התערבויות קבוצתיות דיגיטליות מציעות פתרון ניתן להרחבה להשמנה חמורה, אך התגברות על מחסומים כמו גישה לאינטרנט ומעורבות משתתפים היא המפתח להצלחה.
מחקר קליני: היעילות והשימושיות של התערבויות מקוונות, מבוססות קבוצות עבור אנשים עם השמנת יתר חמורה: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה. קרדיט תמונה: סטודיו Gecko / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה ב- כתב העת הבינלאומי להשמנת יתרחוקרים בבריטניה העריכו את היעילות, השימושיות והמחסומים של התערבויות מקוונות מבוססות קבוצות למבוגרים עם השמנת יתר חמורה.
רֶקַע
השמנת יתר מציבה אתגרים משמעותיים בבריאות הציבור, מגבירה את העומס על שירותי הבריאות ומגבילה את הגישה לטיפול. זה קשור מאוד למצבים בריאותיים רבים, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם וסרטן. השמנת יתר חמורה מחמירה את הסיכונים הללו, ומדגישה את הצורך בהתערבויות נגישות.
גישות מבוססות קבוצה, יעילות לניהול משקל וטיפוח תמיכה חברתית, יכולות להפחית את דרישות השירות אך להתמודד עם אילוצים לוגיסטיים. כתב העת הדגיש כי התערבויות מסורתיות פנים אל פנים גורמות לרוב לזמני המתנה ארוכים ולנגישות מוגבלת, במיוחד באזורים מוחלשים.
התערבויות דיגיטליות יכולות למתן את הבעיות הללו תוך מתן פתרון ניתן להרחבה. מסירה דיגיטלית יכולה לטפל בחסמים כמו נסיעות וזמן, ולשפר את הנגישות. בעוד שהתערבויות דיגיטליות ומבוססות קבוצות נחקרו בנפרד, יש צורך במחקר נוסף כדי לסנתז ראיות ולקבוע את היעילות של שילוב גישות אלו.
לגבי המחקר
המחקר נבנה תוך שימוש במסגרת האוכלוסייה, ההתערבות, ההשוואה, התוצאה וסוג המחקר (PICOS) כדי להגדיר את היקף המחקר ולהבטיח מתודולוגיה שיטתית. הדיווח פעל לפי הנחיות דיווח מועדפות עבור ביקורות שיטתיות ומטה-ניתוחים (PRISMA).
קריטריוני הזכאות הוגדרו כך שיכללו מחקרים שבדקו התערבויות מקוונות, מבוססות קבוצות למבוגרים עם השמנת יתר חמורה (מדד מסת גוף (BMI) ≥ 35 ק"ג/מ"ר). ההתערבויות היו צריכות להיות בעיקר מבוססות קבוצה, לכלול שלושה משתתפים או יותר, ולהימסר באמצעות טכנולוגיה.
התוצאות יכולות לכלול שינויים בהתנהגות, מדדים אנתרופומטריים או מדדים אחרים הקשורים לבריאות. לא נכללו מחקרים שהתמקדו בילדים, התערבויות במצבים שאינם קשורים להשמנה, או כאלה עם BMI ממוצע <35 ק"ג/מ"ר.
חיפוש מקיף נערך על פני חמישה מאגרי מידע, כולל MEDLINE, Embase ו-Web of Science, למעט ספרות אפורה כדי לתת עדיפות למחקרים שנבדקו עמיתים. שלא כמו הפרוטוקול, מסדי הנתונים של APA PsycINFO ו-ProQuest ו-ProQuest לא בוצעו חיפוש בשל חוסר זמינות.
אסטרטגיית החיפוש שילבה מונחי מפתח הקשורים למסירה מקוונת, התערבויות מבוססות קבוצה והשמנה חמורה. עקב עיכובים בסינון ובניתוח, החיפושים עודכנו בשנים 2022 ו-2024. הסרה וסינון כפולים בוצעו באמצעות תוכנת סקירה שיטתית, כאשר חילוקי דעות נפתרו בהסכמה.
סוקרים ביצעו חילוץ נתונים והערכת איכות באופן עצמאי, תוך שימוש בקריטריונים שנקבעו מראש כדי ללכוד פרטי התערבות, דמוגרפיה של משתתפים ותוצאות. הסיכון להטיה הוערך באמצעות הכלי Cochrane Risk of Bias 2 (RoB 2) עבור ניסויים אקראיים וכלי הערכת שיטות מעורבות (MMAT) עבור מתודולוגיות אחרות.
ניתוח תיאורי וסינתזה נרטיבית נערכו כדי לסכם את הממצאים. מטה-אנליזה העריכה את ההשפעה של התערבויות על שינוי במשקל, תוך שימוש במודל של אפקטים אקראיים עקב הטרוגניות.
התוצאות הוצגו בחלקת יער, והטיית פרסום הוערכה באמצעות מבחן של Egger. המחקר בדק גם את הקשר בין מאפייני התערבות למעורבות המשתתפים וזיהה מנחים וחסמים מרכזיים.
תוצאות המחקר
משני סבבי החיפוש הראשוניים שנערכו במרץ 2021 ובאפריל 2022, אוחזרו בסך הכל 3,137 מאמרים על פני חמישה מאגרי מידע. לאחר הסרת 1,183 כפילויות באמצעות EndNote X9, הכותרות והתקצירים של המאמרים הנותרים נבדקו, והותירו 49 כשירים לסקירה נוספת. בשלב זה התבקשו רשומות נוספות, כגון רישומי ניסוי ותקצירי כנסים.
לא ניתן היה לאחזר 13 דוחות מלאים, והותירו 36 מאמרים בטקסט מלא להערכה. בסופו של דבר, נכללו 17 מאמרים, כולל 12 מחקרים ייחודיים. במקרים שבהם מספר מאמרים דווחו על אותו מחקר, הנתונים חולצו בנפרד עקב הבדלים במספר המשתתפים או ניתוחי תת-קבוצות.
חיפוש שלישי במאי 2024 העלה 952 מאמרים נוספים. לאחר הסרת כפילויות, נבדקו 635 הפניות, ו-35 עברו סקירה בטקסט מלא. שלושה מאמרים נוספים נכללו, וכתוצאה מכך בסך הכל 20 מאמרים המתארים 15 מחקרים שונים.
מחקרים אלה, שנערכו בין השנים 2005 ו-2023, דיווחו על גדלים של מדגם שנעו בין 14 ל-481 משתתפים, עם גדלי מדגם מנותחים עבור התערבויות מקוונות, מבוססות קבוצות, שנעו בין 11 ל-418. בכל המחקרים, רוב המשתתפים היו נשים, עם BMI הבסיסי שנעו בין 35.2 עד 49.2 ק"ג/מ"ר. הדומיננטיות של משתתפות מדגישה חוסר איזון מגדרי, שעלול להגביל את יכולת ההכללה של הממצאים לאוכלוסיות גברים.
ההתערבויות השתנו במידה ניכרת בתכנון. גודלי הקבוצות נעו בין 3 ל-43 משתתפים, כאשר מספר הפגישות נפרש בין 6 ל-47. משך הפגישות, שדווח ב-60% מהמחקרים, נע בין 45 ל-75 דקות, בעוד שמשך ההתערבות היה בדרך כלל שישה חודשים, אם כי חלקם התארכו ל-12 או 18 חודשים. רק שבע התערבויות התבססו על מסגרת תיאורטית, כולל תיאוריה חברתית קוגניטיבית, תיאוריית הגדרה עצמית ומודלים של קבלה טכנולוגית.
תוצאות המשקל היו המוקד העיקרי, שדווחו ב-12 מתוך 15 המחקרים. בעוד שפחות ממחצית הוכיחו הבדלים משמעותיים בירידה במשקל בהשוואה לביקורות, מספר מחקרים הדגישו מדדים נוספים, כולל BMI, יחס מותניים לירכיים ואחוזי שומן. תוצאות אחרות שדווחו כללו פעילות גופנית, התנהגויות תזונתיות, בריאות נפשית ואיכות חיים.
רמות המעורבות היו מגוונות, עם שיעורי השלמה שנעו בין 30% ל-95%. גישות מותאמות, כגון פורומים אינטראקטיביים או תמיכה טכנית, הוכחו כמגבירות את המעורבות, אם כי מחסומים כגון נגישות לאינטרנט ואי היכרות עם חברי הקבוצה נמשכו.
מבוגרים ויחידים מקהילות מודרות מתמודדים עם אתגרים ייחודיים, כגון אוריינות דיגיטלית מוגבלת וגישה לאינטרנט. הקבילות והשימושיות היו בדרך כלל חיוביות, אם כי צוינו בעיות טכניות וחששות לגבי שיתוף מידע בהגדרות וירטואליות.
המטה-אנליזה של ארבעה מחקרים גילתה השפעה קטנה עד בינונית של התערבויות מקוונות, מבוססות קבוצות על ירידה במשקל בהשוואה לטיפול סטנדרטי. פרטים סטטיסטיים, כגון הבדל ממוצע מתוקנן של -0.428 ורווח סמך של 95% של -0.69 עד -0.17, הדגישו את ההשפעה הזו.
מסקנות
לסיכום, חמישה עשר מחקרים בחנו את ההשפעה של התערבויות מקוונות, מבוססות קבוצה, לניהול משקל עבור אנשים עם השמנת יתר חמורה (BMI ≥ 35 ק"ג/מ"ר). התערבויות אלו השתנו בסוג הפלטפורמה, גודל הקבוצה, תדירות הפגישה ומשך הזמן, בדרך כלל נמשכו שישה חודשים עם מפגשים של שעה אחת.
רוב המחקרים הבחינו בירידה במשקל בקרב המשתתפים, ומטה-אנליזה הצביעה על השפעה קטנה עד בינונית של התערבויות אלו בהשוואה ללא טיפול. עם זאת, הממצאים הוגבלו על ידי גודל מדגם קטן, דומיננטיות של משתתפות ובדיקה לא עקבית של תוצאות התנהגותיות, במיוחד שינויים תזונתיים.
תוצאות הירידה במשקל השתנו באופן משמעותי לפי תכנון ההתערבות, עם תמריצים פיננסיים ומשוב מותאם שהראו את ההבטחה הגדולה ביותר. חסמים כמו אתגרי אוריינות דיגיטלית, חוסר קשר חברתי ובעיות טכניות מעכבים מעורבות.
המחקר ממליץ על אסטרטגיות מעשיות, כגון מנחים עקביים, תזכורות למפגשים, שיתוף מתקדם של תוכן הפגישה ופעילויות לבניית צוות, כדי לשפר את הלכידות והמעורבות הקבוצתית.
מחקר עתידי צריך להתמקד באופטימיזציה של התערבויות אלה, כולל בחינת יתרונות ספציפיים לקבוצות משנה ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם מחסומים, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות.