פעילות גופנית, במיוחד באמצעות תוכניות פנים אל פנים, מפחיתה דיכאון וחרדה בחולים אלו.
מחקר בראשות חוקרים מאוניברסיטת גרנדה, שנערך בשיתוף עם אוניברסיטת קסטיליה-לה מנצ'ה והמרכז הרפואי האוניברסיטאי של רדבוד (הולנד), הראה כי ההקשר שבו מתבצעת פעילות גופנית משחק תפקיד מרכזי ב שיפור הבריאות הנפשית ואיכות החיים של חולים במחלת לב כלילית.
תוצאת המחקר, בהובלת קבוצת המחקר של פרופ' פרנסיסקו ב' אורטגה (הפקולטה למדעי הספורט. אוניברסיטת גרנדה) פורסמה בכתב העת European Heart Journal תחת הכותרת סוג והגדרות פעילות גופנית, איכות חיים ובריאות נפשית במחלת עורקים כליליים: מטה-אנליזה ברשת.
המדענים ניתחו 36 מחקרים קודמים שהעריכו תוכניות פעילות גופנית שונות שהופעלו על סך של 3,534 חולים עם מחלת עורקים כליליים מכל רחבי העולם. שימוש בשיטה חדשנית המכונהמטה-אנליזה ברשתהשוו החוקרים את ההשפעות של סוגים שונים של פעילות גופנית, כולל אימוני כוח, אימון אירובי מתון ואימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה. התוצאות גילו כי ההקשר שבו מתבצעת פעילות גופנית, ולא סוג הפעילות הגופנית, הוא חיוני למיצוי התועלת על בריאותם הנפשית ואיכות החיים של המטופלים. בפרט, תוכניות פנים אל פנים ומפוקחות הציעו את היתרונות הגדולים ביותר, בעוד שתוכניות ביתיות הראו תוצאות צנועות יותר. ממצא זה מדגיש את החשיבות של עיצוב תוכניות אימונים המותאמות להקשר ועם פיקוח מקצועי, ואת הצורך בשיפור תוכניות מרחוק כדי למקסם את התועלת הנפשית שלהן.
מחקר זה מדגים שפעילות גופנית לא רק משפרת את הפרמטרים הפיזיים והלבביים, אלא גם משפיעה לטובה על בריאותם הנפשית של המטופלים".
פרופ' פרנסיסקו ב' אורטגה, מה-UGR
עם זאת, אורטגה מדגישה גם פער חשוב בספרות המדעית: "מצאנו מחסור במחקרים המנתחים היבטים אחרים של בריאות המוח, כמו תפקודים קוגניטיביים או שינויים במבנה ותפקוד המוח".
בנוסף, חשוב להדגיש כי "למטופלים עם מחלת לב כלילית יש סיכון גבוה יותר להפרעות נפשיות בהשוואה לאנשים בריאים בני אותו גיל. מחקר זה טוען שפעילות גופנית יכולה להיות כלי רב ערך להפחתת הסיכון הזה, ולשפר את איכותם של חיים ובריאות נפשית", מסבירה החוקרת Esmée A. Bakker, UGR, ואחת הכותבות הראשיות של המחקר.
למחקר צפויה השפעה רבה על הקהילה המדעית, ובעיקר השלכות ישירות ברמה הקלינית. עבודה קודמת הגיעה למסקנה שפעילות גופנית המבוצעת מרחוק, מהבית או באופן אישי יעילה באותה מידה בשיפור איכות החיים של המטופלים. עם זאת, "המחקר שלנו, הכולל פי שניים יותר ניסויים קליניים ומתודולוגיה מתקדמת יותר, הראה שפעילות גופנית המתבצעת באופן אישי ובפיקוח, היא בבירור עדיפה על זה שמתבצע בבית ללא השגחה", אומר אנג'ל טובל, מהמחלקה לחינוך גופני ו ספורט של הפקולטה למדעי הספורט של UGR, ואחד החוקרים שהובילו עבודה זו.
