“יום הצופה” של שבט הראל התקיים ביער בן שמן בט”ו בשבט. העיסוק בצופיות מעשית הוא המייחד את תנועת הצופים. בעזרתה ניתן לייצר תהליכים קבוצתיים, לעודד פעולה ועזרה הדדית, לגבש את הקבוצה ולפתח את הכישורים והיכולת של הפרט.

הפעילות ביער בן שמן כללה סיור ביער ובנקודות התצפית, פעילות בנושא שמירת טבע ואיכות הסביבה, פעילות בנושא מקור חג ט”ו בשבט ומשמעותו בחיינו, ותחנות צופיות בו לימדו את החניכים מיומניות חשובות.

מעברי הדרגה של החניכים “יום הצופה” הוא יום אתגרי השם דגש על חווית החניך ועל פיתוחו האישי, תוך שימוש בצופיות. הצופיות מתחלקת לחמישה רבדים: מחנאות, שדאות, טבע, עמלנות והתמצאות, ומובילים אותה עקרונות הקבוצה הקטנה, למידה בהתנסות והטבע. מעברי הדרגה הצופיים בוחנים את הידע של החניכים בכל אחד מחמשת הרבדים הנ”ל. בסוף מבחני המיומנות מתקיימים טקסי מעבר הדרגה והם כוללים את הדברים הבאים:

כתה ד’ (דרגת עופר/ניצן) – הסמלים, הטקסים והמיומנויות הצופיות עדיין מופשטים מדי עבור חניכים בכיתה ד’, לכן מעבר הדרגה שלהם מתבטא ב-2 מידות העופר שהם: 1) העופר אינו מתייאש. 2) העופר עוזר ומועיל.

כתה ה’ (דרגה ג’) – “קפיצת נחשון”: בשנה זו נמדדים הילדים על ערכי האומץ והגבורה. מעבר הדרגה שלהם הוא קפיצה מעל אש (בצורה בטיחותית כמובן).

כתה ו’ (דרגה ב’) – “מעבר חלון”: מבחן זה מייצג את יציאת החניכים ממתחם השבט האורבני למרחב הפתוח בטבע.

כתה ז’ (דרגה א’) – “הליכת זיקית”: מעבר דרגה זה מייצג את המיומנויות שנראות לראשונה רק בשלב זה, והוא מעבר פיזי הכרחי במיומנויות אלו בטבע.

כתה ח’ (מבטיחים) – “ח’ באוויר”: במעבר דרגה זה החניכים בונים “ח” באוויר המורכב משני חבלים הנמתחים בצורת ח’ על עצים אחד מעל לשני. אחרי שבנו את ה-“ח”, החניכים הולכים לאורכה אחד אחד. כעת לאחר שרכשו מיומנויות, הקבוצה מורכבת מפרטים בעלי יכולות סדר, ארגון ומשמעת.

כמידי שנה, החניכים התרגשו מאוד במעברי דרגה אלו, ובסיום כל מעבר קיבלו סמל חדש למדי החאקי.