תוצאות מניסוי שהובילו חוקרים מאוניברסיטת טקסס MD Anderson Cancer Center הראו כי שילוב טיפול ממוקד שיפר את התוצאות עבור חולים עם קרצינומה של תאים ברורים גרורתיים (ccRCC) – סוג של סרטן כליות – שמחלתם התקדמה בעקבות אימונותרפיה.
נתונים מניסוי LenCabo Phase II הוצגו היום על ידי אנדרו וו. האן, MD, עוזר פרופסור לאונקולוגיה רפואית גניטורינארית, בקונגרס האגודה האירופית לאונקולוגיה רפואית (ESMO) 2025 (Abstract LBA94).
מהם הממצאים העיקריים של מחקר זה?
המחקר האקראי מצא שחולים שמחלתם החמירה לאחר אימונותרפיה ואשר טופלו בשילוב של lenvatinib ואוורולימוס חיו זמן רב יותר ללא התקדמות המחלה בהשוואה לאלו שקיבלו cabozantinib.
"זהו הניסוי האקראי הראשון להשוואה ישירה בין שני טיפולי הקו השני הנפוצים הללו", אמר האן. "ממצאים אלה מציעים תובנות לגבי רצף הטיפול והחשיבות של יצירת נתונים ראש בראש כדי להנחות החלטות קליניות."
הניסוי כלל 90 מטופלים עם ccRCC או RCC גרורתי או מתקדם שקיבלו בעבר טיפול אחד או שניים, כולל לפחות אימונותרפיה אחת המכוונת ל-PD-1 או PD-L1.
מבין אלו שטופלו ב-lenvatinib וב-everolimus, 62.5% ראו התקדמות סרטן בהשוואה ל-76% מאלה שקיבלו cabozantinib. לאלו שטופלו ב-lenvatinib פלוס everolimus היה הישרדות חציונית ללא התקדמות (PFS) של 15.7 חודשים בהשוואה ל-10.2 חודשים עבור אלו שקיבלו cabozantinib.
מדוע ממצאים אלו חשובים לחולים?
טיפול קו ראשון נוכחי בחולים עם ccRCC גרורתי מורכב ממעכבי נקודת ביקורת חיסונית, לעיתים בשילוב עם טיפולים ממוקדים. אם הסרטן מפסיק להגיב לטיפולים אלו, אפשרויות הטיפול הבאות כוללות את lenvatinib ו-everolimus, או cabozantinib.
ניסוי זה נועד להעריך את היעילות ההשוואתית של טיפולי קו שני כדי לזהות את המשטר המספק PFS ארוך יותר ושיפור תוצאות המטופל.
הממצאים מצביעים על כך שלנווטיניב פלוס אוורולימוס עשוי להציע יתרון משמעותי יותר כטיפול קו שני ועשויים להנחות את בחירת הטיפול העתידי עבור חולים נזקקים.