גם להקרנות וגם לטמוזולומיד, טיפול כימותרפי גנרי בצורת גלולות, יש פעילות אנטי-גידולית חד-מודאלית משמעותית נגד גליומות בדרגה נמוכה שצומחת לאט. ניסוי שלב 3 האקראי E3F05 על ידי ECOG-ACRIN Cancer Research Group (ECOG-ACRIN) בדק האם טיפול משולב באמצעות טמוזולומיד לצד טיפול קרינתי יעיל יותר מטיפול בקרינה בלבד בחולים אלו. הניסוי עקב אחר 172 מטופלים במשך יותר מ-10 שנים, ולתוצאותיו יש השפעה קלינית מיידית על ידי מתן הראיות הראשונות מניסוי שלב 3 אקראי לכך שטמוזולומיד משפר את ההישרדות ארוכת הטווח של חולים אלו.
מצאנו ששיעור ההישרדות ל-10 שנים היה 70% עם הטיפול המשולב בכימותרפיה והקרנות טמוזולומיד, בהשוואה ל-47% עם הקרנות בלבד כגישה הראשונית. הגילוי הזה חשוב מכיוון שעד עכשיו לא היו לנו עדויות משכנעות לכך שטמוזולומיד משפר את ההישרדות הכוללת בגליומות דרגה 2."
דיוויד שיף, MD, חוקר ראשי, הפרופסור המובהק של הריסון לנוירולוגיה, כירורגיה נוירולוגית ורפואה ומנהל שותף, UVA Neuro-Oncology Center, אוניברסיטת וירג'יניה
ד"ר שיף הציג את התוצאות המדהימות כתקציר מאוחר בישיבה השנתית של האגודה לנוירו-אונקולוגיה לשנת 2024. הניסוי מומן על ידי המכון הלאומי לסרטן של המכון הלאומי האמריקאי לבריאות באמצעות רשת הניסויים הקליניים הלאומיים שלו (NCTN).
ניסוי ה-E3F05 החל בספטמבר 2009 ורשם מטופלים עם גליומות בדרגה נמוכה שלא קיבלו קרינה או טיפול כימותרפי קודם. משתתפי הניסוי חולקו באקראי 1:1 כדי לקבל קרינה בלבד (50.4 Gy ב-28 חלקים) או קרינה (50.4 Gy) עם טמוזולומיד ואחריה 12 מחזורים של ארבעה שבועות של טמוזולומיד לאחר ההקרנה.
הצבירה הופסקה חמש שנים מאוחר יותר, ב-2014, לאחר ניסוי קבוצתי שיתופי נוסף, RTOG 9802 (מומן גם על ידי ה-NCI) דיווח על תועלת מתוספת של כימותרפיה PCV להקרנות בגליומות דרגה 2. PCV הוא פרוקרבזין (P), CCNU (C), אשר באופן כללי ידוע בשם לומוסטין, ווינקריסטין (V). עד להפסקת הצבירה, 172 חולים נרשמו ל-E3F05. הגיל החציוני של 172 המשתתפים היה 44 (טווח 19-78), ו-54% היו גברים.
"מכיוון שניסוי RTOG 9802 היה חיובי עבור תועלת מכימותרפיה PCV, זה כבר לא היה מוסרי להחזיק זרוע בקרינה בלבד ב-E3F05, וזו הסיבה שהניסוי שלנו נסגר לצבירה. למרות שלא יכולנו לרשום את הקבוצה כולה מתוכנן, לאחר מעקב אחר כל המטופלים בניסוי, התוצאות הגיעו למובהקות סטטיסטית המראות את היתרון של טמוזולומיד בשיטות משולבות לעומת קרינה לבד", אמר ד"ר שיף.
לתוצאות הניסוי הזה תהיה השפעה קלינית מיידית.
"מאז שהתוצאות של RTOG 9802 יצאו בשנת 2014, חולים עם גליומה דרגה 2 מקבלים באופן שגרתי הקרנות בתוספת כימותרפיה. חלקם מקבלים PCV כי זה מה ש-RTOG הראה היה מועיל. אחרים מקבלים קרינה בתוספת טמוזולומיד כי טמוזולומיד הרבה יותר קל האונקולוג לתת והרבה פחות רעיל לחולים לקחת, וזה לא כרוך ב עירוי תוך ורידי של וינקריסטין, אבל עד עכשיו, באמת לא היו ראיות תומכות בגליומות בדרגה 2 לכך שטמוזולומיד היה מועיל", אמר ד"ר שיף.
בעוד רעילות בדרגה 3 ומעלה הייתה שכיחה יותר בקרב משתתפי ניסוי E3F05 שטופלו ב-temozolomide בהשוואה לקרינה, הרעילות הייתה עקבית עם מחקרים קודמים של temozolomide.
"לא היו רעילות בלתי צפויות מהוספת טמוזולומיד", אמר ד"ר שיף. "ראינו יותר עייפות, מצוקה במערכת העיכול (בחילות) ודיכוי מיאלוס (תרומבוציטופניה, נויטרופניה וכו') אבל דומה מאוד למה שדווח הרבה מאוד פעמים".
הוא הוסיף, "חשוב, גודל התועלת ההישרדותית מתוספת של טמוזולומיד היה דומה באוליגודנדרוגליומות ואסטרוציטומות. ממצא זה עומד בניגוד לכמה מחקרים לא מבוקרים ורטרוספקטיביים המצביעים על כך שטמוזולומיד עשוי להיות פחות יעיל באופן משמעותי נגד אוליגודנדרוליומות מאשר PCV".
יש עוד מה לבוא מ-E3F05. מחקרים קורלטיביים ממתינים חוקרים את איכות החיים והנתונים הנוירוקוגניטיביים שנאספו ממטופלים בשתי זרועות המחקר, כמו גם ניתוחים מולקולריים נוספים.
