Search
ניתוח בריאטרי עשוי להפחית את ההיסטוריה הטבעית של ירידה קוגניטיבית אצל אנשים עם השמנת יתר

תובנות חדשות לגבי שכיחות וגורמי סיכון לאנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות בסין

אנמיה משפיעה באופן משמעותי על בריאות הציבור העולמית, עם למעלה מ-571 מיליון נשים בסיכון לתוצאות בריאותיות שליליות עקב מחסור בברזל וסיבות אחרות. מחקר ארצי זה, המבוסס על אוכלוסייה בסין, נועד להעריך את שכיחות האנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות, לחקור שינויים גיאוגרפיים ולחקור את הקשר בין אנמיה וגורמים מטבוליים, במיוחד עודף משקל והשמנת יתר. המחקר משתמש בנתונים ממערכת Meinian Healthcare Group, מספק תובנות לגבי המאפיינים האפידמיולוגיים של אנמיה ותורם לפיתוח אסטרטגיות התערבות ממוקדות.

בין 2019 ל-2021, השכיחות העולמית של אנמיה בנשים הראתה ירידה מינימלית, כאשר השכיחות עלתה מ-28.5% בשנת 2013 ל-29.9% בשנת 2019. אנמיה נובעת ממצבים מרובים, כולל מחסור ברכיבים תזונתיים וזיהומים כרוניים. בסין, השכיחות של אנמיה משתנה לפי אזורים דמוגרפיים וגיאוגרפיים, עם סיכון עולה מאז 2010. המחקר מתמקד בנשים לא הרות בגילאי 18-49, מגדיר אנמיה כריכוז המוגלובין <120.0 גרם/ליטר, מותאם לגובה . שכיחות האנמיה חולקה לקטגוריות קלות, בינוניות וחמורות, כאשר אנמיה בינונית וקשה משולבת לאנמיה בינונית וחמורה יותר.

המחקר מגלה כי השכיחות של אנמיה כללית היא 15.8%, כאשר 41.5% מסווגים כמתונים וחמורים יותר. אנמיה שכיחה יותר בנשים מבוגרות, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר נצפתה בקרב בני 40-44 שנים. הבדלים גיאוגרפיים בשכיחות האנמיה הם משמעותיים, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר ב-Xizang והנמוכה ביותר בגוויג'ואו. המחקר גם מוצא קשר חיובי בין אנמיה ותפקוד כליות לקוי והיסטוריה של לידה קיסרית, בעוד שעודף משקל והשמנה קשורים שלילי לאנמיה כללית אך קשורים באופן חיובי לאנמיה בינונית וחמורה יותר. הממצאים מצביעים על כך שגורמים מטבוליים ממלאים תפקיד בשכיחות האנמיה, מה שמדגיש את הצורך באסטרטגיות מקיפות המתייחסות הן לאנמיה והן להפרעות מטבוליות.

מגבלות המחקר כוללות התמקדות באזורים עירוניים והיעדר רשומות קליניות לזיהוי תת-סוג האנמיה. למרות מגבלות אלו, המחקר מספק הערכות חזקות של שכיחות אנמיה ומדגיש את החשיבות של התחשבות בגורמים גיאוגרפיים ומטבוליים באסטרטגיות להפחתת אנמיה. הממצאים קוראים להגברת תשומת הלב לאנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות ומצביעים על כך שניהול גורמי סיכון מטבוליים עשוי להיות חיוני בהפחתת נטל האנמיה.

דילוג לתוכן