הכריזה על פרסום מאמר חדש עבור חידושים ויישומים לב וכלי דם כְּתַב הָעֵת. קרדיומיופתיה סוכרתית (DCM), סיבוך סוכרת עצמאי, מאופיין בחריגות במבנה שריר הלב, בתפקוד ובמטבוליזם, כולל התכווצות שריר הלב, היפרטרופיה של שריר הלב ופיברוזיס. נמצאו גורמים כמו היפרגליקמיה, הפרעות מטבוליות, מיקרואנגיופתיה, דלקת, לחץ חמצוני ועמידות לאינסולין תפקידים חשובים בפתופיזיולוגיה של DCM.
מחקרים עדכניים הראו כי miRNAs מעורבים בתהליכים כמו התפשטות תאי שריר הלב, בידול וגרורות, ומקדמים את התקדמות DCM. למרות תובנות אלה, ההשפעות הרגולטוריות של miRNAs על תפקוד החיסון ב- DCM נותרות נבדקות באופן לא מספיק.
סקירה זו מסנתזת את ההתקדמות הנוכחית בהבנת ויסות החיסון בתיווך miRNA ב- DCM. אנו מדגישים את הצורך במחקר נוסף כדי להבהיר את האינטראקציות המורכבות בין miRNAs למסלולי חיסון ב- DCM, מה שעשוי לחשוף יעדים טיפוליים חדשים כדי להפחית את המצב המתיש הזה. ויסות ממוקד של תאי B, מקרופאגים ותאי T באמצעות miRNAs הקשורים לחיסון ב- DCM עשוי לפתוח דרכים חדשות להתערבות טיפולית.
פיתוח מערכות מסירה יעילות לטיפולים מבוססי miRNA עשוי להבטיח מסירה ממוקדת ולשפר את היציבות. בנוסף, שילוב של תרופות היפוגליקמיות קיימות עם טיפולים ממוקדים עשוי לייצר השפעות אנטי דלקתיות ואנטי-פיברוטיות, ובכך לשפר את התוצאות הטיפוליות.
