מחקר חדש מגלה שאספרגילוזיס ריאתי (CAPA) הקשור ל-COVID-19 משפיע על 0.4%-2.7% מחולי COVID-19 הקשים ביפן.
במחקר שפורסם לאחרונה ב Mycoses, חוקרים מיפן חקרו את השכיחות וגורמי הסיכון לאספרגילוזיס ריאתי (CAPA) הקשורים ל-COVID-19 בחולי מחלת וירוס קורונה חמורה וקריטית 2019 (COVID-19).
הם מצאו כי השכיחות של CAPA נעה בין 0.4% ל-2.7%, ו-CAPA היה קשור לתמותה מוגברת בחולים אלו. בנוסף, הם זיהו מספר גורמי סיכון הקשורים ל-CAPA, כולל גיל, מין, מחלת ריאות כרונית ושימוש בתרופות מדכאות חיסוניות וסטרואידים.
רֶקַע
CAPA הוא סיבוך רציני של COVID-19, עם שיעורי ההיארעות המדווחים נעים בין 3.8% ל-35%, תלוי במדינה, בשימוש בתרופות ובשיטות המחקר. ביפן, מחקרים קטנים יותר דיווחו על שיעורי היארעות משתנים: 4.1% במחקר מרכזי של Ogawa וחב'. ו-0.54% בסקר כלל-ארצי של Takazono וחב'. עם זאת, למחקרים אלו היו מגבלות, כולל הטיית מתקן ודיווח חסר.
כדי להבין טוב יותר את האפידמיולוגיה של CAPA ביפן, נערך מחקר גדול ואמין יותר המשתמש בנתונים ממערכת שילוב נוהלי האבחון (DPC). במחקר הנוכחי, חוקרים שאפו להעריך את השכיחות, התמותה וגורמי הסיכון הקשורים ל-CAPA בחולים עם COVID-19 חמור וקריטי. הם נועדו להעריך את השפעת המצב על יפן.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי השתמש בנתוני תביעות מנהליות מבתי חולים יפניים לטיפול מתקדם. Medical Data Vision (MDV) סיפקה נתונים מיותר מ-460 בתי חולים, המכסים כ-26% מבתי החולים כאלה ביפן. הנתונים כללו דמוגרפיה של המטופלים, אבחנות, הליכים רפואיים ומצב הישרדות.
המחקר התמקד ב-33,136 חולים עם COVID-19 חמור או קריטי, המוגדר על ידי מצב נשימתי. אלו שלא התקדמו ל-COVID-19 חמור/קריטי או שאובחנו קודם של CAPA לפני התקדמות מחלה חמורה, לא נכללו במחקר.
COVID-19 חמור וקריטי הוגדרו על פי הספקטרום הקליני של המכון הלאומי לבריאות (NIH), עם מחלה קריטית הכוללת חולים הדורשים כניסה ליחידה לטיפול נמרץ (ICU), אוורור לחץ חיובי לא פולשני, טיפול בחמצן בזרימה גבוהה, או אוורור פולשני. מחלה קשה מתייחסת לחולי COVID-19 המקבלים חמצן אך אינם עומדים בקריטריונים למחלה קשה.
נותחה גם תת-קבוצה של 14,720 חולים עם COVID-19 קריטי. בשתי האוכלוסיות, הגיל הממוצע עלה מעט על 65 שנים, כאשר למעלה מ-60% מהחולים היו גברים. יש לציין כי יותר מ-90% ממקרי ה-COVID-19 בקבוצות אלו דווחו לאחר נובמבר 2020. השכיחות של מחלות נלוות באוכלוסיות אלו הייתה כדלקמן: יתר לחץ דם (44.9-47.7%), סוכרת (21.6-24.5%), דיסליפידמיה (18.0%) -18.9%), מחלות ריאה (24.8-28.8%), אי ספיקת כליות (7.0-7.6%), סרטן (7.8-10.2%) והיסטוריה של השתלות איברים (0.1-0.2%).
אבחון CAPA התבסס על שתי הגדרות: הגדרה רחבה הכוללת CAPA חשד או מאובחן תוך חודשיים מהתקדמות COVID-19 והגדרה מצומצמת שדרשה גם אבחון CAPA וגם שימוש בתרופות נגד פטריות. ניתוח תמותה נערך תוך חודשיים מהתקדמות מחלה קשה או קריטית. נתונים דמוגרפיים וקליניים שונים, כגון גיל, מחלות נלוות ואשפוז בטיפול נמרץ, נותחו כדי לזהות גורמי סיכון. ניתוח סטטיסטי כלל שימוש בהתאמת ציוני נטייה תלוית זמן, רגרסיית סיכונים פרופורציונליים של Cox, ניתוח סיכונים מתחרים וזקיפה מרובה עבור נתונים חסרים.
תוצאות ודיון
נמצא כי השכיחות של CAPA נעה בין 0.4% ל-1.7% באוכלוסיית ה-COVID-19 הקשה או הקריטית לבין 0.5% עד 2.7% בתת-הקבוצה הקריטית של COVID-19. הזמן החציוני מהתקדמות COVID-19 לאבחון CAPA היה 17 ימים עבור שתי הקבוצות.
Voriconazole ו-micafungin היו התרופות העיקריות המשמשות לטיפול ב-CAPA, והיוו יותר מ-80% ממשטר הטיפול. זוהו גורמי סיכון משמעותיים ל-CAPA, כולל גיל מבוגר, מין גבר, מחלת ריאות כרונית, שימוש בסטרואידים ובתרופות מדכאות חיסון, אשפוז בטיפול נמרץ, עירוי דם ודיאליזה.
המחקר מצא כי בהשוואה לאלו ללא CAPA, חולים עם CAPA הראו תמותה מוגברת, עם יחסי סיכונים של 2.367 ו-1.955 עבור אוכלוסיות ה-COVID-19 הקשות והקריטיות, בהתאמה.
המחקר קורא לניטור קבוע של CAPA בחולי COVID-19 קשים וקריטיים, לאור השפעתו על התמותה והפרוגנוזה. עם זאת, המחקר מוגבל על ידי הסתמכותו על CAPA שאובחנו על ידי רופא, נתוני תחלואה נלווית חלקיים, היעדר ניתוח על גרסאות SARS-CoV-2 חדשות יותר, הרחקה של מקרים לא חמורים של COVID-19 וחוסר יכולת להעריך שימוש בתרופות טרום-אשפוזיות או מפורט השפעות סטרואידים ודיכוי חיסון.
מַסְקָנָה
לסיכום, CAPA הוא סיבוך רציני בחולי COVID-19 חמורים כמו גם קריטיים, עם גורמי סיכון הכוללים גיל מבוגר, מחלת ריאות כרונית, שימוש בסטרואידים, תרופות מדכאות, אשפוז נמרץ, דיאליזה ועירוי דם. CAPA מחמיר באופן משמעותי את תוצאות המטופל ויש לעקוב אחריו מקרוב.
הממצאים מדגישים את הצורך באסטרטגיות ממוקדות להפחתת CAPA בחולי COVID-19 בסיכון גבוה, התורמות לקבלת החלטות קליניות טובות יותר ולתכנון שירותי בריאות.
