מחקר שנמצא היום בן 75 עד 80 סביר פחות לדמנציה בהשוואה למישהו באותו גיל לפני כמה עשורים, כך מצא מחקר באוניברסיטת קווינסלנד.
חוקרי UQ ניתחו נתונים של יותר מ 62,000 אנשים מעל גיל 70 שנולדו משנת 1890 עד 1948 כדי לקבוע אם יש הבדלים דוריים בשכיחות דמנציה.
ד"ר סברינה לנזן מ- UQ המרכז לעסקים וכלכלה של בריאות אמר כי ככל הנראה שיפורים בבריאות לב וכלי דם, חינוך, תנאי חיים וגישה לבריאות תרמו לממצאים.
"לעתים קרובות אנו רואים נתונים סטטיסטיים המראים כי שיעורי שכיחות הדמנציה גדלים – המחקר שלנו לא מפריך זאת.
ככל שיותר אנשים חיים יותר זמן, המספר הכולל של האנשים המאובחנים עם דמנציה יגדל.
מה שמצאנו היה ירידה מובהקת סטטיסטית בקרב אנשים מקבוצות לידה אחרונות שיש להן דמנציה. "
ד"ר סברינה לנזן ממרכז UQ לעסקים וכלכלה של בריאות
סטודנט לתואר שלישי Xiaoxue dou עבד עם ד"ר לנזן כדי לנתח נתונים של 62,437 אנשים, כולל 21,069 מארה"ב, 32,490 מאירופה ו -8,878 מאנגליה.
המשתתפים חולקו ל 8 קבוצות לידה ו 6 קבוצות גיל.
קבוצות קבוצות נקבעו בערך לחסימות של חמש-לידה, כאשר המוקדמות ביותר כולל אנשים שנולדו בין השנים 1890-1913 לבין 1944-1948 האחרונים.
6 קבוצות הגיל היו 71-75, 76-80, 81-85, 86-90, 91-95 ו- 96 ומעלה.
ד"ר לנזן אמר כי "זה איפשר לנו לבחון כיצד שכיחות הדמנציה משתנה עם הגיל ובכל הדורות תוך התחשבות כאשר הסקרים נערכו.
לדבריה, התוצאות הראו בעקביות לאנשים שנולדו לאחרונה יותר לאחרונה היו בעלי דמנציה, כולל בארה"ב, שם 25.1 אחוזים מהאנשים בגילאי 81-85 שנולדו בין השנים 1890-1913 היו דמנציה, לעומת 15.5 אחוזים מהנולדו בין השנים 1939-1943.
ד"ר לנזן אמר כי "היה שיפור רב בחינוך – במיוחד עבור נשים אם, למשל, אנו משווים לדור הבייבי בומר".
"ראינו שיפורים בבריאות הלב וכלי הדם, שליטה טובה יותר בלחץ הדם ובכולסטרול – כל גורמי הסיכון לדמנציה.
"אנו רואים את המתאם החזק הזה בין גיל לדמנציה, אבל אני חושב שממש חשוב להבין שזה לא רק גיל המניע את ההפעלה הזו."
ד"ר לנזן אמר כי בעוד שהתוצאות סיפקו תקווה מסוימת, היה צורך בהמשך השקעה בקמפיינים לבריאות הציבור.
"חלק מגורמי הסיכון השתפרו, אך ראינו שינוי במונחים של שיעורי השמנת יתר ודברים כמו זיהום אוויר," אמרה.
"אנו יודעים שאלו קשורים גם לדמנציה, כך שלא בטוח שהטרנדים הללו יימשכו."
THE מחקר פורסם ב רשת JAMA פתוחהו
