בראיון עיתונאי משכנע שפורסם היום ב פסיכיאטריה גנומיתד"ר ברוס מ. כהן דן בתוצאות ותובנות המעצבות מחדש גישות בינלאומיות להבנה וטיפול בהפרעות נוירופסיכיאטריות. הפרופסור לרוברטסון-סטלה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של הרווארד ומנהל התוכנית למחקר נוירו-פסיכיאטרי בבית החולים מקלין חולק תגליות מדהימות מכמעט חמישה עשורים של מחקר פורץ דרך ומציב אותם בהקשר של בסיס ראיות הולך וגדל שיכול לעצב מחדש תרגול פסיכיאטרי על פני יבשות.
המעבדה של ד"ר כהן היא חלוצה בשימוש בטכניקות מהפכניות לגידול תאי מוח מדגימות מטופלים באמצעות טכנולוגיית תאי גזע פלוריפוטנטיים המושרה, המייצגת את מה שהוא מתאר כהתקדמות "נותנת לנו לידים שלא היו לנו לפני ארבעים שנה." חידושים אלה חשפו חריגות קריטיות במטבוליזם אנרגטי וקישוריות סלולרית התורמות להפרעות פסיכיאטריות המשפיעות על מיליונים ברחבי העולם. עם למעלה מ -400 פרסומים שנבדקו על ידי עמיתים וחמישה פטנטים שהוענקו, עבודתו מציעה דרכים טיפוליות שעשויות להיות ממוקדות ויעילות יותר מהטיפולים הנוכחיים.
תעלומות מיטוכונדריות הופכות פרדיגמות טיפול
הראיון מגלה כיצד הצוות של ד"ר כהן תיעד חריגות מטבוליזם אנרגיה בסיסית העומדות בבסיס התנאים הפסיכיאטריים העיקריים. תגליות אלה נושאות השלכות עמוקות על פיתוח התערבויות ממוקדות החלות על אוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם. מחקריו מדגימים כי תאי מוח הנגזרים מאנשים עם סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית ומחלת אלצהיימר מראים תפקוד מטבולי מובנה שעלול להיות ניתן לשנות לפני הופעת המחלה.
נקודת מבט מטבולית זו מייצגת מעבר פרדיגמה מתיאוריות ממוקדות נוירוטרנסמיטר מסורתיות השולטות במחקר פסיכיאטרי מזה עשרות שנים. ד"ר כהן מדגיש כי המוח, יותר מכל איבר, תלוי בייצור אנרגיה מדויקים וקישוריות. ממצאיו מראים כי התייחסות לתהליכים סלולריים בסיסיים אלה עלולה למנוע או לשפר את הסימפטומים אצל אנשים רגישים ברחבי העולם, ללא קשר לגורמים גיאוגרפיים או דמוגרפיים.
הגישה הרב -תחומית שזכתה לד"ר כהן משלבת גנומיקה, הדמיה מוחית ומודלים סלולריים כדי ליצור תמונות מקיפות של הפרעות פסיכיאטריות. מתודולוגיה משולבת זו מספקת לחוקרים באופן בינלאומי מסגרות עוצמתיות להבנת מצבים מוחיים מורכבים, בעיקר מצב רוח, פסיכוטי וקוגניטיבי, הנראים לרוב על גבולות תרבותיים ואזוריים.
מאתגרים מודלים אבחוניים בני המאה
במקום מערכות האבחון המומחים בסטטוס קוו, המציבים אנשים בקטגוריות, ד"ר כהן תומך ביישום גישה ממדית מבוססת ראיות לתיאור חולים. הוא טוען כי יש לפרוש מונחים כמו "סכיזופרניה" לטובת אלטרנטיבות מדויקות מדעית שמפחיתות את הסטיגמה תוך כדי לכידת מורכבות מחלות טובה יותר. המודל הממדי המוצע שלו מתמקד בפרופילי תסמינים ולא בתוויות קטגוריות, ומציע לקלינאים כלים ניואנסים יותר להערכת מטופלים ותכנון טיפול.
מהפכה אבחנתית זו משתרעת מעבר למינוח גרידא. המחקר של ד"ר כהן מדגים כי מערכות קטגוריות מסורתיות לא מצליחות לשקף את המציאות הביולוגית הבסיסית או מצגות קליניות כראוי. גישתו הממדית מתיישרת עם האופן בו הקלינאים מעריכים למעשה חולים, ברחבי העולם, ומספקים תיאורים פרטניים עשירים יותר תוך מאפשרת היווצרות של קבוצות מחקר הומוגניות יותר. רפורמות כאלה עשויות להפוך את התרגול הפסיכיאטרי בינלאומי, ולשפר את תוצאות הדיוק והטיפול באבחון במערכות בריאות מגוונות.
הראיון בוחן כיצד מודלים חדשים אלה יכולים להועיל במיוחד לאזורים שבהם מסגרות אבחון מערביות הוכחו כבעייתיות. על ידי הדגשת תסמינים ניתנים לצפייה ומסלולי מחלות ולא קטגוריות הקשורות תרבותית, גישות ממדיות מציעות תחול אוניברסאלי תוך כיבוד ההקשרים והחוויות המקומיות.
מספסל מעבדה להנהגת בית חולים
ההשפעה של ד"ר כהן משתרעת מעבר למעבדות המחקר. כנשיא בית החולים מקלין ופסיכיאטר -במציאה משנת 1997 עד 2005, הוא הפך את הירידה הכספית תוך הקמת למעלה מ -30 תוכניות חדשות המקדמות טיפול קליני וחקירה מדעית. פילוסופיית המנהיגות שלו הדגישה תמיכה בצוות החזית והפחתת הביורוקרטיה, עקרונות החלים על מוסדות הבריאות ברחבי העולם העומדים בפני אתגרים דומים.
בהנחייתו, מקלין השיג רמות שיא של טיפול בחולים, מימון מחקרי והכשרה חינוכית. הישגים אלה מדגימים כיצד הקפדה מדעית בשילוב עם מנהיגות חמלה יכולה להפוך את המוסדות הנאבקים למרכזי מצוינות משגשגת. הניסיון שלו מציע שיעורים יקרי ערך למנהלי בתי חולים ברחבי העולם המתמודדים עם אילוצי משאבים תוך חתירה לשמור על טיפול איכותי ופרודוקטיביות מחקרית.
ראוי לציין במיוחד את הקמתו של ווברלי פלייס, מרכז המנוהל על ידי עמיתים התומך באנשים עם מחלות נפש שחיו בקהילות. מודל חדשני זה, העדיפות למשימה על פני ייצור הכנסות, מדגים כיצד מוסדות פסיכיאטריים יכולים לשרת צרכים חברתיים רחבים יותר תוך שמירה על הכדאיות הפיננסית.
מסע אישי מעצב חזון מדעי
הראיון חושף חוויות אישיות המעצבות את מסלולו המדעי של ד"ר כהן. החל מהקסם המוקדם מהפיזיקה והמתמטיקה ועד מפגשים טרנספורמטיביים עם חולים פסיכיאטריים במהלך הכשרה רפואית, מסעו ממחיש כיצד תחומי עניין אינטלקטואליים מגוונים יכולים להתכנס לקידום ההבנה הרפואית. המטופל הפסיכיאטרי הראשון שלו, אישה צעירה, שהשיפור הדרמטי שלה בתרופות הותיר רשמים מתמשכים, מדגים את הפוטנציאל של פסיכיאטריה להחזיר חיים הרוסים על ידי מחלות נפש.
ד"ר כהן מכיר בחרדות וביישנות שהגבילו כמה הזדמנויות מקצועיות, ומציעות השתקפויות כנות לעתים רחוקות המשותפות לחוקרים בולטים. קבלות אלה הומנימו את ההישגים המדעיים תוך עידוד חוקרים צעירים ברחבי העולם העשויים להתמודד עם אתגרים אישיים דומים. ההתמדה שלו למרות מכשולים כאלה מדגימה כי מצוינות מדעית מתגלה באמצעות מסירות ולא היעדר מאבק.
השפעות משפחתיות כוללות בולטות לאורך כל הסיפור. אביו, מתמחה בולט, סיפק מודלים מוקדמים של מסירות רפואית ושיתוף פעולה במחקר. כעת התחתן מעל 55 שנה, ד"ר כהן מזכה את התמיכה המשפחתית כבסיסית להישגי קריירה מתמשכים. ממדים אישיים אלה מזכירים לקוראים כי מדע טרנספורמטיבי עולה מחוויות אנושיות המתעלות על קירות מעבדה.
כיוונים עתידיים והשפעה גלובלית
במבט קדימה, ד"ר כהן מביע אופטימיות לגבי מסלולי מחקר פסיכיאטריים תוך הכרה באתגרים חברתיים. חקירותיו הנוכחיות מתמקדות בזיהוי מנגנונים הניתנים למטרה הקובעים את סיכון המחלה, תוך דגש מיוחד על אסטרטגיות מניעה. מכיוון שהפרעות פסיכוטיות לעיתים רחוקות מתבטאות לפני גיל ההתבגרות והדמנטיות בדרך כלל מופיעות בהמשך החיים, התערבויות מונעות נראות אפשריות יותר ויותר.
הראיון מדגיש כיצד ההתקדמות הטכנולוגית, במיוחד בתכנות מחדש של תאים וניתוח גנומי, מספקת הזדמנויות חסרות תקדים להבנת הקובעים הגלומים בהפרעות פסיכיאטריות. כלים אלה, הנגישים יותר ויותר לחוקרים ברחבי העולם באמצעות יוזמות באופן בולט כולל אלה הנתמכים על ידי Genomic Press (https://genomicpress.kglmeridian.com/), דמוקרטיזציה של גילוי מדעי תוך האצת ההתקדמות לטיפולים יעילים.
ד"ר כהן מדגיש את החשיבות של תמיכה ברעיונות לא שגרתיים וחוקרים חדשים, מבקרת נטיות להגביל את מרבית המימון למחקר המיינסטרים, הצעד הבא. חזונו מקיף קהילות מדעיות גלובליות בהן חדשנות משגשגת ללא קשר למיקום גיאוגרפי או יוקרה מוסדית. נקודת מבט זו מתיישרת בצורה מושלמת עם דגמי פרסום עם גישה פתוחה שזכתה לעיתונות הגנומית, ומבטיחה כי מחקר מגיע לקהלים ברחבי העולם ללא חסמים פיננסיים.
הראיון העיתונאי הגנומי של ד"ר ברוס מ. כהן הוא חלק מסדרה גדולה יותר בשם Innovators & Seides המדגישה את האנשים שמאחורי פריצות הדרך המדעיות המשפיעות ביותר של ימינו. כל ראיון בסדרה מציע תערובת של מחקר חדשני והשתקפויות אישיות, ומספק לקוראים מבט מקיף של המדענים המעצבים את העתיד. על ידי שילוב התמקדות בהישגים מקצועיים עם תובנות אישיות, סגנון ראיון זה מזמין נרטיב עשיר יותר שעוסק ומחנך את הקוראים. פורמט זה מספק נקודת התחלה אידיאלית לפרופילים החוקרים את השפעתו של המדען על התחום, תוך נגיעה גם בנושאים אנושיים רחבים יותר. מידע נוסף על מנהיגי המחקר ועל הכוכבים העולים המוצגים במחדשים ורעיונות שלנו – סדרות הראיונות של העיתונות הגנומית ניתן למצוא באתר הפרסומים שלנו: https://genomicpress.kglmeridian.com/.
