בנות שניתנו לאנטיביוטיקה כילודים נוטים יותר לפגוע בגיל ההתבגרות מוקדם, במיוחד עם מספר סוגים של אנטיביוטיקה. מחקר גדול זה מעלה דגלים אדומים על שימוש יתר באנטיביוטיקה בינקותם והשפעותיו לטווח הארוך על ההתפתחות ההורמונלית.
קרדיט תמונה: אפריקה החדשה / Shutterstock
בנות שנתנו אנטיביוטיקה במהלך שנת חייהן הראשונה, במיוחד בשלושת החודשים הראשונים, נוטות יותר להיכנס לגיל ההתבגרות בגיל מוקדם יותר, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס המשותף הראשון בין החברה האירופית לאנדוקרינולוגיה ילדים (ESPE) לבין החברה האירופית לאנדוקרינולוגיה (ESE). הסבירות לגיל ההתבגרות המוקדמת הייתה גם גבוהה יותר בקרב אלה שנחשפו למגוון גדול יותר של מעמדות אנטיביוטיקה. הממצאים מדגישים את החשיבות של שימוש כראוי בתרופות אלה בתינוקות וכיצד חשיפה לתרופות מוקדמות יכולה לעצב תוצאות בריאות עתידיות.
גיל ההתבגרות המוקדם, הידוע גם בשם גיל ההתבגרות המרכזי המוקדם (CPP), הוא מצב המאופיין בהופעה מוקדמת של התפתחות מינית משנית אצל ילדים. אצל בנות זה אומר לפני גיל שמונה ובבנים, לפני גיל 9. גיל ההתבגרות המוקדם משפיע בעיקר על בנות ולעתים קרובות אין לה סיבה נראית לעין, בעוד שהיא פחות שכיחה אצל בנים. במהלך העשורים האחרונים, גיל ההתבגרות המוקדם נמצא במגמת עלייה, והחוקרים חוקרים ברציפות את הגורמים התורמים הפוטנציאליים.
במחקר זה, חוקרים מחוקרים מבית החולים גוררי באוניברסיטת חניאנג והמרכז הרפואי באוניברסיטת האניאנג, ניתחו נתונים על צריכת האנטיביוטיקה של 322,731 ילדים, בני 0-12 חודשים בדרום קוריאה. הם עקבו אחר הילדים האלה עד שהבנות מלאו בת 9 והבנים היו בת 10 וגילו כי נערות שהיו מרשמות אנטיביוטיקה לפני גיל 3 חודשים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ל -33% להתחיל בגיל ההתבגרות מוקדם. הסיכון היה גבוה ב -40% בקרב בנות שקיבלו אנטיביוטיקה לפני גיל 14 יום, ובסך הכל, ככל שהחשיפה האנטיביוטית מוקדמת יותר, כך גדל הסיכון לגיל ההתבגרות המוקדם. בנוסף, לבנות שהשתמשו בחמש סוגים או יותר של אנטיביוטיקה היו סיכון מוגבר של 22% לגיל ההתבגרות המוקדם בהשוואה לאלה שהשתמשו בשני שיעורים או פחות. לא נמצא קשר בין צריכת אנטיביוטיקה לבין גיל ההתבגרות המוקדם בקרב בנים.
"מחקר מבוסס אוכלוסייה זה הוא מהראשונים שחקרו קשר זה בין שימוש אנטיביוטי מוקדם בחיים, כולל העיתוי, התדירות ומספר המעמדות, ובקבוצה לאומית כה גדולה של ילדים," אמר ד"ר יונסו צ'ו בבית החולים האניאנג גורי בדרום קוריאה, שהיה מעורב במחקר.
ד"ר צ'ו הוסיף, "במחקרים הקודמים שלנו, מצאנו כי הנקה בלעדית קשורה לסיכון נמוך יותר להתבגרות גדולה מראש (CPP), ותומכת ברעיון שגורמים מוקדמים של החיים המשפיעים על מיקרוביומה בטן או מסלולי מטבוליים אנדוקריניים עשויים להשפיע על התפתחות של פרטי-פברטלי. נתונים. "
ד"ר צ'ו אמר כי "התוצאות שלנו עשויות לעודד רופאים והורים לשקול את ההשפעות לטווח הארוך של אנטיביוטיקה בעת קבלת החלטות טיפול לילדים צעירים.
בשלב הבא, החוקרים יבדקו כיצד שימוש מוקדם באנטיביוטיקה עשוי להשפיע על התפתחות פוברטלית והאם צריכה חוזרת או ארוכת טווח במהלך הילדות קשורה להיבטים אחרים של צמיחה, חילוף חומרים או בריאות אנדוקרינית. "המחקר שלנו מוסיף לדאגות הולכות וגוברות לגבי האופן שבו אנטיביוטיקה שניתנה בינקות יכולה להשפיע על ההתפתחות לטווח הארוך של ילדים – יתכן על ידי שינוי מיקרוביומה של הבטן או האיזון ההורמונלי – אך הסיבות שמאחוריה עדיין לא ברורות", אמר ד"ר צ'ו.
"הבנת המנגנונים הביולוגיים הללו עשויה לעזור להנחות שימוש אנטיביוטי בטוח יותר וליידע אסטרטגיות טיפול מוקדמות לילדים", סיכמה.
