אחת הדוגמאות הבולטות ביותר של פלסטיות מעיים ניתן להבחין בבעלי חיים החשופים לתקופות ממושכות של צום, כגון חיות בתרדמת חורף או נחשי פיטון שעוברים חודשים ללא אכילה, כאשר המעי מתכווץ ב-50%, אך מתאושש. בגודל לאחר כמה ימים של האכלה חוזרת. חשוב לציין, היכולת של המעי לעבור שינוי גודל נשמרת באופן נרחב. מכאן שבבני אדם נצפית עלייה בגודל המעי במהלך ההריון, מה שמקל על ספיגת חומרי הזנה לתמיכה בצמיחת העובר.
מעבדת Colombani Andersen במחלקה לתאים ונוירוביולוגיה, המחלקה לביולוגיה, אוניברסיטת קופנהגן משתמשת בזבוב הפירות, תסיסנית, לחקור את המנגנונים המווסתים את פלסטיות המעיים. התוצאות פורסמו זה עתה בכתב העת המדעי תקשורת טבע.
תוך ניצול היתרונות של ארגז הכלים הגנטי הרחב הזמין בזבוב הפירות, חקרנו את המנגנונים העומדים בבסיס שינוי גודל המעי התלוי בתזונה."
ד"ר דיטה ס. אנדרסן
התוצאות מראות שחוסר תזונתי מביא להצטברות של תאי אבות שאינם מצליחים להתמיין לתאים הבוגרים וגורמים למעי להתכווץ. עם הזנה חוזרת תאי אבות אלה מתמיינים בקלות לתאים בוגרים כדי לקדם צמיחה מחודשת של המעי.
דיטה ס. אנדרסן ממשיכה: – "זיהינו אקטיבינים כמווסתים קריטיים של תהליך זה. בתנאים מגבילים תזונתיים, איתות אקטיבין מודחק מאוד, בעוד שהוא מופעל מחדש ונדרש להתבגרות אבות ושינוי גודל המעיים בתגובה להאכלה חוזרת. תלוי אקטיבין. שינוי גודל המעי חשוב מבחינה פיזיולוגית שכן עיכוב איתות אקטיבין מפחית את הישרדותם של זבובים לצום לסירוגין".
מווסתים של פלסטיות איברים חיוניים להסתגלות המארח לסביבה המשתנה ללא הרף, עם זאת, אותם אותות לעיתים קרובות מבוטלים בסוגי סרטן. ואכן, מוטציות המשפיעות על איתות אקטיבין שכיחות בתאי סרטן במגוון רקמות. המחקר שלנו מספק נקודת מוצא לחקירת הקשר בין איתות אקטיבין חריג להתפתחות סרטן המעי הגס ומציב את הקרקע לבחינת היעילות של אסטרטגיות טיפוליות אנטי-אקטיבין בטיפול בסרטן המעי הגס.
