סקירה חדשה פורסמה ב הְזדַקְנוּת (מופיעה על ידי MEDLINE/PubMed כ"Aging (Albany NY)" ו"Aging-US" על ידי Web of Science), ב-29 באוקטובר 2024, כרך 16, גיליון 20, שכותרתו "הזדקנות המוח ומחלת אלצהיימר, פרספקטיבה של פרימטים לא אנושיים."
בסקירה, פרר איסידרו מאוניברסיטת ברצלונה ומריאל אקדמיה דה רפואה דה קטלוניה, חוקר את ההבדלים בהזדקנות המוח ובמחלת האלצהיימר בין בני אדם וקרוביהם האבולוציוניים הקרובים ביותר, כגון שימפנזים, בבונים ומקוקים. המחקר מדגיש כי בעוד שבני אדם רגישים באופן ייחודי לירידה קוגניטיבית חמורה ואובדן זיכרון הנגרמים על ידי מחלת אלצהיימר, פרימטים לא אנושיים חווים בדרך כלל שינויים קלים ככל שהם מזדקנים.
אלצהיימר משפיע על למעלה מ-50 מיליון אנשים ברחבי העולם, מה שהופך את זה חיוני להבין כיצד ההזדקנות משפיעה על המוח. סקירה זו שופכת אור על ההבדלים בין בני אדם לפרימטים שאינם אנושיים ומגלה כי בעוד שהזדקנות המוח אצל פרימטים כרוכה בכמה שינויים מבניים וחלבונים, היא אינה גורמת למשקעי חלבון רעילים המניעים אלצהיימר בבני אדם.
בבני אדם, מרבצי חלבון טאו מזיקים, הידועים בשם סבכי טאו, מופיעים בשלב מוקדם בחיים ומתפשטים באופן נרחב דרך המוח, מה שפוגע בתאים ותורם לאובדן זיכרון. בפרימטים שאינם אנושיים, סבכי טאו הם נדירים ובדרך כלל מוגבלים לאזורים קטנים. בעוד שפרימטים עלולים לפתח משקעי בטא עמילואיד – קטעים שמקורם בחלבון מבשר עמילואיד – משקעים אלה רעילים פחות ואינם מקיימים אינטראקציה עם סבכי טאו כדי לעורר תסמינים דמויי אלצהיימר. פרימטים מזדקנים חווים רק שינויים קלים בזיכרון או בהתנהגות, תוך הימנעות מהירידה הקוגניטיבית החמורה והדמנציה הנראים לעתים קרובות בבני אדם.
הפגיעות הייחודית של בני אדם לאלצהיימר עשויה להיות קשורה לתכונות שהופיעו במהלך האבולוציה, כולל מוחות גדולים יותר, תוחלת חיים ארוכה יותר ויכולות קוגניטיביות גבוהות יותר. ייתכן שההתאמות הללו גבו מחיר, מה שהופך את המוח האנושי לרגיש יותר לנזק הקשור להזדקנות.
סקירה זו מציעה גם שסבכי טאו ממלאים תפקיד קריטי יותר בהתקדמות אלצהיימר ממה שחשבו בעבר. בעוד שטיפולים מסורתיים מתמקדים בהתמקדות בהפקדות בטא עמילואיד, מחקר זה מדגיש את הצורך להעביר את תשומת הלב לפתולוגיה של טאו. העבודה מאתגרת את השערת מפל העמילואידים המקובלת, אשר מציעה כי בטא עמילואיד הוא הגורם העיקרי לאלצהיימר. במקום זאת, הוא מצביע על סבכי טאו כשינוי הראשוני והמזיק ביותר במוח האנושי. תובנה זו יכולה לעודד טיפולים חדשים המתמקדים במניעה או הפחתה של משקעי טאו.
הממצאים גם מדגישים את הערך של חקר פרימטים לא אנושיים כדי להבין מדוע המוח שלהם עמיד יותר בפני נזקים חמורים הקשורים להזדקנות. על ידי זיהוי מנגנוני הגנה בפרימטים, החוקרים עשויים לגלות אסטרטגיות חדשות לעיכוב או מניעת אלצהיימר בבני אדם.
"תצפיות אלו מראות כי הזדקנות המוח האנושית שונה מהזדקנות המוח בפרימטים שאינם אנושיים, ובני אדם מהווים את החריג בקרב הפרימטים מבחינת חומרת והיקף נזקי ההזדקנות המוחיים."
לסיכום, סקירה זו לא רק משפרת את ההבנה שלנו מדוע בני אדם פגיעים באופן ייחודי למחלת אלצהיימר, אלא גם פותחת אפיקים חדשים לבחינת אסטרטגיות חדשניות למאבק בנזק מוחי הקשור להזדקנות בבני אדם.
