גלה כיצד שמירה על קשר מקוון מפחית דיכאון ומגביר את הרווחה בקרב מבוגרים, ומציע תקווה לאסטרטגיות טובות יותר לבריאות הנפש ברחבי העולם!
מחקר: קשר חיובי בין שימוש באינטרנט ובריאות נפשית בקרב מבוגרים מעל 50 שנים ב-23 מדינות. קרדיט תמונה: Halfpoint / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת טבע התנהגות אנושיתקבוצת חוקרים בחנה את הקשר בין שימוש באינטרנט לבין תוצאות בריאות הנפש בקרב מבוגרים בני 50 שנים ומעלה ב-23 מדינות, תוך שימוש בניתוחים סטטיסטיים כדי ליישר אסטרטגיות לבריאות הציבור.
רֶקַע
בעיות בריאות הנפש בקרב מבוגרים בגיל העמידה ומבוגרים מהוות דאגה עולמית לבריאות הציבור, כאשר כ-14% מבני 55 ומעלה חווים מצבים כמו דיכאון. בריאות הנפש כוללת רווחה כללית, המאפשרת לאנשים להתמודד עם הלחצים של החיים ולתרום לקהילות שלהם.
השימוש באינטרנט הפך לגורם חברתי חשוב, המציע גישה למידע בריאותי, קשרים חברתיים ובידור, המשפיעים לטובה על בריאות הנפש. עם זאת, ממצאי המחקר הם מעורבים, ורוב המחקרים מתמקדים במדינות בודדות, תוך התעלמות מהבדלים בין-לאומיים. בנוסף, האינטראקציה בין שימוש באינטרנט לבין נטיות גנטיות בהשפעה על תוצאות בריאות הנפש נותרה לא נחקרה. לכן, דרוש מחקר נוסף כדי להבין את הקשרים הללו בין אוכלוסיות מגוונות וליישם אסטרטגיות יעילות לקידום בריאות הנפש.
על המחקר
הנתונים נאספו משש קבוצות מזדקנות: מחקר הבריאות והפנסיה (HRS) בארצות הברית של אמריקה (ארה"ב), מחקר האורך האנגלי של ההזדקנות (ELSA), מחקר האורך של בריאות ופרישה בסין (CHARLS), בריאות מקסיקני ומחקר ההזדקנות (MHAS), סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE), ומחקר האורך הברזילאי להזדקנות (ELSI). סקרים אורך מייצגים ארציים אלה כללו מבוגרים בני 50 ומעלה, עם נתונים שנאספו במרווחים שונים בין 2008 ל-2021. המשתתפים נבחרו על סמך זמינות המידע על השימוש באינטרנט ולפחות שני גלים של נתוני מעקב.
המחקר התמקד באנשים שהיו להם נתונים מלאים על השימוש באינטרנט, תוצאות בריאות הנפש (סימפטומים דיכאוניים ושביעות רצון מהחיים), ומשתנים רלוונטיים בתחילת הדרך. אלו עם מחלות הקשורות לזיכרון או הפרעות פסיכולוגיות בקו הבסיס לא נכללו. השימוש באינטרנט הוערך באמצעות שאלונים, כאשר ההגדרות השתנו מעט בין הקבוצות, אך בדרך כלל קלטו אם המשתתפים השתמשו באינטרנט במהלך תקופות מוגדרות. התדירות והשימוש המצטבר באינטרנט הוערכו גם בכמה קבוצות. מימדים נוספים אלו מספקים הבנה עשירה יותר כיצד שימוש מתמשך ותכוף משפיע על בריאות הנפש.
תוצאות בריאות הנפש היו סטנדרטיות על פני קבוצות על מנת להבטיח השוואה, בהתחשב בהבדלים בשיטות המדידה. משתנים משתנים כללו מאפיינים דמוגרפיים, מצב סוציו-אקונומי, התנהגויות בריאותיות ומדדי בריאות גופנית. עבור קבוצות ה-HRS וה-ELSA, ציונים פוליגניים לתסמיני דיכאון ורווחה סובייקטיבית חושבו באמצעות מחקרי אסוציאציות רחבי גנום, המאפשרים לבחון את האינטראקציות בין שימוש באינטרנט לבין נטייה גנטית.
ניתוחים סטטיסטיים כללו סיכום מאפיינים בסיסיים ושימוש במודלים מעורבים ליניאריים ומטה-אנליזות כדי לחקור את הקשר בין שימוש באינטרנט ותוצאות בריאות הנפש. ניתוחי רגישות נערכו כדי לבדוק את בהירות הממצאים, כולל התאמות למבלבלים פוטנציאליים והערכות של יחסים דו-כיווניים. ניתוחים דו-כיווניים אלו גילו שאנשים עם בריאות נפשית טובה יותר נוטים יותר לעסוק בשימוש באינטרנט, מה שהדגיש מערכת יחסים הדדית.
תוצאות המחקר
המחקר הנוכחי ניתח נתונים משש קבוצות מזדקנות ב-23 מדינות בעלות הכנסה גבוהה ובינונית, כולל 87,559 משתתפים עם 298,199 תצפיות ומעקב חציוני של שש שנים. מאפייני הבסיס של המשתתפים חשפו טווח גילאים ממוצע של 56.4 שנים בפולין עד 67.9 שנים בשוודיה, כאשר שכיחות השימוש באינטרנט בקרב בני 50 ומעלה נעה בין 2.2% בסין ל-84.8% בדנמרק.
השימוש באינטרנט הבסיסי היה קשור לתוצאות משופרות של בריאות הנפש, כולל פחות תסמיני דיכאון (אפקט שוליים ממוצע מאוחד (AME): -0.09; 95% CI: -0.12 עד -0.07), שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים (אחוז AME: 0.07; 95% CI : 0.05 עד 0.10), ובריאות מדווחת טובה יותר (אחוזי AME: 0.15; CI של 95%: 0.12 עד 0.17). אסוציאציות אלו היו עקביות ברוב המדינות אך היו שונות בגודלן, כאשר גורמים כמו אי שוויון בהכנסה, כישורים דיגיטליים והתוצר המקומי הגולמי לנפש תרמו להבדלים בין לאומיים.
ניתוחי תת-אוכלוסיה הצביעו על כך ששימוש באינטרנט היה קשור חזק יותר להפחתת תסמיני דיכאון אצל אנשים בני 65 ומעלה, אלו עם חוסר פעילות גופנית או מוגבלות בפעילויות יומיומיות ובעלי עושר נמוך יותר. באופן דומה, קשרים חיוביים עם שביעות רצון מהחיים ודיווח עצמי על בריאות היו בולטים יותר בתתי קבוצות, כולל גברים, פנסיונרים ואנשים עם מחלות כרוניות. המובהקות הסטטיסטית של כמה הבדלים הייתה בולטת, כגון עבור פעילות גופנית (P=0.014) ומוגבלות בפעילויות חיי היומיום (P=0.021).
באנגליה ובארה"ב, ציונים פוליגניים לתסמיני דיכאון ורווחה סובייקטיבית אפשרו להעריך אינטראקציות סיכון גנטי. השימוש באינטרנט הראה קשרים מועילים בכל קטגוריות הסיכון הגנטיות לתסמיני דיכאון ובריאות מדווחת עצמית. עם זאת, למען שביעות רצון מהחיים, הקשר המשמעותי הוגבל לאנשים עם סיכון גנטי בינוני בארה"ב.
תדירות ושימוש מצטבר באינטרנט הוכיחו עוד כי שימוש גבוה יותר היה קשור לתוצאות טובות יותר של בריאות הנפש. כל גל נוסף של שימוש באינטרנט היה קשור להפחתה בסימפטומים דיכאוניים (אחוזי AME: -0.06) ושיפורים בשביעות רצון מהחיים (אחוז AME: 0.05) ובריאות מדווחת עצמית (אחוזי AME: 0.10). יש לציין כי הקשר בין תדירות השימוש לשביעות רצון מהחיים היה שונה, עם ממצאים לא עקביים במדינות מסוימות כמו אנגליה.
ניתוחי רגישות אישרו את הממצאים הללו, והצביעו על תוצאות עקביות לאחר התאמות למבלבלים פוטנציאליים והטיות בחירה, המדגישים קשר דו-כיווני בין שימוש באינטרנט ובריאות נפשית.
מסקנות
לסיכום, מחקר זה הראה ששימוש באינטרנט קשור לשיפור בתוצאות בריאות הנפש, כולל הפחתת תסמיני דיכאון, שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים ודיווח עצמי טוב יותר בקרב מבוגרים בני 50 ומעלה ב-23 מדינות. עם זאת, השפעות ההגנה השתנו בין מדינות ותת-אוכלוסיות, שהושפעו מגורמים גנטיים, סוציו-דמוגרפיים והתנהגותיים.
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהתערבויות מדויקות של בריאות הנפש המותאמות לתת-אוכלוסיות ספציפיות, תוך התייחסות לשונות במיומנויות דיגיטליות ובגישה. תדירות גבוהה יותר ושימוש מתמשך באינטרנט נקשרו ליתרונות מוגברים בבריאות הנפש. יחד עם זאת, הסיכונים הפוטנציאליים של שימוש מופרז, כגון הפרעה לפעילויות לא מקוונות, צוינו כאזורים למחקר נוסף. הממצאים מצביעים על כך שקידום השימוש באינטרנט יכול להיות אסטרטגיה יעילה לשיפור בריאות הנפש, במיוחד באזורים עם גישה מוגבלת לשירותי בריאות הנפש.
