בעולם, כ-2.6 מיליון ילדים ובני נוער חיים כיום עם HIV, רובם באפריקה. צעירים אלו נוטים הרבה יותר לחוות כישלון בטיפול מאשר מבוגרים. מומחים הניחו זמן רב שבדיקת עמידות לתרופות נגיפית עשויה לשפר את הטיפול במקרים בהם הטיפול נכשל. עם זאת, צוות מחקר בראשות אוניברסיטת באזל, שוויץ, מראה כעת שחשוב הרבה יותר לתמוך בחולים בנטילת התרופות שלהם באופן קבוע.
המאבק ב-HIV עשה צעדים גדולים במהלך העשורים האחרונים. תרופות אנטי-רטרו-ויראליות מרחיקות את הנגיף, ומונעות ממנו להתרבות בגוף ולהעביר אותו לאחרים. עם זאת, ישנן גרסאות של הנגיף שהפכו עמידות לתרופות אלו. במדינות בעלות הכנסה גבוהה, רופאים בודקים לכן את הנגיף לאיתור מוטציות עמידות אם טיפול אנטי-רטרו-ויראלי מסוים לא מצליח להשפיע.
עם זאת, באזורים מוגבלים במשאבים, בדיקות כאלה למוטציות ויראליות אינן כל כך זמינות. אם הטיפול לא עובד כמקווה, כל מה שהרופאים המטפלים יכולים לעשות הוא לנחש, ולהחליט על שלבי טיפול נוספים על בסיס זה: על מנת לעקוף עמידות אפשרית של הנגיף, יש להחליף את הטיפול לתרופות אחרות. עם זאת, אם הסיבה לכישלון הטיפול היא בכך שהתרופה לא נלקחה מדי יום כמתוכנן, אין להחליף את התרופה.
לאור המימון המוגבל לתוכניות HIV במספר מדינות באפריקה, מתקיימים דיונים בין מומחים בשאלה האם ניתן לשפר את הצלחת הטיפול על ידי מתן יותר מבחני עמידות, במיוחד לילדים ובני נוער.
חוקרים בראשות פרופסור ניקלאוס לאבהרדט מאוניברסיטת באזל ובבית החולים האוניברסיטאי באזל, נפגשו אפוא עם שותפים בינלאומיים שונים כדי לחקור אם בדיקות אלה, עתירות עלות ועבודה, הן למעשה מנוף יעיל לניהול טוב יותר של HIV. תוצאות המחקר שלהם, שכותרתו "GIVE MOVE", מופיעות בכתב העת המדעי ה-Lancet Global Health.
מבחני התנגדות אינם יעילים לבדם
המחקר התקיים ב-10 מרכזים קליניים בלסוטו ובטנזניה ואסף נתונים מ-284 משתתפים בגילאי שישה חודשים עד 19 שנים. הילדים והמתבגרים כולם קיבלו טיפול אנטי-רטרו-ויראלי, אך עדיין הראו ריכוז גבוה של נגיף ה-HIV בדגימות דם.
החוקרים חילקו את החולים באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת עברה בדיקות על ידי צוות מומחה למוטציות ויראליות המקנות עמידות. הקבוצה השנייה קיבלה את הטיפול הרגיל, עם בדיקות עומס ויראלי חוזרות וטיפול אמפירי.
התוצאות הצביעו על כך שהבדיקות הגנטיות לעמידות לא שיפרו משמעותית את הטיפול. שלושים ושישה שבועות לאחר נקודת ההתחלה של המחקר, לא היו הבדלים משמעותיים בעומס הנגיפי בין שתי הקבוצות.
זה סותר את ההנחה שטיפול הנתמך על ידי בדיקות עמידות ישפר משמעותית את התוצאות הקליניות והווירולוגיות".
ד"ר ג'ניפר בראון, המחברת הראשית של המחקר
דבקות בטיפול היא קריטית
נראה שהסיבה העיקרית להמשך העומס הנגיפי הגבוה למרות תרופות אנטי-רטרו-ויראליות היא שהתרופות אינן נלקחות כל יום כמתוכנן, לפי מוביל המחקר ניקלאוס לאבהרדט. "שיפור ההקפדה על הטיפול יהיה יעיל יותר מהכנסת מבחני עמידות בצורה רחבה יותר. הסיבה לכך שהתוצאה הזו כל כך חשובה היא שהיא עוזרת לנו לתעדף איפה אנחנו רוצים לשים את המימון המוגבל לתוכניות HIV".
החוקרים מקווים שתוצאות המחקר יובילו להעמדת משאבים נוספים לתוכניות המתחשבות בצרכים הספציפיים של ילדים ובני נוער ובכך ישפרו את דבקותם בטיפול. יחד עם זאת, יהיה חשוב להבין טוב יותר אילו אנשים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לעמידות ויראלית, כך שניתן יהיה לספק בדיקות עמידות יקרות באופן ממוקד יותר.
לצד חוקרים מאוניברסיטת באזל ומבית החולים האוניברסיטאי באזל עבדו גם מומחים מהמכון השוויצרי לטרופית ובריאות הציבור, הארגון ללא מטרות רווח SolidarMed, קרן ביילור קולג' לרפואה לילדים ובית החולים Seboche Mission בלסוטו, וכן מכון הבריאות איפאקרה וארגון ניהול ופיתוח לבריאות בטנזניה. המחקר מומן על ידי שלוש קרנות: Fondation Botnar, הקרן הלאומית למדע השוויצרית ו-Gottfried und Julia Bangerter-Rhyner-Stiftung.
