(צילום באדיבות pixabay)

התמונות המזעזעות המגיעות אלינו מאיטליה בעקבות רעידת האדמה שמחקה עיירות שלמות המרוחקות בסך הכול מאה קילומטרים מרומא, חיזקו בי את תחושת הגאווה על פעילותי (בהנהגת ראש העיר ויחד עם חברי הסגנים) בנושא תמ”א 38 בעת שכיהנתי כסגן ראש העיר רעננה וכחבר בועדת תכנון ובניה.

חייבים לזכור שהצורך בתמ”א 38 נובע קודם כול מהחשש שבעת רעידת אדמה – ומדינת ישראל יושבת על השבר הסורי אפריקאי ונמצאת בסיכון גדול לרעידות אדמה – יקרסו כול הבניינים שנבנו לפני שנת 1980, עת נכנסו לתוקף תקנות בניה שחייבו את כל הקבלנים בישראל לבנות מבנים מחוזקים העמידים בפני רעידות אדמה.

במסגרת הוויכוחים המתנהלים בנושא תמ”א 38, (המעלים בעיות לא פשוטות כגון נושאי תחבורה, חניה ועוד), נשכחת לפעמים העובדה שתמ”א 38 נועדה בראש ובראשונה לחיזוק מבנים ולמניעת קריסתם. אומרים שתמונה אחת שקולה כנגד אלף מילים, אז לראות את התמונות מאיטליה, את ההריסות מבתים כפריים בגובה של קומותיים מקסימום שלוש, לחשוב על מאות ההרוגים שנמצאו ומי יודע כמה שעדיין לא – ולהזדעזע מה יכול להתרחש אצלנו ומה אני כנציג ציבור עשיתי או לא עשיתי כשהייתי בתפקיד.

אז תמונות אלה הן הסיבה העיקרית שבגינה דחפתי ככול יכולתי לביצוע תמ”א 38 ברעננה – (ואדגיש שוב, כחלק מהנהגת העיר ולא כ”בודד נגד המערכת”) – ולעובדה שהפכנו את רעננה למובילה בישראל בתחום הבניה לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה.

לאחרונה אני שומע שמדיניות זו משתנה ושמערימים קשיים על פרויקטים חדשים ועל צמצום זכויות בניה שמעניקים ליזמים, מה שגורם לביטול פרויקטים או צמצומם. אני חושב שזו טעות ואני אומר זאת מבלי לזלזל כלל בשום טיעון כנגד התמ”א.

ראשית זו טעות בשל הצורך בחיזוק המבנים. נקודה.

שנית, בשל ההתחדשות העירונית. מדובר במבנים שנבנו, במקרה הטוב, לפני 40 ו 50 שנה ופשוט נראים לא טוב! מבנים בגיל כזה מכערים את העיר והופכים כל עיר לישנה, מאובקת ומשנים לחלוטין את פניה הרעננות של רעננה. אפשרות אחת היא לחייב כל בנין ישן להתחדש (בבנין בו אני מתגורר, שפספס את תמ”א 38 בשנה אחת בלבד (!) נאלצנו להיפרד מ 30 אלף שקל כל דירה על מנת לחדש את הבניין) בהוצאה אדירה לכל בית אב. אני חושב שזה לא ריאלי. אפשרות שנייה היא לקדם את תמ”א 38 – לתת ליזמים זכויות בניה שיממנו את החיזוק, השיפוץ וההתחדשות העירונית. זה מה שתמ”א 38 עושה!

שלישית, בשל מחירי הדיור. כל כלכלן מתחיל יודע שכשיש ביקוש ואין היצע – מחיר הדירות עולה. אחת הסיבות העיקריות לעליית המחירים בעיר הינה בעיית ההיצע. תמ”א 38 מאפשרת הגדלת ההיצע ואפילו ללא צורך בהשקעה בתשתית! בדקנו את נושאי תשתית הביוב, המים, החשמל, החינוך – בתי ספר וגני ילדים שהתרוקנו במרכז העיר – כול המומחים ואנשי המקצוע קבעו חד משמעית (למעט נושאי התחבורה והחניה שנבחנו בנפרד) – ניתן להוסיף דירות במרכז העיר ללא בעיה.

הטיעונים המרכזיים כנגד התמ”א הינם עומס תנועה ובעיות חנייה. טיעונים חזקים שגרמו לנו כמתכנני העיר לשבת על המדוכה ולמצוא פתרונות:

עומס תנועה – מלחמה להסרת חסמים בירוקרטים להקמת ופתיחת כביש 531. תכנון ותחילת סלילה של כביש הטבעת מסביב לרעננה שיש להאיץ את סלילתו, תכנון של כניסות ויציאות נוספות לעיר הן מכביש 4 (במחלף 531, בכניסה והיציאה מאזור המסחר והתעשייה והן לכיוון רישפון, והרצליה (במסגרת כביש 531 וכביש 20). זאת בנוסף להרחבת ציר ויצמן. כול הנושאים הנ”ל שתכננו בזמנו ונמצאים בשלבים שונים של ביצוע אמורים להתמודד עם הבעיה של עומסי תחבורה על הצירים השונים ברעננה.

בעיות חנייה – זו טענה כבדת משקל אבל לא לוקחת בחשבון שהדרישה החד משמעית של תוכנית תמ”א 38 היא שלכול דירה שמתווספת חייב להיות פתרון חנייה. הבעיה היא בדרך כלל הדירות שגם קודם לתמ”א לא היה להם מקומות חנייה! עבור דירות אלה, בחלק מהפרויקטים, יש צורך בשימוש במשאבי תת או על קרקע, (מעין “גלגל ענק” למכוניות שניתן לבנות מעל או מתחת לקרקע) שדורשים השקעה לא קטנה. על מנת שהיזמים יוכלו להשקיע את הכסף בפתרונות חנייה, יש לאפשר להם הגדלת זכויות בנייה ולא צמצום הזכויות!

שורה תחתונה – שחררו חסמים, העניקו זכויות, מצאו פתרונות!אסור לאפשר תמונות הרס מהסוג שראינו השבוע בחדשות! יש לאפשר התחדשות עירונית במימון היזמים כמו גם התמודדות עם יוקר הדיור באמצעות הגדלת ההיצע.