תוכניות הרזיה מותאמות אישית בילדים שמנים הוכחו כמפחיתות שומנים מזיקים ספציפיים הקשורים למחלות לב ולבעיות מטבוליות, ומציעות אסטרטגיה מבטיחה להתערבות מוקדמת ויתרונות בריאותיים ארוכי טווח.
לִלמוֹד: פרופיל שומנים מזהה סימנים הניתנים לשינוי של סיכון קרדיומטבולי בילדים ובני נוער עם השמנת יתר. קרדיט תמונה: Pixel-Shot / Shutterstock.com
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת רפואת טבע מעריך את פרופילי השומנים של ילדים ומתבגרים שמנים ואת ההשלכות הבריאותיות שלהם.
מהי השמנת יתר?
השמנת יתר מתייחסת להצטברות לא תקינה של שומן בגוף. גם תכונות גנטיות וגם תכונות נרכשות תורמות לאטיולוגיה של השמנת יתר, כאשר כמה מחקרים מראים שעד 67% מההשמנה היא תורשתית.
השמנת יתר בילדים עלולה להגביר את הסיכון לפתח סוכרת או טרום סוכרת, יתר לחץ דם ומחלת כבד מטבולית (MASLD), שהאחרונה קיימת ב-40% מהילדים הסובלים מהשמנת יתר. יתר על כן, השמנת יתר משפיעה על הליפידום, עם רמות גבוהות יותר של כולסטרול כולל (TC), ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) וטריגליצרידים (TG), בנוסף לרמות נמוכות יותר של ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL).
המחקר הנוכחי בדק כיצד פרופילי שומנים ורמות שומנים אינדיבידואליים בקרב ילדים ובני נוער שמנים השפיעו על בריאותם, תוך התמקדות ספציפית בתנגודת לאינסולין, דיסליפידמיה, כבד שומני וגורמי סיכון קרדיומטבוליים.
לגבי המחקר
החוקרים ערכו בדיקת פרופיל שומנים ב-958 ילדים ובני נוער שסבלו מעודף משקל או השמנת יתר (OO). הם השוו את התוצאות הללו ל-373 ילדים ומתבגרים במשקל תקין (NW) ממחקר HOLBAEK. רמות השומנים נמדדו גם בתת-קבוצה של 186 ילדים ובני נוער שעברו תוכנית מותאמת אישית לא תרופתית לניהול משקל הנקראת טיפול בהשמנת יתר Holbaek.
לקבוצת OO היו מדדים מוגברים של מסת שומן בגוף ואחוז שומן בכבד, עלייה באנזימי כבד, כולל אלנין טרנסמינאז (ALT), אספרטאט טרנסמינאז (AST) ו-γ-גלוטמיל טרנספראז (GGT), ורמות גבוהות יותר של LDL, TG ו-TC . רמות הגלוקוז, האינסולין וה-C-פפטיד, עם הערכת מודל ההומאוסטזיס של תנגודת לאינסולין (HOMA-IR), עלו אף הם, ובכך מצביעים על חוסר ויסות גליקמי.
כמו כן נצפו סמנים של תיאבון לא מווסת, שובע ודלקת מערכתית. כבד שומני היה נפוץ יותר בקבוצת OO.
ב-15.6% מקבוצת ה-OO, שומן הכבד היווה 5% או יותר מהכבד בהשוואה ל-0% בקבוצת ה-NW. רמות גבוהות של ALT ודיסליפידמיה היו נוכחים ב-38.7% ו-38% מקבוצת ה-OO, בהשוואה ל-12.6% ו-10.8%, בהתאמה, בקבוצת ה-NW.
היפרגליקמיה, תנגודת לאינסולין ויתר לחץ דם היו שכיחים יותר בקבוצת OO ב-14%, 35% ו-15.9%, בהתאמה, בהשוואה ל-8.6%, 5.6% ו-3% בקבוצת NW.
שומנים הקשורים להשמנה/עודף משקל
סך של 121 שומנים הובחנו בין קבוצות NW והשמנת יתר, 43 בין קבוצות הסובלים מעודף משקל ו-NW, ו-60 בין קבוצות הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר. ל-52 ו-35 ליפידים היו קשרים חיוביים ושליליים עם השמנת יתר, בהתאמה.
פרופורציות גדולות של ceramides, TGs, חומצות שומן וכל הדיאקילגליצרולים היו קשורים באופן חיובי להשמנה. לעומת זאת, רוב הגליצרופוספוליפידים, כגון פוספטידילאתנולמינים (PE) וליזופוספטידילכולין (LPC), היו בקורלציה הפוכה. עם phosphatidylcholine (PC), PE ו- phosphatidylinositols (PIs), נצפו מתאמים שליליים וחיוביים עם השמנת יתר.
ככל שהגיל עלה, ילדי NW הפגינו רמות ליזופוספוליפידים גבוהות יותר מאלו בקבוצת OO.
ליפידים מנבאים מחלות קרדיומטבוליות
לקבוצת OO היו רמות גבוהות יותר של ceramide ורמות ליזופוספוליפידים ורמות חומצות שומן אומגה 3 מופחתות. סרמידים וספינגוליפידים אחרים, PE ו-PIs חזו תנגודת לאינסולין וסיכון קרדיומטבולי; עם זאת, ספינגומיאלינים (SM) היו קשורים במתאם הפוך.
ייצור סרמיד בגוף דורש SM וחומצות שומן. רמות SM נמוכות קשורות לדלקת, ורמות סרמיד קשורות לסיכון עתידי למחלות לב וכלי דם (CVD). PE ו-PI נקשרו להתפתחות סוכרת מסוג 2, מחלות כבד שומני ומחלות לב.
שני אנזימי הכבד וגם פאנל של שלושה שומנים של PI, PE וסרמידים סיפקו יכולת ניבוי דומה לסטאטוזיס בכבד. כאשר שני הגורמים שולבו, דיוק הניבוי היה 82%.
הקשר של תכונות קרדיו-מטבוליות עם השמנת יתר נבע בחלקו מהפרעות בשומנים, במיוחד PC ו-TG. עם זאת, SM, LPE ו-LPC היו מתווכים הפוכים של קשר זה.
הפחתת משקל
מתוך 186 הילדים בתוכנית לניהול משקל, 154 ירדו בהצלחה במשקל ובאחוז השומן בגוף, והפגינו רמות מופחתות של כולסטרול כללי ו-LDL, לחץ דם ורמות המוגלובין מסוכרר.
תוכנית ניהול המשקל הפחיתה באופן משמעותי את הרמות של סרמידים, מיני SM, PE ו-PI וטריגליצרידים. שינויים אלו הפחיתו את הסיכון הקרדיו-מטבולי ב-23%.
מסקנות
המחקר הנוכחי זיהה מספר ליפידים, כולל סרמידים ו-TG גדול, התורמים לסיכון העתידי למחלות CVD ומחלות מטבוליות אחרות בקרב ילדים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר. תצפית זו מציעה כי שיעורי שומנים אלו משבשים את ההומאוסטזיס הרגיל ואת המסלולים המטבוליים לפני הבגרות.
יתר על כן, ניהול השמנת יתר הפחית מיני שומנים ספציפיים, כולל סרמידים, TG, PE ו-PI. לפיכך, תוכניות מותאמות אישית להפחתת השמנת יתר הן חיוניות לניטור פרופילי שומנים בריאים, במיוחד עבור ילדים ומתבגרים.
