צוות מחקר משותף מאוניברסיטת קנברה והמכללה למדע וטכנולוגיה של כווית השיג זיהוי פורץ דרך של מחלת פרקינסון בדיוק כמעט מושלם, פשוט על ידי ניתוח תגובות מוחיות למצבים רגשיים כמו צפייה בסרטונים או תמונות. הממצאים מציעים דרך אובייקטיבית לאבחן את הפרעת התנועה המתישה, במקום להסתמך על מומחיות קלינית והערכות עצמיות של המטופל, מה שעלול לשפר את אפשרויות הטיפול והרווחה הכללית עבור אלו שנפגעו ממחלת פרקינסון. המחקר פורסם ב-17 באוקטובר ב מחשוב אינטליגנטיכתב עת שותף למדע, במאמר שכותרתו "חקירת ניתוח רגשי מבוסס אלקטרואנצפלוגרפיה וזיהוי מחלת פרקינסון".
ניתוח המוח הרגשי שלהם מתמקד בהבדל בתגובות רגשיות מרומזות בין חולי פרקינסון, שלרוב מאמינים שהם סובלים מליקויים בזיהוי רגשות, לבין אנשים בריאים. הצוות הוכיח שהם יכולים לזהות חולים ואנשים בריאים עם ציון F1 של 0.97 ומעלה, המבוסס אך ורק על קריאות סריקות מוח של תגובות רגשיות. ביצועי האבחון הזה מתקרבים מאוד ל-100% דיוק מנתוני גלי מוח בלבד. ציון F1 הוא מדד המשלב דיוק וזכירה, כאשר 1 הוא הערך הטוב ביותר האפשרי.
התוצאות מראות שחולי פרקינסון הציגו דפוסי תפיסה רגשיים ספציפיים, תוך שהם מבינים עוררות רגשית טוב יותר מאשר ערכיות רגשית, מה שאומר שהם מותאמים יותר לעוצמת הרגשות ולא לנועם או לאי הנעימות של הרגשות הללו. המטופלים גם נמצאו כמי שנאבקים בעיקר בזיהוי פחד, גועל והפתעה, או מבלבלים רגשות בעלי ערכיות מנוגדים, כמו הטעות בין עצב לאושר.
החוקרים תיעדו אלקטרואנצפלוגרפיה -; או EEG -; נתונים, מדידת פעילות מוחית חשמלית ב-20 חולי פרקינסון ו-20 בקרות בריאות. המשתתפים צפו בסרטונים ובתמונות שנועדו לעורר תגובות רגשיות. לאחר הקלטת נתוני EEG, מספר מתארי EEG עובדו כדי לחלץ תכונות מפתח ואלה הומרו לייצוגים חזותיים, אשר נותחו לאחר מכן באמצעות מסגרות למידת מכונה כגון רשתות עצביות קונבולוציוניות, לזיהוי אוטומטי של דפוסים ברורים באופן שבו המטופלים עיבדו רגשות בהשוואה לקבוצה הבריאה. עיבוד זה איפשר את ההבחנה המדויקת ביותר בין מטופלים ובקרות בריאות.
מתארי EEG מרכזיים שבהם נעשה שימוש כוללים וקטורי כוח ספקטרלי ותבניות מרחביות נפוצות. וקטורי כוח ספקטרליים לוכדים את חלוקת הכוח על פני רצועות תדרים שונים, אשר ידועים כמתואמים עם מצבים רגשיים. תבניות מרחביות נפוצות משפרות את יכולת ההבחנה הבין-מעמדית על ידי מיקסום השונות עבור מחלקה אחת תוך מזעור שלה עבור מחלקה אחרת, מה שמאפשר סיווג טוב יותר של אותות EEG.
ככל שהחוקרים ממשיכים לשכלל טכניקות מבוססות EEG, לניטור מוחי רגשי יש פוטנציאל להפוך לכלי קליני נרחב לאבחון פרקינסון. המחקר מדגים את ההבטחה של שילוב נוירוטכנולוגיה, בינה מלאכותית ומחשוב רגשי כדי לספק הערכות בריאות נוירולוגיות אובייקטיביות.