שלבקת חוגרת קשורה לסיכון גבוה יותר לחוות ירידה קוגניטיבית

• אם לאדם היה שלבקת חוגרת, הוא נמצא בסיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית, מה שעלול להוביל לבעיות קוגניטיביות נוספות, אומר מחקר חדש.
• כל מי שחלה בחייו באבעבועות רוח נמצא בסיכון לחלות בשלבקת חוגרת בגלל הנגיף שלו שלא יוצא מהמערכת, וגורם לשלבקת חוגרת.
• המחקר מדגיש את הערך של חיסון נגד שלבקת חוגרת.
• גברים עם גן מסוים נמצאים בסיכון גבוה יותר לבעיות קוגניטיביות מאשר נשים.

אנשים שסבלו משלבקת חוגרת, או הרפס זוסטר, בשלב מסוים בחייהם, יש להם סיכון מוגבר לפתח ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית מאוחר יותר, אומר מחקר חדש מבית החולים Brigham and Women's, בבוסטון, MA.

המחקר, המופיע ב מחקר וטיפול באלצהיימרמוצא עלייה של 20% בסיכויים שאדם יחווה בסופו של דבר תחושה של ירידה קוגניטיבית אם היה לו שלבקת חוגרת.

מחקר בנוגע לקשר בין הרפס זוסטר לבעיות קוגניטיביות לא היה חד משמעי. עם זאת, היו כמה לימודים לאחרונה ביססו קשר בין שיעור גבוה יותר של חיסוני שלבקת חוגרת ושיעורים נמוכים יותר של דמנציה, וזה בעצם אישור לאותו קשר.

שלבקת חוגרת היא תוצר של וירוס אבעבועות רוח (VZV), אותו וירוס הגורם לאבעבועות רוח. לאחר שחלפת אבעבועות רוח, הנגיף נשאר בגוף. כל מי שחלה באבעבועות רוח עדיין נושא את נגיף ה-VZV, ועלול לפתח שלבקת חוגרת אלא אם יחוסן נגדו.

כמעט כל המבוגרים מעל גיל 50 בארה"ב צפויים לשאת את נגיף VZV עקב שכיחות אבעבועות רוח בילדותם.

המחקר האחרון גם מצא כי לאחר שחלה שלבקת חוגרת נשא סיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית עבור גברים שנשאו את הגן APOE4 – קשור לליקוי קוגניטיבי ודמנציה – בהשוואה לנשים.