בבית הכנסת “שטיבל יד בנימין” התקיים ביום רביעי השבוע ערב על סוגית השוויון בנטל תחת הכותרת “את אחי אנוכי מבקש להבין”. בערב שנועד להבין את הנושאים הנמצאים במחלוקת אידיאולוגית בין הציבור הדתי לאומי לזה החרדי לובנו נושאים שעומדים על סדר היום הציבורי – סוגיית השוויון בנטל, לימודי הליבה, מיצוי כושר השתכרות וכל מה שביניהם.

את הציבור החרדי הציג בדיון מר בני רבינוביץ ממייסדי ועורכי עיתון “יתד נאמן” כשאת עמדת הציבור הדתי לאומי הציג הרב רונן נויבירט, רב קהילת “אוהל ארי” ברעננה, ממייסדי ארגון “בית הלל – הנהגה תורנית קשובה” ומי שמשמש היום כמנכ”ל הארגון.

את הערב הנחה דוד מרטין, חבר קהילת “שטיבל יד בנימין” שפתח ואמר כי מטרת הערב היא להציג את עמדות שני הצדדים ולהגיע להידברות ואולי אף להבנת עמדת האחר גם אם לא מסכימים לדעתו וזאת ברוח דבריו של הדלאי לאמה: “ההידברות היא הדרך היחידה לפתרון בעיות האנושות”.

ראשון הדוברים היה מר בני רבינוביץ שהציג את העמדה המוכרת של המחנה החרדי הטוען כי כל נושא על סדר היום הפרטי או הציבורי של יהודי כפוף להלכה ורק לפי ההלכה יוחלט כיצד להתנהג בנושאים ציבוריים ופוליטיים. בכל נושא מפנה האדם החרדי את שאלותיו לפוסקי ההלכה ופועל לפי החלטתם. את ההלכה קובעים רק גדולי הדור ולא אף אחד אחר. לא הממשלה ולא הכנסת. הציבור החרדי מחויב אך ורק להלכה.

קיימת הסכמה בין הציבור החרדי והציבור הדתי לאומי על 98 אחוז מהנושאים לעומת שום בסיס משותף לשותפות החדשה שבין בנט ולפיד. רבינוביץ תקף את בנט וקרא ל”בית היהודי” להתנתק מ”יש עתיד”. הוא ציטט באזני הנוכחים ראש ישיבת הסדר שלדבריו אמר לו בשיחה טלפונית כי בנט אינו בן תורה ואינו מבין את הצרכים של בני תורה.

עמדתו של רבינוביץ היא שלימוד התורה שמר על עם ישראל לאורך אלפי שנים וגם כיום לומדי התורה שומרים על עם ישראל לפחות כמו המשרתים בצבא אם לא למעלה מזאת. רבינוביץ הדגיש בדבריו כי הוא מתייחס אך ורק למי שאכן יושב ולומד תורה. הוא הדגיש כי על מי שאינו לומד מוטלת החובה להתגייס לצבא.

הרב נויבירט הסכים עם דברי רבינוביץ בנושא עליונות ההלכה אך טען כי ההלכה היא פועל יוצא של השקפת עולם, כפי שעולה מהמחלוקות בין בית הלל ובית שמאי, ולכן רבני הציבור החרדי פוסקים הלכה הנובעת מהשקפת עולם המתעלמת מהמדינה ומהחברה הישראלית בעוד שפסיקות רבני הציונות הדתית נובעות מהשקפת עולם של אתחלתא דגאולה ורואים בהשקפה החרדית כפיות טובה כנגד הקב”ה. הרב נויבירט תקף את נושא “תורתו אומנותו” גם מצד הנטל על החברה והביא את דברי הרמב”ם על פרקי אבות פרק ד’ משנה ה’ בהם הוא אוסר על תמיכת הקהילות בתלמידי חכמים משום שלטענת הרמב”ם כל תלמיד חכם חייב לפרנס עצמו – “אני יודע שדברי לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה ואולי אף כולם אבל אומר ולא אשים לב ומבלי לחוש למי שקדם ולא לנמצאים. דע שזה אמר “אל תעשה את התורה קרדום לחפור בה ,”כלומר אל תחשבנה כלי לפרנסה ,ופירש שכל מי שייהנה בזה העולם בכבוד תורה שהוא כורת נפשו מחיי העולם הבא. והעלימו בני אדם עיניהם מזו הלשון הגלויה, והשליכוה אחרי גוום, ונתלו בפשטי מאמרים שלא הבינום… ועשו את המינויים התוריים לחוק מכסים, והביאו בני אדם לסבור שטות גמורה שזה צריך ומחויב לעזור לחכמים ולתלמידים. וכל זה טעות שאין לו יסוד בתורה ולא רגלים להישען עליהם כלל .”

בהמשך ציטט הרב נויבירט את דברי החתם סופר על המחלוקת בין רבי ישמעאל הטוען כי יש לשלב בין פרנסה ללימוד תורה ורבי שמעון בר יוחאי הטוען כי על האדם להקדיש את כל עיתותיו ללימוד תורה. החתם סופר טוען כי אין מחלוקת בין התנאים ומה שאמר רבי ישמעאל מתייחס למי שמתגורר בארץ ישראל ובזמן שרוב ישראל מצויים בה ואילו דברי רשב”י מתייחסים לעת שעם ישראל בגלות. הרב נויבירט ציטט מדברי החתם סופר – “העבודה בקרקע גופה מצווה משום יישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים. ועל זה ציותה התורה ‘ואספת דגנך’. וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה? הכא נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שארי אומנויות שיש בהם ישוב העולם הכל בכלל מצווה. אבל כשאנו מפוזרים בעוונותינו הרבים בין אומות העולם… מודה ר’ ישמעאל לר’ שמעון בר יוחאי… ‘מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה’ היינו בחוץ לארץ”.

מר רבינוביץ לא טמן ידו בצלחת ובדיוק כפי שהרב נויבירט הביא הוכחה לדבריו מאחד מראשי המחנה החרדי, ציטט רבינוביץ ממכתבים שפרסמו הרב קוק, הרב נריה והרב הרצוג. לדבריו מכתבים אלו הופנו לבן גוריון ותקפו את כוונתו לחייב את בני הישיבות בשירות צבאי. הרבנים שללו אף שירות צבאי מקוצר של שלושה חודשים ללימוד השימוש בכלי נשק.

רבינוביץ ציטט ממכתבו של הראי”ה קוק (הערת המערכת: המכתב נשלח לשלטונות הבריטיים בדרישה שלא יגייסו תלמידי חכמים לצבא הבריטי ולא היה ממוען לדוד בן גוריון כפי שהובן מדברי מר רבינוביץ): “הצלחת המדינה תלויה במלחמתה על ידי מה שנמצאים בה תלמידי חכמים העוסקים בתורה, שבזכותם המלחמה נוצחת, והם מועילים למדינה יותר מאנשי החיל הלוחמים… על פי תורת ישראל, תלמידי חכמים אסור ללוחצם ללכת למלחמה, וכל כך גדול הוא החטא של לחיצת תלמידי חכמים למלחמה..”.

הרב הרצוג: “נחרדתי עמוקות ולבי נשבר בקרבי לנוכח השמועה כי נתעוררה כוונה להכניס שינויים במעמד הקיים של תלמידי הישיבות… חובה מוטלת על העם היושב בציון תחת שמי חיי עצמאות להעניק לבני הישיבות אשר הופקדו לשמור על נכסי הרוח של האומה (והם עושים את זה במסירות נפש ובהקרבה לא ישוערו במצב כלכלי כבד מנשוא שלא יתואר בדברים) – שחרור מכל חובת גיוס כל דהו, כל עוד הם יושבים באוהלה של תורה”

הרב נויבירט הגיב ואמר כי הדברים נכתבו בעת שדובר ב 400 תלמידי חכמים ובעת שהציבור החרדי היווה אחוז קטן מאוכלוסיית המדינה. כיום מדובר במספרים של עשרות אלפי מתגייסים פוטנציאליים כשהנשיאה בנטל מוטלת על כתפי הציבור החילוני והדתי לאומי בלבד ואין זה ראוי שהציבור החילוני לא ייקח חלק בזכות לשרת את המדינה שהרי לא מדבר בנטל כי אם בזכות.

עוד הוסיף הרב נויבירט כי עידן העגלה הריקה מול המלאה חלף מן העולם. לטענתו הציבור החילוני מתאפיין כיום בערכים ורצון להבין את יהדותו. בעולם החילוני קיימים מזה זמן רב בתי מדרש ולימוד תורה גם אם זה לא נעשה בתבנית החרדית או הדתית הרי שמדובר בהתקרבות אמיתית ליהדות וקיום מצוות בדגש על מצוות שבין אדם לחברו ועלינו לכבד את הציבור החילוני ולשאוף ליצור “כלל” ישראלי ולא להתנתק אחד מהשני.

החלק האחרון של הערב נועד לשאלות מהקהל אך נראה כי הנושא הטעון גרם לקהל לתקוף את דברי מר רבינוביץ כשחלק מהשואלים מגיעים לטונים שלא מתאימים לערב הידברות. מנחה האירוע, דוד מרטין השכיל לתמרן בין שחרור קיטור מצד אחד אך הקפיד על כבוד האירוע ולא אפשר לטונים להגיע גבוה מדי.