כאשר מציעים להם לבחור היכן לקבל טיפול כירורגי, כמעט שליש מחולות סרטן השד המקבלות טיפול דרך שירות הבריאות הלאומי של אנגליה (NHS) בוחרות לעקוף את המרכז הקרוב להן, על פי מחקר חדש.
ניתוח של נתוני NHS זמינים, בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה טרופית בלונדון (LSHTM), הראה כי 22,622 מתוך 69,153 חולים שעברו ניתוח משמר שד (32.7%) ו-7,179 מתוך 23,536 חולים שעברו כריתת שד (30.5%) בית החולים הקרוב אליהם לקבל ניתוח רחוק יותר מהבית.
הממצאים, שפורסמו ב מחלת הסרטןמציעים שנשים שחיות עם סרטן שד צעירות יותר, ללא מצבים רפואיים נוספים וממוצא אתני לבן, נוטות יותר לבחור לנסוע רחוק יותר.
כמו כן, מטופלות היו בסבירות גבוהה יותר לבחור בטיפול בבתי חולים המסווגים כמרכזים מומחים לשחזור שד, גם אם הן לא עברו את הטיפול הנוסף באופן אישי, ונטו יותר להימנע מבתי חולים עם זמני המתנה כירורגיים קצרים יותר. גם לתפיסת המוניטין של מנתח באמצעות התקשורת היה חלק בקבלת ההחלטות.
הכותבים מאמינים שבעוד שכל החולים, ללא קשר לגילם, מוצאם ומעמדם הסוציו-אקונומי, צריכים להיות מסוגלים לעשות בחירות לגבי הטיפול בהם, המדיניות הנוכחית עשויה להגביר את אי השוויון בגישה לטיפול איכותי ולתוצאות ברחבי אנגליה.
ד"ר לו האן, עוזר פרופסור ב- LSHTM ומחבר שותף, אמר:
"כיוון שקבוצות שוליים כבר מתמודדות עם מחסומים לטיפול באיכות גבוהה, חשוב לקובעי המדיניות לשקול צעדים המפחיתים את הסיכונים של הגדלת אי השוויון בגישה ובתוצאות.
"יש לשקול אמצעים כגון מתן תחבורה חינם, מגורים או אפילו הגנה מפני אובדן הכנסה, כדי להקטין את אי השוויון שנראה בטיפול רפואי ברחבי אנגליה.
"יתרה מכך, מטופלות מעדיפות לגשת למידע על איכות הטיפול בסרטן השד בבתי החולים באזורן בתחילת מסלול הניהול כאשר מבקשים לקבל אבחנה. מידע כזה צריך להיות קל להבנה ולהוצג בפורמט שיכול לתמוך פשרות שמטופלים צריכים לעשות".
הודעות המדיניות המוצגות במאמר שלנו פותחו על ידי שותפי מטופלים. אלה מציעים פתרונות פרגמטיים לתמיכה בחולים במהלך מסע הסרטן שלהם, כך שהם יכולים לקבל מידע אמין ומבוסס ראיות כדי לבצע בחירות חשובות לגבי הטיפול בהם. זה גם מזהיר את קובעי המדיניות שמדיניות בחירה יכולה ליצור חוסר יעילות במערכת מבלי לספק מידע רלוונטי על איכות הספקים.
צריך לעשות יותר מאמץ כדי לספק מידע זמין לציבור על איכות בית החולים, שבוחן את התוצאות החשובות לחולים".
ד"ר אג'אי אגרוואל, פרופסור ב- LSHTM ומחבר משותף
