עלייה במזונות עתירי פרוקטוז עתירי שומן בתזונה של אנשים תרמה לעלייה דרמטית בסוכרת מסוג 2. זה, בתורו, הוביל לעלייה בנוירופתיה היקפית – נזק עצבי, בדרך כלל בידיים וברגליים – הגורם לחולשה, אובדן תחושה, ובחלקם, לדקור, לשרוף או לעקצוץ כאב. כמחצית מהאנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2 מושפעים, ומתוכם, כחצי מחווים כאבים נוירופתיים חמורים.
הנזק מתחיל כאשר אקסונים מנוירונים חושיים מתחילים לחזור בו ונעלמים מהרקמות שהם מפנים. מחקר חדש ממעבדה של קליפורד וולף, MB, BCH, PhD, מנהל המרכז הנוירוביולוגיה של FM Kirby בבית החולים לילדים בוסטון, מגלה כי חודשים לפני התרחשות הנזק, תאים חיסוניים מציפים לעצבים היקפיים בניסיון לכאורה להגן עליהם. התובנה המפתיעה הזו, שפורסמה ב טֶבַעיכול להוביל לאסטרטגיות למניעת נוירופתיה היקפית או לפחות למזער ולהאט את הופעת הנזק.
תאי חיסון מונעים נזק עצבי
צוות בראשות שרה חכים, דוקטורט, סטודנטית לתארים מתקדמים במעבדה, יצר מודל עכבר של סוכרת הנגרמת על ידי דיאטה עתירת שומן עתיר פרוקטוז. המודל הראה כי עכברים אלה פיתחו את כל התכונות העיקריות של סוכרת תוך שמונה עד 12 שבועות מתחילת התזונה. בערך 6 חודשים, אקסונים בעור החלו להתנוון, מה שמצביע על נוכחות של נוירופתיה.
"נוירופתיה סוכרתית אורכת שנים, או אפילו עשרות שנים להתפתח בבני אדם", אומר חכים, שנמצא כעת ב- Vertex. "על ידי שימוש במודל עכבר בו התסמינים מתפתחים לאט לאורך חודשים, הצלחנו לתפוס את התקדמות המחלה לאורך זמן, ולצפות בתגובות המגן המוקדמות כאשר הגוף עדיין מנסה להילחם במחלה."
החוקרים חשדו כי נוירופתיה היקפית נגרמת על ידי מערכת החיסון, ולכן השתמשו ברצף תאים יחיד כדי לאתר שינויים בתאי החיסון בקרבת אקסונים נוירונים חושיים בעצבים היקפיים.
סוג אחד של תאים חיסוניים השוכנים בעצבים, מקרופאג פרו-דלקתי, החל לייצר כימוקינים. מולקולות איתות אלה גייסו אוכלוסייה שנייה של מקרופאגים במחזור, שהחלו להסתנן לעצב 12 שבועות לאחר שהעכברים החלו בתזונה – כאשר תסמינים חושיים החלו להופיע אך לפני שנצפה ניוון עצבי.
בעבר, נחשבו למקרופאגים תפקיד פתוגני בסוכרת והגיבו בעיקר לאובדן האקסון. אבל חכים, וולף ועמיתיו צפו בדיוק בהפך.
להפתעתנו הגדולה, כשחסמנו את הסתננות מקרופאגים לעצב, הנוירופתיה החלה להחמיר, לא טובה יותר. המקרופאגים היו מגנים. הם האטו את הופעת הנוירופתיה והפחיתו את השפעתו. "
קליפורד וולף, מ.ב.
אסטרטגיות פוטנציאליות לנוירופתיה היקפית
מעבדת וולף בוחנת כעת אֵיך המקרופאגים המסתננים מגנים מפני נוירופתיה היקפית. השלב הבא יהיה למצוא דרך לגרום ולשמור על הגנה זו ולזהות סמנים ביולוגיים שיסמנו את האנשים הסובלים מסוכרת הנמצאים בסיכון.
אסטרטגיית הגנה פוטנציאלית אחת עשויה להיות כרוכה בהאצת גיוס מקרופאגים לעצבים; אחר עשוי להיות כרוך בחיקוי של תפקוד המגן שלהם על ידי רתימת תרכובות שהם מפרישים, כמו גלקטין 3.
"מכיוון שנוכל לתאר את התאים ולזהות אילו גנים הם מבטאים, מצאנו מספר מולקולות איתות הידועות כמגן", אומר וולף. "כעת אנו יכולים לעבור את הרשימה הזו ולבדוק מי הכי פעיל."
העבודה האחרונה מחזקת את הרעיון שכאב אינו רק מחלה של נוירונים, אלא נובע מאינטראקציות בין מערכת העצבים למערכת החיסון. במחקר בשנה שעברה, מעבדת וולף גילתה אלפי אינטראקציות מולקולריות בין נוירונים חושבי כאב לסוגים שונים של תאים חיסוניים.
כעת, העלילה מתעבהת עם דוגמה זו לתאי חיסון הפועלים אליהם לִמְנוֹעַ נזק עצבי כואב. "חשפנו כעת אפקט מגן איטי יותר של מערכת החיסון", אומר וולף.
