מחקר סימולציה שפורסם לאחרונה בכתב העת דוחות מדעיים ניתחו נתונים מייצגים של למעלה משני מיליון חולי חוץ בגרמניה, שבהם דיווחו החוקרים כי שילוב של טיפול להורדת שומנים בדם עם אזטימיב וחומצה במפדואית מסוגל להפחית ביעילות את רמות הכולסטרול הליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL-C) לרמות המומלצות מבחינה קלינית בחולים רגישים לסטטינים עם היפרכולסטרולמיה.
לימוד: השגת יעד כולסטרול LDL בחולים קרדיווסקולריים בסיכון גבוה ומאוד גבוה עם אי סבילות לסטטינים: מחקר סימולציה. קרדיט תמונה: סטודיו ג'ורג' מרטין / Shutterstock.com
רקע כללי
סטטינים הם סוג של תרופות להורדת שומנים בדם המפחיתות ביעילות את רמות ה-LDL-C בדם ומשפרות את בריאות הלב וכלי הדם בחולים עם יתר כולסטרולמיה. אי סבילות של מטופלים למינונים מספקים של סטטינים תורמת באופן משמעותי לאי יכולתם להגיע ליעדי טיפול ב-LDL-C המומלצים מבחינה קלינית.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שאי סבילות לסטטינים קשורה לדבקות לקויה בטיפול ולתוצאות קרדיווסקולריות גרועות יותר. ברוב החולים עם אי סבילות לסטטינים, כאבי שרירים הם התסמין הבולט ביותר הקשור לטיפול, כאשר השכיחות של תסמיני שרירים אלה הקשורים לסטטינים נעה בין 7-29%.
במחקר הנוכחי, מדענים ערכו סימולציה של טיפול בשתי תרופות להורדת שומנים בדם, כולל אזטימיב וחומצה במפדואית, בחולים שאינם סובלניים לסטטינים הנמצאים בסיכון גבוה או גבוה מאוד לסיבוכים קרדיווסקולריים. התוצאות העיקריות של המחקר היו הפחתת LDL-C והשגת יעדי LDL-C.
ללמוד עיצוב
אוכלוסיית המחקר כללה 2.06 מיליון חולי חוץ גרמנים, 130,778 מהם זוהו כאובחנים עם היפרכולסטרולמיה, בעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה או גבוה מאוד ותוצאות זמינות של LDL-C. בקרב תת-קבוצה זו של מטופלים, 11,286 עמדו בהגדרות של אי-סבילות לסטטינים, שנכללו בספרות, ונכללו במחקר הסימולציה.
הדמיית הטיפול עם אזטימיב וחומצה במפדואית יושמה ברצף על חולי היעד עם אי סבילות לסטטינים. הסיבוב הראשון של הדמיית טיפול עם אזטימיב הוחל על חולים שלא עמדו ברמות היעד המומלצות של LDL-C ולא קיבלו אזטימיב בתחילת המחקר.
הסבב השני של הדמיית טיפול עם חומצה במפדואית הוחל על מטופלים שכבר קיבלו אזטימיב בתחילת הדרך או שלא הצליחו להשיג את רמות היעד של LDL-C לאחר סבב הטיפול הראשון באזטימיב. נעשה שימוש בגישת מונטה קרלו להערכת הפחתות LDL-C והשגת יעדי LDL-C.
תצפיות חשובות
תופעה גבוהה יותר של אי סבילות לסטטינים נצפתה בקרב חולים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה מאוד בהשוואה לזו בקרב חולים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. יתר לחץ דם היה גורם הסיכון הקרדיווסקולרי השכיח ביותר בכל אוכלוסיית המחקר. רמת ה-LDL-C הבסיסית הממוצעת הייתה 103.6 מ"ג/ד"ל.
כ-71% מהחולים קיבלו מונותרפיה בסטטינים בעוצמה בינונית בתחילת המחקר. פחות מ-10% מהחולים קיבלו טיפול מונותרפי ב-Ezetimib או טיפול משולב סטטין-אזטימיב, בעוד שכ-19% מהחולים לא קיבלו טיפול להורדת שומנים בדם בתחילת המחקר.
הדמיית טיפול באזטימיב וחומצה במפדואית
בקרב חולים שעברו את הסיבוב הראשון של סימולציית טיפול עם אזטימיב, 20.1% השיגו את רמות היעד של LDL-C. באופן דומה, כ-39% מהמטופלים שעברו את הסיבוב השני של סימולציית טיפול עם חומצה במפדואית השיגו את רמות היעד של LDL-C.
בהתחשב בכל אוכלוסיית המחקר עם אי סבילות לסטטינים, 7.7% השיגו את רמות היעד של LDL-C בתחילת המחקר. אחוז זה עלה ל-22.6% ו-52% לאחר הדמיית טיפול עם אזטימיב וחומצה במפדואית, בהתאמה.
השכיחות של השגת יעד LDL-C הייתה גבוהה יותר בקרב חולים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה בהשוואה לחולים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה מאוד. רמת ה-LDL-C הממוצעת של 103.6 מ"ג/ד"ל הופחתה ל-80 מ"ג/ד"ל ו-62 מ"ג/ד"ל לאחר הדמיית הטיפול עם אזטימיב וחומצה במפדואית, בהתאמה. זה תואם לירידה יחסית של 20% ו-38% מהבסיס, בהתאמה.
משמעות המחקר
מחקר הסימולציה הנוכחי מגלה שטיפול משולב להורדת שומנים בדם עם אזטימיב וחומצה במפדואית יש פוטנציאל להפחית משמעותית את רמות ה-LDL-C בדם בחולים שאינם סובלים סטטינים, ובכך לתמוך ביכולתם של החולים להשיג יעדי LDL-C רלוונטיים מבחינה קלינית.
מתועד היטב שגם אזטימיב וגם חומצה במפדואית אינם גורמים לתסמיני שרירים, שהם הסיבוכים השכיחים ביותר בקרב חולים שאינם סובלים סטטינים. יתרה מכך, שתי התרופות קשורות לשיעורים נמוכים של התוויות נגד פוטנציאליות לטיפול, כגון מחלת כבד וגאוט. לפיכך, ניתן ליישם טיפול משולב זה ביעילות ובבטחה על חולים עם אי סבילות לסטטינים.
