Search
Review: Menopausal shift on women’s health and microbial niches. Image Credit: ClareM / Shutterstock

שינויים הורמונליים בגיל המעבר מגדירים מחדש את המיקרוביום והסיכונים של נשים

גלו כיצד גיל המעבר משנה את המיקרוביום ואת תפקידו המכריע בעיצוב פתרונות בריאותיים לנשים – התערבויות מותאמות אישית עשויות להחזיק את המפתח לתוצאות טובות יותר של הזדקנות.

סקירה: שינוי גיל המעבר על בריאות האישה ונישות מיקרוביאליות. קרדיט תמונה: ClareM / Shutterstock

במאמר סקירה שפורסם לאחרונה בכתב העת npj בריאות האישהחוקרים תיארו את 'שינוי גיל המעבר' והדגישו שינויים היסטולוגיים ופיזיולוגיים שעומדות בפני נשים במהלך גיל המעבר. שינויים הורמונליים אלו משנים את חילוף החומרים וההרכב של המיקרוביום, והבנת האינטראקציות הללו היא המפתח להקלה על הסימפטומים של גיל המעבר ולשיפור הרווחה הכללית באמצעות התערבויות תזונתיות ואחרות. המאמר מדגיש את הקשר הדו-כיווני בין ההורמונים למיקרוביום כגורם קריטי בתהליך זה.

רֶקַע

האומות המאוחדות קבעו את 2021-2030 כעשור להזדקנות בריאה, תוך שימת דגש על הצורך באסטרטגיות ספציפיות למגדר לתמיכה בבריאותן של נשים עם הגיל. נשים לרוב חיות זמן רב יותר בשל גורמים ביולוגיים והתנהגויות בריאות יותר, אך מתמודדות עם אתגרים ייחודיים במהלך ההזדקנות. גיל המעבר, המתרחש בדרך כלל בסביבות גיל 50, מסמן את סוף הווסת ומביא לתסמינים כמו גלי חום, שינויים במצב הרוח וסיכון מוגבר לבעיות בריאות שונות, כולל הפרעות לב וכלי דם ועצמות. הסקירה מדגישה שהסיכונים הללו מתרחבים גם לבריאות הפה, ותורמים לבעיות כמו יובש בפה וזיהומים.

גוף האדם מארח מיקרוביום מורכב שהוא קריטי לשמירה על הבריאות. שינויים הורמונליים במהלך גיל המעבר עלולים לשבש את האיזון הזה, ולהוביל לשינויים במיקרוביום של המעיים, העור ואזורים אחרים. הפרעה זו, או דיסביוזה, יכולה להשפיע על הבריאות הכללית ונקשרה למטבוליזם של הורמונים של מיקרואורגניזמים מסוימים במעיים כמו אסטרוגן. טיפול בשינויים אלו חיוני לקידום הזדקנות בריאה אצל נשים. זה מדגיש את הצורך בהתערבויות משולבות המכוונות הן לאיזון המיקרוביאלי והן לוויסות ההורמונים.

שינויים בביולוגיה במהלך גיל המעבר

במהלך גיל המעבר מתרחשים שינויים ביולוגיים משמעותיים עקב ירידה ברמות האסטרוגן. אסטרדיול, האסטרוגן הדומיננטי במהלך שנות הרבייה, פוחת, והאסטרון, המיוצר ברקמת השומן, הופך לאסטרוגן העיקרי. שינוי הורמונלי זה משפיע על מערכות הגוף השונות, מגדיל את הסיכונים לאוסטאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם וליקויים קוגניטיביים.

גם בריאות הפה מושפעת. אסטרוגן משפיע על ייצור והרכב הרוק, חיוני לשמירה על בריאות הפה. נשים בגיל המעבר חוות לעיתים קרובות זרימת רוק מופחתת וחומציות מוגברת של הפה, מה שמוביל לסיכון גבוה יותר לבעיות שיניים כמו עששת ומחלות חניכיים. רקמות החניכיים, המושפעות משינויים הורמונליים, הופכות נוטות יותר לדלקות ולזיהומים חיידקיים, מה שתורם למצבים כמו דלקת חניכיים ודלקת חניכיים בגיל המעבר. בנוסף, המאמר עורך הקבלות בין שינויים ברקמות האפיתל של הפה לבין אלה שנצפו ברירית הנרתיק, דבר המצביע על מנגנונים משותפים של השפעה הורמונלית.

יתרה מכך, גיל המעבר קשור לשינויים ברקמות האפיתל של הפה, בדומה לאלו ברירית הנרתיק, שעלולים לגרום ליובש, תחושות צריבה ורגישות מוגברת לזיהומים. טיפול מונע בפה וטיפולים ממוקדים חיוניים כדי לטפל בבעיות אלו ולשפר את תוצאות בריאות הפה של נשים מזדקנות.

שינויים במיקרוביום

המיקרוביום הפה, מערכת אקולוגית מורכבת של מיקרואורגניזמים בפה, יכול להיות מושפע משינויים הורמונליים, במיוחד במהלך גיל המעבר. תנודות הורמונליות עשויות לשנות את ייצור הרוק ואת הרכבו, ולהשפיע על האיזון של חיידקי הפה. למרות שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בהרכב הכולל של המיקרוביום הפה בין נשים לפני גיל המעבר ולאחר מכן, נצפו שינויים בולטים במינים חיידקיים ספציפיים, כגון Prevotella copri ו-Veillonella tobetsuensis.

קורטיזול רוק, סמן מתח, היה גבוה יותר בנשים לאחר גיל המעבר עם הפרעות פסיכוסומטיות, העלולות לשנות את פעילות החיידקים דרך הפה ולהגדיל את הסיכון למחלות חניכיים. חיידקים ספציפיים כמו Porphyromonas gingivalis היו נפוצים פחות בנשים ללא מחלת חניכיים, דבר המצביע על אינטראקציות מיקרוביאליות מגנות. הסקירה דנה גם באוכלוסיות פטרייתיות, במיוחד קנדידה אלביקנס, תוך שהיא מציינת את הפוטנציאל שלהן להתרבות במהלך גיל המעבר ולתרום למצבים כמו תסמונת הפה השורף.

מעבר לחלל הפה, גיל המעבר משפיע גם על המעיים והמיקרוביום האורגניטלי. המיקרוביום הנרתיק חווה דומיננטיות מופחתת של מיני לקטובצילוס מועילים, מגבירה את הרגישות לזיהומים ואולי תורמת למצבים כמו סרטן רירית הרחם. שינויים אלה הם חלק מ"פרדוקס גיל המעבר" רחב יותר, שבו המגוון החיידקי גדל אך הדומיננטיות המיקרוביאלית המועילה יורדת.

הורמונים והמיקרוביום

אסטרוגן ממלא תפקיד חיוני בשלבי חייהן של נשים, כגון התבגרות, הריון וגיל המעבר. ככל שנשים מתבגרות, גיוון המיקרוביום יורד, אך תזונה, הרגלים, תגובות חיסוניות ורמות ההורמונים משפיעים על שינויים מיקרוביאליים. במהלך גיל המעבר, דילול וייבוש של רקמות הריריות גורמים לחוסר איזון בחיידקי הנרתיק והפה, אשר ניתן להקל על ידי טיפול הורמונלי. אסטרוגן ומיקרוביום מקיימים אינטראקציה דינמית, עם חיידקים המסוגלים להפעיל אסטרוגן מאוחסן, ולהשפיע על תהליכים תלויי אסטרוגן.

מיקרואורגניזמים עושים חילוף חומרים של אסטרוגן באמצעות אנזימים כמו β-glucuronidase, המשפיעים על זמינות האסטרוגן ותהליכים פיזיולוגיים קשורים. זה משפיע על אזורים כמו הנרתיק, שם אסטרוגן מקדם לקטובצילוס מועיל. עם זאת, האינטראקציה בין גנים מיקרוביאליים לבין המארח במהלך ההזדקנות נותרה לא ברורה. הסקירה מדגישה את הצורך במחקר נוסף על האופן שבו קהילות מיקרוביאליות מבצעות חילוף חומרים של הורמונים ומשפיעות על תוצאות הבריאות.

ירידה באסטרוגן במהלך גיל המעבר עלולה להוביל לדלקת ברקמת הפה ולחוסר איזון חיידקי. חיידקים מסוימים דרך הפה יכולים לבצע חילוף חומרים של הורמונים סטרואידים, מה שעלול לגרום לדיסביוזיס דרך הפה. המחקר מדגיש את ההשפעה של אסטרוגן ופרוגסטרון על חיידקי הפה, אך המנגנונים המדויקים עדיין בבדיקה. בנוסף, הגיוון במחקר המיקרוביום בגיל המעבר מוגבל, בעיקר מתמקד באוכלוסיות מערביות. הכללת אוכלוסיות מגוונות מאפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית יכולה לספק הבנה רחבה יותר של ההשפעות העולמיות של גיל המעבר על המיקרוביום, ולהוביל להתערבויות בריאותיות מותאמות יותר.

מסקנות

גיל המעבר כרוך בשינויים הורמונליים המשפיעים על בריאות האישה ועל המיקרוביום, במיוחד באזורי הפה, המעיים והאורגניטליים. תנודות הורמונליות ואינטראקציות מיקרוביאליות הן דו-כיווניות ומשפיעות על הסיכון והסימפטומים של המחלה. הבנת הדינמיקה הזו יכולה להוביל לטיפולים ממוקדים, לשיפור בריאותן ואיכות חייהן של נשים בגיל המעבר. הסקירה מדגישה את החשיבות של התערבויות מותאמות אישית וממוקדות מיקרוביום כדי להפחית סיכונים בריאותיים ולשפר את הרווחה בשלב זה בחיים.

דילוג לתוכן