(צילום: אביטל מלץ)

לצד העלייה לבירייה התפתחה בשנים האחרונות מסורת נוספת של תנועת בני עקיבא – מסע לילי בעקבות שיירת הל”ה!

את ההתרגשות האוחזת בחניכים במדריכים ובקומונרים הטיבה לבטא שחר פריינטה – מיומנה של קומונרית:

“כשהודיעו שלמרות הכול, מזג האוויר, הטפטופים, ושכל המשתתפים חוץ מבני עקיבא ביטלו את הגעתם לצעדה. הרגשתי גאווה.

נכון. היה קר. היה חשוך. ואפילו ירד עלינו גשם. אבל עשינו זאת! היתה פה אמירה חזקה מאוד!

אנו שבט מורשה מכל הארץ מאילת, גבעתיים, תל אביב ועד קריית שמונה זוכר אותכם, 35 לוחמים, שיירת הל”ה אשר נפלה. והכול בשביל להגן על גוש עציון הנצורה. באותה הליכה היתה אמירה של אנחנו פה כדי להישאר. לא משנה כמה יערערו על זה. ארץ ישראל היא שלנו! פתאום הרגשתי איך כל התנועה הופכת לשיירה אחת ש”נלחמת” על הגוש גם עכשיו.

עמדנו למפקד. שרנו את ההמנון לנוכח ההרים בחושך. היה אפשר להרגיש את העוצמה. וכשעלה השחר, עלה נעלה! קדימה בני עקיבא על גבעת הקרב, בקור עלינו עם סידורים.

כל העלייה אני חושבת… על אותם לוחמים… כאן זה קרה… פה הם נרצחו. ואנחנו, למרות הקושי לא מוותרים.. אחרי התפילה לקחתי אבן אחת קטנה בשביל תמיד לזכור שאנחנו לא מוותרים. לא משנה מזג אויר, קור חום. אנחנו נעלה.

למרות כל המכשולים, בעוז קדימה בני עקיבא!”