בצפון-מרכז טורקיה, באזור שבו שכנה בירת החתים העתיקה, נמצאו בשנים האחרונות כ-30,000 לוחות חרס כתובים בכתב יתדות. הלוחות האלו לא רק מעידים על קיומם של החתים, אלא חושפים צדדים חדשים של שפתם ותרבותם.
באמצעות ניתוח מעמיק של הטקסטים החרוטים, שנכתבו בשפה החתית-נשיתית (השפה ההודו-אירופית העתיקה ביותר הידועה), גילו החוקרים קטע בשפה חדשה לגמרי, שמעולם לא זוהתה קודם לכן.
שפה מסתורית שנחשפה
תוך כדי תרגום טקסט טקסי רגיל, נתקלו החוקרים בפסקאות הכתובות בשפה לא מוכרת. למרות שהמילים עצמן אינן מובנות עדיין, ההקשר שהעניקה השפה החתית שסביבה אפשר להבין שזהו טקסט טקסי עתיק.
מומחה לכתב יתדות הציע כי ייתכן שמקור השפה המסתורית באזור קלשמה (כיום איזור הערים בולו וגרדה שבטורקיה).
חוקר נוסף זיהה דמיון אפשרי בין השפה החדשה ללווית, שפה שנמצאה בעבר בעיר טרויה הברונזית.
משמעות התגלית
גילוי זה אינו רק תגלית לשונית. הוא מעמיק את ההבנה שלנו לגבי התרבות החתית והפתיחות שלה להשפעות חיצוניות.
הלוחות מעידים שהחתים שמרו על טקסטים טקסיים ממגוון תרבויות ושפות, וכי הם היו חברה סובלנית ופתוחה להשפעות זרות.
מה עוד עשויים לגלות?
ממצאים אלו רומזים כי אולי ישנם עוד שפות חבויות בין הרשומות החתיות.
החקירות הארכיאולוגיות בטורקיה ממשיכות לגלות רבדים חדשים של שפה ותרבות, ומראות עד כמה העולם העתיק היה מחובר ועשיר.
כל שורה של כתב יתדות מזכירה לנו את המורכבות של העבר וכמה עוד נשאר לגלות.
