שימוש במדיה חברתית קשור לבעיות בריאות נפשיות מתגברות של בני נוער, כך עולה ממחקר

במאמר שפורסם בכתב העת חוות דעת על טבע פסיכולוגיהחוקרים בגרמניה ובבריטניה תיארו את המנגנונים שבאמצעותם מדיה חברתית עשויה להשפיע על שינויים התנהגותיים, קוגניטיביים ונוירוביולוגיים אצל מתבגרים, אשר בתורם מגבירים את הפגיעות לבריאות הנפש.

קרדיט תמונה: Kaspars Grinvalds / Shutterstock

רקע כללי

גיל ההתבגרות קשור לשינויים התנהגותיים, קוגניטיביים ונוירוביולוגיים רבים המסייעים למתבגרים לצאת מהתלות המשפחתית ולבסס את עצמם כאינדיבידואלים עצמאיים בחברה.

שינויים התפתחותיים אלו עלולים להגביר את הפגיעות של מתבגרים למצבי בריאות נפשיים שונים, לרבות חרדה, דיכאון, הפרעה טורדנית-קומפולסיבית, הפרעות אכילה והפרעות מצב רוח.

השימוש במדיה חברתית גדל באופן אקספוננציאלי בקרב מתבגרים בשנים האחרונות. הערכות אחרונות מצביעות על כך ש-95% מבני 15 בבריטניה משתמשים חֶברָתִי כְּלֵי תִקְשׁוֹרֶת, בזמן 50% שֶׁל בני 13-17 ב ה לָנוּ להגיש תלונה להיות כִּמעַט תָמִיד באינטרנט.

מאגר גדל והולך של ראיות מצביע על כך שמדיה חברתית עשויה להשפיע על שינויים התפתחותיים אצל מתבגרים ויכולה לשים אותם בעמדות פגיעות לפתח הפרעות בריאות נפשיות שונות.

מנגנונים התנהגותיים המקשרים את השימוש במדיה החברתית לבריאות הנפשית של מתבגר

המחברים התמקדו בשני מנגנונים התנהגותיים שעשויים להשפיע על השפעת המדיה החברתית על בריאותם הנפשית של מתבגרים.

התנהגות פרסום מסוכנת

מתבגרים עוסקים לעתים קרובות בהתנהגויות מסוכנות יותר מאשר מבוגרים בגלל רצונות בלתי נשלטים לחיפוש תחושה וחוסר יכולות ויסות עצמי. ידוע שהתנהגות לקיחת סיכונים של מתבגרים מגבירה את הסיכון שלהם לפתח הפרעות נפשיות, כולל חרדה, דיכאון והתמכרות לסמים.

פוסטים קיצוניים במדיה חברתית, כמו פוסטים הקשורים לצריכת אלכוהול, מקבלים יותר לייקים מהקהל, מה שבתורו גורם להתנהגויות פרסום מסוכנות יותר של משתמשים שמצפים ליותר לייקים מהקהל שלהם.

מחקרים שחוקרים את הקשר בין התנהגויות מסוכנות באינטרנט והתנהגויות לא מקוונות מוצאים קשר חיובי בין השימוש של מתבגרים במדיה החברתית לבין מעורבותם בהתנהגויות שעלולות לחשוף אותם לנזק או לסיכון לפציעה.

מתבגרים לרוב מעריכים פחות את הסיכונים בפרסום מידע חושפני ברשתות החברתיות. ניתן לצלם פוסטים כאלה ולשתף אותם באופן נרחב עם קהלים מגוונים, מה שלאחר מכן יכול להגביר את הסיכון שלהם לחוות בריונות ברשת, הטרדה מקוונת וקורבנות.

הצגה עצמית וזהות

גיל ההתבגרות מאופיין בשפע של פעילויות הצגה עצמית ברשתות החברתיות. מתבגרים לעתים קרובות חושפים, מסתירים ומשנים את האני האמיתי שלהם במדיה החברתית כדי להעביר את הרושם הרצוי לקהל.

אנשים מקבלים יותר משוב ישיר ופומבי על ההצגה העצמית שלהם במדיה חברתית מאשר בסביבות לא מקוונות, מה שמספק להם יותר הזדמנויות לעצב את זהותם. מחקרים קיימים מצאו קשר בין עצימות מוגברת של שימוש במדיה חברתית לבין ירידה אורכית בבהירות התפיסה העצמית.

מדיה חברתית, לעומת זאת, יכולה לעזור למתבגרים לחשוף היבטים שונים של זהותם, כגון גזע, מוצא אתני ומיניות. עדויות מתעוררות מצביעות על כך שאנשים טרנסג'נדרים מקבלים סנטימנטים חיוביים על ידי חשיפת זהותם בפלטפורמות מדיה חברתית תומכת.

מנגנונים קוגניטיביים המקשרים את השימוש במדיה החברתית לבריאות הנפשית של מתבגר

המחברים התמקדו בארבעה מנגנונים קוגניטיביים שעשויים להשפיע על השפעת המדיה החברתית על בריאותם הנפשית של מתבגרים.

פיתוח תפיסה עצמית

תפיסה עצמית, המוגדרת כאמונות והערכות של אדם לגבי תכונותיו ותכונותיו, יכולה להיות מושפעת מתהליכים חברתיים-רגשיים כמו הערכה עצמית ומשוב חברתי. תפיסה עצמית שלילית יכולה להגביר את הסיכון למצבי בריאות נפשיים שליליים.

המתקן של התאמה אישית של תוכן יכול להגביר באופן משמעותי את השפעת המדיה החברתית על פיתוח תפיסה עצמית במהלך גיל ההתבגרות. מתבגרים שמבלים יותר זמן ברשתות החברתיות נמצאו כמפתחים הערכות עצמיות שליליות.

השוואה חברתית

התפתחות תפיסה עצמית יכולה להיות מושפעת מהשוואה חברתית, במיוחד בגיל ההתבגרות. קבלת תוכן מותאם אישית בנושא של עניין יכול להשפיע על מתבגרים להשוות את עצמם עם האנשים שמוצגים בתוכן זה. יתרה מזאת, מספר הלייקים והתגובות לפוסטים של הצגה עצמית במדיה החברתית יכולים להשפיע על תפיסות המשתמשים לגבי הדירוג החברתי.

השוואות חברתיות כאלה, במיוחד השוואות הקשורות לדימוי גוף, יכולות להשפיע לרעה על בריאותם הנפשית של מתבגרים ויכולות להגביר את הסיכון לפתח הפרעות סוציו-רגשיות ואכילה.

משוב חברתי

רצון מוגבר לסוציאליזציה עם בני גילו ופחד מדחייה חברתית הם שני המאפיינים הבולטים בחייו של מתבגר. עדויות קיימות מצביעות על כך שרגישות יתר לדחיות חברתיות קשורה באופן מתון לדיכאון וחרדה.

מתבגרים שכבר חווים קורבנות עמיתים נמצאו כמפתחים תסמיני דיכאון חמורים בגלל שהם לא מקבלים אישור חברתי מקוון כמו עמיתים.

הכלה והדרה חברתית

להכלה חברתית או קבלה חברתית באינטרנט יש השפעה מגנה מפני הפרעות רגשיות אצל מתבגרים. לעומת זאת, הדרה חברתית מקוונת קשורה להערכה עצמית נמוכה ולרגשות שליליים.

מתבגרים שאינם מקבלים תשומת לב רצויה או משוב ממדיה חברתית נוטים יותר לפתח תחושת שייכות מופחתת, משמעות, הערכה עצמית ושליטה.

מנגנונים נוירוביולוגיים המקשרים את השימוש במדיה החברתית לבריאות הנפשית של מתבגר

בסך הכל, מחקר מקיף זה מדגיש את ההשפעה הרב-ממדית של המדיה החברתית על בריאות הנפש של בני נוער, לא רק באמצעות מגע ישיר אלא גם על ידי החמרת פגיעות התפתחותיות פנימיות במהלך תקופה מכרעת זו. בעוד שהמדיה החברתית מציעה הזדמנויות חסרות תקדים לביטוי עצמי ולחיבור חברתי, היא גם מציבה אתגרים ייחודיים בשל הרגישות המוגברת של מתבגרים למשוב חברתי ומשחק הגומלין המורכב של הנופים הנוירוביולוגיים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים המתפתחים במהירות שלהם.

מחקר עתידי חייב להתעמק בדרכים הניואנסיות שבהן המדיה החברתית מקיימת אינטראקציה עם מנגנוני התפתחות כדי לשמור טוב יותר על רווחת מתבגרים בעידן הדיגיטלי. על ידי התמקדות ביתרונות הספציפיים של פלטפורמות דיגיטליות ובפוטנציאל שלהן להשפיע על התנהגות מתבגרים והתפתחות המוח, חוקרים יכולים לעזור לגבש התערבויות ממוקדות המפחיתות את הנזק ומשפרות את ההיבטים החיוביים של השימוש במדיה חברתית. מאמצים אלה דורשים גישה שיתופית בין קובעי מדיניות, מחנכים, הורים ומתבגרים כדי לפתח אסטרטגיות שמכירות בהשפעה העמוקה של סביבות דיגיטליות על מוחות צעירים.

לבסוף, כאשר אנו מנהלים משא ומתן על הנוף הדיגיטלי המשתנה ללא הרף, זה קריטי ליצור אווירה שבה בני נוער יכולים לשגשג באינטרנט ובאופן לא מקוון. הבנת המנגנונים כיצד מדיה חברתית משפיעה על בריאות הנפש היא רק הצעד הראשון לקראת הפחתת סיכונים והגברת החוסן של הדורות הבאים.