בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת ה-Lancet אורך חיים בריא, חוקרים אספו את התוצאות של 130 מחקרים תצפיתיים שבדקו את הקשרים הדו-כיווניים בין שבריריות ופגיעות חברתית, מה שמעלה את החששות בחברה האנושית הבלתי טבעית של ימינו.
הממצאים שלהם מראים כי גם שבריריות (רזרבה פיזיולוגית מופחתת) וגם פגיעות חברתית (לא מספיק אינטראקציות חברתיות, תמיכה או קשרים) מחמירות עם העלייה בגיל וקשורות באופן עצמאי לתוצאות שליליות, כולל סיכון מוגבר או עוצמה של האחר. כאשר קיימים יחד, מצבים אלו מביאים לירידה משמעותית בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי ובסיכון לתמותה. סקירה זו נועדה להודיע לרופאים ולקובעי מדיניות בתחום בריאות הציבור לקחת בחשבון הן את השבריריות והן את הפגיעות החברתית כאשר מנסים לנהל אחת מהן.
מחקר: הקשר בין שבריריות ופגיעות חברתית: סקירה שיטתית. קרדיט תמונה: פול מגווייר / Shutterstock
מהי שבריריות וכיצד היא קשורה לפגיעות חברתית?
שבריריות מוגדרת תיאורטית כמצב שניתן לזהות קלינית של פגיעות מוגברת הנובעת מירידה הקשורה להזדקנות ברזרבה ובתפקוד הפיזיולוגיים על פני מספר מערכות. זה פוגע ביכולת להתמודד עם גורמי לחץ יומיומיים או חריפים. שבריריות היא מצב שכיח בקרב אנשים מבוגרים ומהווה דאגה עולמית עולמית ובריאות הציבור. ההתקדמות ברפואה המודרנית שיפרה משמעותית את תוחלת החיים של האדם מעבר לגבולות הטבעיים – 1.5 מיליארד בני אדם צפויים להיות בני 65 ומעלה עד 2050, וכתוצאה מכך לעלייה מקבילה בשכיחות השבריריות.
מחקרים הראו שחולשה יכולה להגביר משמעותית את הסיכונים לתמותה, ירידה תפקודית (כולל אובדן עצמאות) והוצאות רפואיות נלוות. באופן מדאיג, שבריריות נצפית יותר ויותר כתחלואה נלווית לצד פגיעות חברתית, חוסר באינטראקציה חברתית נאותה, חיבור או תמיכה. כמו שבריריות, פגיעות חברתית קשורה לגיל, ומעניקה לאחרונים את אותם חסרונות הקשורים לאריכות ימים, הפוקדים את הראשונים.
למרבה הצער, למרות שבריריות ופגיעות חברתית המייצגים מבנים שונים עם פתולוגיות שונות, רוב המודלים האבחוניים הקונבנציונליים (כגון מדד השבריריות, פנוטיפ השבריריות של פרייד ואינדקס הפגיעות החברתית) מבצעים את שני המצבים, ומבלבלים את המחקר על הקשרים בין מחלות נלוות אלו. ביקורות שמטרתן לפרש תוצאות אלו סובלות מהחסרון המשותף של התמקדות רק במושג פגיעות חברתי יחיד (למשל, בדידות או בידוד חברתי) והקשר שלו עם שבריריות, ובכך להפחית את ההשקפה ההוליסטית ואת יכולת ההכללה שלהן.
לגבי המחקר
לסקירה הנוכחית שלוש מטרות עיקריות: 1. לחקור את השכיחות של פגיעות חברתית אצל אנשים המפגינים שבריריות ולהיפך; 2. להעריך את הקשר האורך, העלול להיות דו-כיווני, בין שבריריות ופגיעות חברתית; וכן 3. להעריך את ההשפעות והתוצאות של השילובים של תנאים אלה. הסקירה רשומה תחת ה-International Prospective Register of Systematic Review (PROSPERO, CRD42023425870), והמתודולוגיה שלה תוכננה בהתאם להנחיות הדיווח המועדפות עבור שיטתיות ומטה-ניתוחים (PRISMA).
נתונים (פרסומים) למחקר התקבלו משישה מאגרים מדעיים מקוונים (MEDLINE, Scopus, Web of Science Core Collection, PsycINFO והאינדקס המצטבר לספרות סיעוד ובריאות הברית) החל מ-1 בינואר 2021 (בשל היותה השנה שבה השבריריות תוארה לראשונה בצורה איכותית) עד 28 באפריל 2023. מתוך 4,083 מאמרים שזוהו בתחילה, 1,413 נמצאו ככפולים, ו-2,189 הוסרו במהלך הקרנת כותרת ותקציר, מה שהוביל למערכת סינון בטקסט מלא של 481 פרסומים. יישום קריטריוני הכללת מחקר (גיל משתתפים מעל 18 שנים; מודד הן שבריריות והן פגיעות חברתית; היה בתכנון מחקר אורכי או חתך) הביא להחרגה נוספת של 359 פרסומים, והותיר מערך נתונים סופי של 130 מחקרים כלולים.
נעשה שימוש בתבנית פיילוט להפקת נתוני פרסום, וחמישה סוקרים בלתי תלויים ערכו באופן ידני את רשימת ההערכה הקריטית של מכון ג'ואנה בריגס להערכת הסיכון להטיה והערכת איכות. תוצאות נוצרו ונדונו בצורה של סינתזה נרטיבית, עם חלקות קציר המשמשות להצגת נתונים תיאורית.
ממצאי המחקר
130 המחקרים הכלולים כללו 100 מערכי נתונים לדוגמה, עם כמה קבוצות מדגם כמו הסקר לבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה (SHARE), מחקר האורך של בריאות ופרישה בסין (CHARLS) ומחקר האורך האנגלי של הזדקנות (ELSA) ניתוחי עוקבות במספר מחקרים עצמאיים. נמצא כי קבוצות מדגם ספציפיות למחקר נעות בגודלן בין 70 ל-27,468 פרטים, המייצגים פרטים מ-27 מדינות בין הגילאים 40 ל-85 שנים.
"מהמחקרים שנבחרו, 90 העריכו את הקשר החתך בין שבריריות ופגיעות חברתית, 36 העריכו שינויים אורכיים במבנים אלה, ו-23 העריכו את הקשר בין המבנים הללו לבין תוצאות קליניות."
בעוד שהערכת איכות חשפה איכות פרסום גבוהה בדרך כלל, חלק מהמחקרים דרשו התאמות משמעותיות למשתנים מבלבלים בגלל שלא דווח על משתנים סטנדרטיים. ניתוחים של קשרים רוחביים גילו שחולשה עשויה להיות קשורה יותר לפגיעות חברתית מהצפוי – 23 מתוך 24 מחקרים קשרו שבריריות עם בדידות מוגברת, תשעה מתוך 10 עם השתתפות חברתית מופחתת, וכל שמונת כללו מחקרים עם ערכי מדד פגיעות חברתית מוגברים. .
התוצאות השליליות של שבריריות מתרחבות רק מאלה, כאשר 20 מתוך 23 מחקרים מצאו שבריריות הקשורה לבידוד חברתי מוגבר, 19 מתוך 28 עם תמיכה חברתית מופחתת, ו-12 מתוך 14 עם שבריריות חברתית. באופן מדאיג, כמה מחקרים מצאו קשר בין שבריריות חברתית ופיזית (11 מתוך 14).
הערכות פגיעות חברתיות ציירו תמונה דומה, כאשר כל מרכיב של פגיעות חברתית אינדיבידואלית קשורה לסיכון מוגבר לשבריריות וזירוז התקדמות המצב אצל אנשים עם שבריריות קודמת. הערכת התוצאות של ההשפעות המשולבות של שבריריות ופגיעות חברתית גילתה שכאשר הם קיימים בשילוב, מצבים אלו מגבירים באופן משמעותי את סיכון התמותה של החולים ואת הירידה הניתנת לצפייה בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי שלהם.
סיכום
הסקירה הנוכחית אוספת ודנה בנתונים ובתוצאות מ-130 פרסומים החוקרים את הקשר בין שבריריות ופגיעות חברתית. הממצאים שלהם מדגישים שמצבים אלה, למרות שהם שונים בתסמינים ובפתולוגיות שלהם, קשורים זה לזה. הנוכחות של כל אחד מהמצבים מגבירה באופן דרמטי את הסיכון לרכישת השני. אצל אנשים המפגינים גם שבריריות וגם פגיעות חברתית, התמדה של כל אחד מהמצבים מזרזת את התקדמותו של השני. באופן מדאיג, אנשים שהציגו מצבי תא נמצאו מתארים סיכוני תמותה גבוהים משמעותית וירידה תפקודית פיזית וקוגניטיבית מאשר אלו עם אחד מהמצבים הנבדקים בלבד.
ממצאים אלו יסייעו לקלינאים ולקובעי מדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר כאשר מנסים למקד חולשה או פגיעות חברתית. התערבויות בו-זמנית נגד שניהם צפויות להניב את התוצאות הטובות ביותר עבור שניהם.
