במרכז הצפון של טורקיה, העיר העתיקה חתושש, בירת החתים, הייתה מוקד למסתורין ארכיאולוגי במשך יותר ממאה שנה. לאחרונה, יצאה לאור תגלית מרהיבה מתוך 30,000 לוחות חרס שהתגלו במקום. הלוחות, שהיו חרוטים בכתיבה בסמלים יתדות, שינו שוב את ההבנה שלנו לגבי השפות והתרבויות העתיקות.
שפה מפתיעה נחשפת
האזור של בוגאזקאלה-חתושש עבר חפירות ארכיאולוגיות רצופות במשך מאה שנה, אך העבודה כאן לא הייתה שגרתית. לאחרונה, התגלה לראשונה פיסת מידע יוצאת דופן מתוך הלוחות, חלקם כתובים בשפת החתים-נזית, שהיא השפה ההודו-אירופית הידועה העתיקה ביותר. אבל התגלית המפתיעה לא הייתה השפה הזו, אלא שפה הודו-אירופית לא מוכרת, שחשפה את עצמה כאשר החוקרים פיענחו טקסט פולחני, שכולל קטעים בשפה שמעולם לא נודעה.
החשיפה שהפכה את ההיסטוריה
התגלית המרעישה יצאה לאור בהודעה שנמסרה על ידי אוניברסיטה גרמנית, שהתייחסה לחשיבות הגדולה של הממצא הזה. בעוד שהמילים הספציפיות של השפה החדשה נשארות לא מפוענחות, הטקסט החתי שסבב את השורות החדשות פתח את ההבנה על הקשר התרבותי וההיסטורי. אחד המומחים בכתיבה בכתב יתדות טוען כי השפה הזו עשויה להיות קשורה לאזור שהיה ידוע כקלאשמה, אזור המשתרע כיום על הערים טורקיות מודרניות כמו בולו וגרדה. חוקר נוסף הציע קשרים בין השפה החדשה לשפה הלווית, ששוחקה בעיר טרויה העתיקה — לא העיר היוונית, אלא עיר הארמון מימי ברונזה.
מה המשמעות של התגלית לעתיד
לא מדובר רק בגילוי של שפה חדשה, אלא בהבנה מעמיקה יותר של התרבות והלשון של החתים. החתים היו ידועים בהתעניינותם בשפות זרות ושימור פולחנים ממדינות שונות. הלוחות היו לעיתים כוללים ציטוטים בשפות הודו-אירופיות שונות, מה שמעיד על העושר של חילופי תרבויות ושימורן.
הדברים שנמצאו מצביעים על כך שעוד ייתכנו שפות נוספות שמחכות להתגלות בלוחות החתיים. זו הופכת את החפירות בטורקיה לא רק לניסיון לגלות את העבר, אלא גם למיפוי של רשתות לשוניות ותרבותיות שהשפיעו על הציביליזציות העתיקות.
ככל שהחוקרים פועלים לפענח עוד ועוד לוחות וקטעי כתיבה, הם לא רק לומדים על העבר — הם גם נזכרים בהעולם הרחב והמחובר של המזרח הקדום. גילוי של שפה הודו-אירופית בת 3,500 שנה רק מגביר את ההתלהבות והמחויבות לחפירות הארכיאולוגיות. ככל שהמחקר יימשך, אין ספק שהאדמה העתיקה של טורקיה תחשוף עוד סודות, ותוכיח כי כל פיסת חרס מכילה סיפור שממתין להתגלות.