עיריית רעננה מברכת על החלטת ועדת השרים לדיור של הממשלה בראשות שר האוצר, יאיר לפיד, אשר אישרה ביום ב’ האחרון (1.7.13) תנאי סף שונים לדיור בר השגה, הכוללים בין היתר, את נושא מיצוי כושר ההשתכרות ותוספת ניקוד עבור שירות צבאי.

על פי החלטת השרים, הוחלט כי 70 אחוז מהדירות שישווקו במכרזי מחיר למשתכן ישווקו לציבור הכללי, לפי מסלול קריטריונים לזכאות (מסלול א’) ואילו היתר ישווקו ביישובי המיעוטים ובתוכניות בניין-עיר לאוכלוסייה בעלת צביון דתי (מסלול ב’).

החלטת ועדת השרים מאמצת למעשה את עמדתה של עיריית רעננה, אשר לוקחת חלק מרכזי במאבק הציבורי לשינוי הקריטריונים לדיור בר השגה. בחודש יוני שעבר עתרה העירייה לבג”צ בדרישה למתן צו על תנאי לבטל את הקריטריונים שנקבעו במכרזי “מחיר למשתכן” ו”שכירות מפוקחת” ולכנס את הממשלה לדיון ביחס לקריטריונים לפיהם ראוי לבחון את זכאותו של משתתף במסגרת מכרזי “מחיר למשתכן”, בהתחשב באלטרנטיבות שהוצעו בוועדת טרכטנברג.

העתירה הוגשה באמצעות משרד עוה”ד אילנה בראף-שניר ורונית עובדיה ממשרד עורכי דין הררי, טוויסטר ושות’ נגד רה”מ, בנימין נתניהו, שר האוצר לשעבר, ד”ר יובל שטייניץ, שר הבינוי והשיכון ויו”ר מועצת מקרקעי ישראל לשעבר, אריאל אטיאס, מועצת מקרקעי ישראל ומינהל מקרקעי ישראל. בעתירה נטען כי עיון בקריטריונים האמורים (החלטה מס’ 1249 של מועצת מקרקעי ישראל), מוביל למסקנה כי מינהל מקרקעי ישראל בחר להעדיף את האוכלוסייה החרדית ולהפלות לרעה את האוכלוסייה היצרנית בכלל ואת צעירי רעננה בפרט ולמנוע מהם קבלת ההטבות הכלכליות המשמעותיות שמעניקה המדינה במסגרת מכרזי “מחיר למשתכן”.

בג”צ קיבל את העתירה והוציא צו על תנאי בו קבעו השופטים כי על המדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת מועצת מקרקעי ישראל בדבר הקריטריונים לדיור בר השגה ומדוע הקריטריונים של ועדת טרכטנברג לא עלו לדיון בממשלה. עיריית רעננה מקדמת שתי תוכניות העשויות לתת מענה על פי הקריטריונים החדשים: ‘נאות עוזי’ הכוללת 240 יח”ד להשכרה ותוכנית ‘נאות שדה’ המגובשת בימים אלה ותכלול כ-270 יח”ד לדיור בר השגה לזוגות צעירים.