ילדים אשר מטופלים כראוי בגיל צעיר נוטים יותר לחוות מגוון רחב של עיכובים התפתחותיים ובעיות בריאותיות, על פי כריסטיאן קונל, פרופסור למשפחה צעירה קן לילדים בריאים ופרופסור להתפתחות אנושית ולימודי משפחה בפן סטייט. כדי להילחם בבעיות התפתחותיות אלו, החוק הפדרלי מחייב שילדים מתחת לגיל שלוש שעברו התעללות או מוזנחת יעברו הערכה לגבי עיכוב התפתחותי. קונל הוביל צוות של חוקרים שגילו שמעורבות של ילד במערכת הרווחה של פנסילבניה (CWS) השפיעה על מידת הסבירות שהם יאובחנו עם עיכוב התפתחותי לפני גיל שלוש.
באמצעות נתונים מה-CWS של פנסילבניה ומהמשרד של פנסילבניה לתוכניות סיוע רפואיות, החוקרים ערכו מחקר – שפורסם היום (24 באוקטובר) ב-JAMA Health Forum – שמצא שילדים שהיו מעורבים ב-CWS בפנסילבניה, במיוחד אלה באומנה, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם עיכוב התפתחותי מאשר ילדים אחרים במשקי בית דומים שלא היו מעורבים ב-CWS.
בנוסף, החוקרים מצאו כי ילדים שהיו מעורבים ב-CWS נוטים יותר להיות קשורים לטיפול רפואי מונע והתערבות מוקדמת מאשר ילדים אחרים בסיכון במדינות חבר העמים.
עיכובים התפתחותיים וחיבור ילדים לשירותים
כאשר ילד לא מצליח להגיע לאבני דרך – כולל יעדי צמיחה גופנית או מיומנויות כמו התהפכות, חיוך והתפתחות שפה – במקביל לילדים אחרים בגילם, הם עלולים להיות מאובחנים עם עיכוב התפתחותי. כמו בעיות בריאותיות רבות, התערבות מוקדמת יכולה להתמודד בצורה הטובה ביותר עם העיכובים הללו, אך ככל שהעיכובים הללו יישארו לא מזוהים או ללא מענה, כך גדל הסיכוי שילד יחווה הישגים אקדמיים נמוכים יותר, רמות גבוהות יותר של משחק אאוט ובסופו של דבר, הכנסה נמוכה יותר לכל החיים ככל שהם גדלים, לדברי קונל, המנהל את רשת Penn State Child Maltreatment Solutions וחבר בפקולטה למדעי החברה.
ישנם שני חסמים עיקריים למתן שירותים לילדים באוכלוסייה זו. מצד אחד, השירותים הם התנדבותיים. משפחות לפעמים לא או לא יכולות לעסוק בשירותים לעיכובים בהתפתחות של ילדיהם. מצד שני, לחלק מהילדים יש עיכובים שלעולם לא מזוהים. עשינו את המחקר הזה כדי להבין אם הקשר ל-CWS השפיע על אילו ילדים זוהו עם עיכוב התפתחותי אחד או יותר, ולאחר מכן קיבלו תמיכה רפואית מתאימה והתערבות מוקדמת".
כריסטיאן קונל, פרופסור למשפחה צעירה קן לילדים בריאים ופרופסור להתפתחות אנושית ולימודי משפחה, פן סטייט
לדברי קונל, זיהוי עיכובים הוא הצעד הראשון בטיפול בהם, שיכול לשפר תוצאות חברתיות וחינוכיות עתידיות, ולבסוף לשפר את בריאותם ורווחתם של הילדים ככל שהם גדלים ומתפתחים.
"טיפול מוקדם יכול לעזור לשפר את תוצאות הילד," אמר קונל. "ילדים שלא מקבלים שירותים עד שהם מגיעים לבית הספר עשויים לקבל תוצאות גרועות יותר, והם עשויים לדרוש שירותים לפרקי זמן ארוכים יותר".
מדידת עיכובים התפתחותיים בפנסילבניה
החוקרים בחנו תיעוד של 31,913 תינוקות וילדים צעירים שקיבלו תמיכת Medicaid בפנסילבניה בין 2015 ל-2017. לאחר מכן זיהו החוקרים לאילו ילדים בנתונים היו אינטראקציות עם CWS עקב מקרה מאושר של הזנחה או התעללות לפני יום הולדתם השלישי.
שירותי CWS סווגו בארבע רמות: ילדים שהיו ב-Medicaid אך לא היו מעורבים ב-CWS לפני שמלאו להם שלוש, ילדים שחוו הזנחה או התעללות מאומתת אך לא קיבלו שירותים מ-CWS, ילדים שקיבלו שירותים בבית מ-CWS לאחר שחוו הזנחה או התעללות, וילדים שהושמו באומנה. במחקר זה, כשליש מהילדים שעברו התעללות או הזנחה קיבלו שירותי CWS, לדברי קונל. מכיוון שכל הילדים במדגם היו זכאים ל-Medicaid, לכולם הייתה גישה דומה לטיפול רפואי.
בנוסף לשיעורי האבחונים, הצוות בדק גם שיעורי ביקורים רפואיים בזמן וגישה לתמיכות התערבות מוקדמת, כולל ביקורי בית והערכות שיכולות להוביל לדיבור, ריפוי פיזי או בעיסוק ותמיכה התפתחותית אחרת.
"זה יכול להיות קשה לחבר ילדים צעירים מאוד לשירותים", אמר קונל. "משפחות בלחץ מתמודדות לפעמים עם מחסומים אמיתיים לקבלת עזרה, אבל כאשר תמיכה מוצעת מוקדם, זה יכול לעשות הבדל עצום. עבור תינוקות ופעוטות – התלויים לחלוטין במבוגרים כדי לזהות את הצרכים שלהם – פנייה מוקדמת של רופאים, מטפלים או מספקי טיפול בילדים יכולה לסייע בזיהוי חששות ולהעניק למשפחות את המשאבים הדרושים להם הרבה לפני גיל בית הספר".
זיהוי מהיר יותר ויותר שירותים
במחקר זה גילו החוקרים הבדלים מהותיים בזיהוי עיכובים התפתחותיים בקרב ילדים על סמך רמת המעורבות שלהם ב-CWS. מגיל שנה עד שלוש, 32% מהילדים שלא היה להם מגע עם CWS זוהו כבעלי עיכוב התפתחותי. עבור ילדים עם מעורבות CWS אך ללא שירותים, המספר עלה ל-36%. עבור ילדים שקיבלו שירותים בבית מ-CWS, המספר עלה ל-45%. לבסוף, 63% – כמעט שני שליש – מהילדים שהוכנסו לאומנה לפני יום הולדתם השלישי זוהו כבעלי עיכוב התפתחותי.
יחד עם שיפור הזיהוי המוקדם של עיכובים התפתחותיים, ילדים נטו יותר לקבל שירותים לטיפול בעיכובים מכיוון שרמת המעורבות שלהם ב-CWS עלתה, לפי קונל.
החוקרים מצאו גם שילדים באומנה צפויים להיות מאובחנים מיד לאחר שהוכנסו לאומנה. קונל אמר שזה מצביע על כך שאומנה כנראה הובילה לזיהוי העיכובים, במקום להיות הגורם לעיכובים.
במשך ששת החודשים שקדמו למעורבותם ב-CWS, ילדים במחקר עם עיכובים התפתחותיים זוהו בשיעור דומה, לפי קונל. מעורבות CWS הייתה נקודת הפיתול שבה חלק מהילדים גדלו בסבירות לאבחון וטיפול.
החוקרים ציינו שלילדים באומנה יש סיכוי גבוה יותר להגיע לביקורי ילדים טובים אצל רופאים, מה שגרם לחלק – אך לא את כולם – מהרמה המוגברת של האבחנות.
"בסך הכל, הנתונים הללו מצביעים על כך ש-CWS, ובמיוחד מערכת האומנה, עוזרים לחבר ילדים לשירותים שהם צריכים", אמר קונל. "הקשר הזה עשוי לנבוע מהסברה מצד CWS או מספקי אומנה או יכול להיות תוצאה של שינויים בקבלת החלטות רפואיות כאשר CWS מעורב, אבל התוצאה החיובית היא שילדים מקבלים גישה לתמיכות מועילות. היבטים אחרים של מערכות החינוך, הרווחה והבריאות שלנו צריכים להסתכל על הצלחת האומנה כדי שנוכל לחבר יותר ילדים עם שירותים נחוצים בגיל צעיר".
Ziyu Huang, מועמד לדוקטורט בהתפתחות האדם ולימודי משפחה בפן סטייט; עזרא גולדשטיין, עוזר פרופסור למדיניות ציבורית בג'ורג'יה טק; וגם שרה פונט, פרופסור לעבודה סוציאלית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, תרמה למחקר זה.
המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם של יוניס קנדי שריבר מימן את המחקר הזה.
