רק בגלל שלמישהו יש ביטוח בריאות זה לא אומר שהם יקבלו את הטיפול הבריאותי שהם צריכים. אנשים עשויים לדלג או לעכב טיפול אם התוכניות שלהם אינן משתלמות או אם הם מגבילים את ספקי הרשת.
"היתרונות הבריאותיים מגיעים בכל הצורות והגדלים", אמר פרונסטין. "חלק מהמעסיקים מציעים הטבות נדיבות מאוד, ואחרים פחות."
נתוני KFF מראים כי הוצאות חלוקת העלויות של הפרמיות והרשמים צמחו מהר יותר מהשכר משנת 2008 עד 2018 אך האטו בשנים האחרונות.
האם ביטוח במקום העבודה משתנה באופן משמעותי משתנה באופן משמעותי לפי הכנסה. על פי נתוני KFF 2020, משפחות בעלות הכנסה נמוכה יותר מבוטחים באמצעות עובד במשרה מלאה שהוצאו בממוצע 10.4% מההכנסה שלהן בפרמיות ועלויות מחוץ לכיס. זה יותר מפי שניים מהשיעור כשמסתכלים על משפחות בכל הכנסות.
פסיקתנו
ת'ון אמר, "הרבה פעמים, שירותי הבריאות מגיעים עם עבודה."
הצהרה זו מדויקת חלקית. רוב העובדים בארה"ב מקבלים כיסוי בריאותי באמצעות עבודה. אבל זה מבהיר על היבטים של מערכת ביטוח הבריאות המבוססת על מדינתנו-כמו כיצד עלויות וכיסוי, במיוחד עבור אנשים עם הכנסות נמוכות יותר, יכול לגרום לתוכנית של מעסיק מחוץ להישג יד גם אם היא זמינה.
בשורה התחתונה: לא כל המשרות מספקות ביטוח בריאות או מציעות תוכניות לכל עובדיהם. כאשר הם עושים זאת, העלות והאיכות משתנים באופן נרחב – מה שהופך את ההצהרה של ת'ון לפשט יתר.
אנו מדרגים את ההצהרה הזו חצי נכונה.
מאמר זה הודפס מחדש מ- khn.org, חדר חדשות לאומי המייצר עיתונאות מעמיקה בנושאי בריאות והוא אחת מתוכניות התפעול הליבה ב- KFF – המקור העצמאי למחקר, סקרים ועיתונות של מדיניות בריאות. |