מחקר חדש שנערך על תושבי החיים הארוכים ביותר בסרדיניה מגלה שרמות הכולסטרול המתונות של LDL עשויות להוות סוד לאריכות החיים-המייעצת ייעוץ רפואי מיינסטרימי בנושא ניהול כולסטרול.
מחקר: פרדוקס הכולסטרול במגורים ארוכים מנקודה חמה של אריכות ימים של סרדיניה (אזור כחול). קרדיט תמונה: Naeblys / Shutterstock
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת חומרים מזינים על נונאנרים מהאזור הכחול של סרדיניה אתגר את החוכמה המקובלת. היא חשפה כי אנשים עם היפרכולסטרולמיה מתונה (LDL-C ≥130 מ"ג/DL) עשויים להיות בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר. עם זאת, השפעה זו לא נצפתה אצל אנשים עם רמות כולסטרול גבוהות מאוד, במיוחד נשים. על ידי בחינת פרופילי הכולסטרול של אוכלוסייה ארוכת שנים, צוות החוקרים האיטלקיים נועד לקבוע אם רמות הכולסטרול הגבוהות הן סיכון או יתרון נסתר.
היפרכולסטרולמיה
במשך עשרות שנים, כולסטרול גבוה קשור לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, אחד הגורמים המובילים למוות ברחבי העולם. ההנחיות הרפואיות הדגישו זה מכבר את החשיבות של הורדת רמות הכולסטרול למניעת התקפי לב ושבץ מוחי. עם זאת, מחקרים אחרונים מראים על קשר מורכב יותר בין כולסטרול לאריכות חיים, במיוחד באוכלוסיות ישנות.
"פרדוקס הכולסטרול" מתייחס לממצאים המעידים על רמות כולסטרול גבוהות יותר עשויות להיות קשורות לירידות תמותה בקרב אנשים קשישים. חלק מהחוקרים טוענים שזה נובע מסיבתיות הפוכה – שם ירידה בכולסטרול היא תוצאה, ולא סיבה, של החמרה של הבריאות. המחקר הסרדיני היווה אפשרות זו על ידי אי הכללת משתתפים עם מחלות קשות או בריאות לקויה המדורגת את עצמה, ובכל זאת מצא קשר בין LDL-C גבוה יותר להישרדות ארוכה יותר. אחרים מאמינים כי כולסטרול עשוי למלא תפקיד מגן בהזדקנות על ידי תמיכה בתפקוד החיסון ותיקון סלולרי. למרות הוויכוחים הללו, הקשר בין כולסטרול להישרדות נותר לא ברור.
חקירת פרדוקס הכולסטרול
החוקרים בדקו את רמות הכולסטרול באחת האוכלוסיות הארוכות ביותר בעולם: התושבים הקשישים באזור הכחול של סרדיניה. המחקר נערך באזור במרכז סרדיניה, איטליה, שם גרים מספר גדול של אנשים בעבר 90.
הצוות בחר ב -168 נונאנרים (81 גברים ו -87 נשים) מאוכלוסייה זו בשנת 2018 ועקבו אחר מצבם הבריאותי עד דצמבר 2024, ובשלב זה 20 המשתתפים עדיין היו חיים. כדי להבטיח את דיוק הממצאים שלהם, המחקר כלל רק אנשים עם כל ארבעת הסבים והסבתות שנולדו באזור הכחול.
פרופילי שומנים נמדדו באמצעות בדיקות דם סטנדרטיות לאחר צום בן לילה, ורמות הכולסטרול בסרום-כולל כולסטרול כולל, ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL), ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL) וטריגליצרידים-ניתחו בעקבות הנחיות רפואיות שהוקמו. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות על בסיס סף של 130 מ"ג/ד"ל של LDL-C.
המחקר אסף גם נתוני אורח חיים ובריאות נרחבים, כולל תזונה, פעילות גופנית, מצב עישון, קומורבידיות ובריאות מדורגת עצמית. החוקרים ערכו ניתוחים סטטיסטיים באמצעות מודלים שונים של רגרסיה כדי לקבוע את הקשר בין רמות הכולסטרול לאריכות החיים.
יתר על כן, כדי להפחית גורמים מבלבלים, לא נכללו אנשים הנוטלים תרופות להורדת כולסטרול וגם תרופות משתנות לולאה. בנוסף, החוקרים היוו גורמים כמו מין, יתר לחץ דם ומצב בריאותי כללי בניתוח שלהם. עם זאת, המחקר מדד כולסטרול רק בתחילת הדרך ולא עקב אחר מגמות כולסטרול לטווח הארוך לאורך תקופות החיים של המשתתפים.
ממצאים עיקריים
המחקר מצא כי רמות הכולסטרול המתונות של LDL (≥130 מ"ג/ד"ל אך מתחת לרמות קיצוניות) היו קשורות להישרדות ארוכה יותר בקרב הלא -אנגרים שנחקרו. למשתתפים עם רמות LDL-C מעל 130 מ"ג/DL היו הישרדות חציונית ארוכה משמעותית (3.82 שנים) בהשוואה לאלה עם רמות LDL-C מתחת לסף זה (2.79 שנים).
ניתוח הרגרסיה אישר גם כי אנשים עם היפר-כולסטרולמיה מתונה, עם רמות LDL-C ≥130 מ"ג/DL, היו בסיכון נמוך יותר של 40% לתמותה בהשוואה לאלה עם רמות כולסטרול תקינה. ממצא זה נותר משמעותי גם לאחר ההתאמה לגורמים מבלבלים פוטנציאליים כמו מין, מצב עישון ושילוביות.
עם זאת, המחקר לא מצא קשר לינארי פשוט בין כולסטרול לאריכות ימים. המשתתפים עם רמות הכולסטרול הכוללות מעל 250 מ"ג/ד"ל לא חוו יתרונות הישרדותיים נוספים, ובנשים, כולסטרול גבוה מאוד נקשר להישרדות קצרה יותר.
תוצאות אלה אתגרו את ההנחה הרווחת כי כולסטרול נמוך יותר מועיל תמיד לאריכות ימים. במקום זאת, הם הציעו שרמות כולסטרול גבוהות יותר אצל אנשים זקנים מאוד עלולות לא להזיק מטבעם ויכולות, במקרים מסוימים, להשפיע על מגן. חלק מהחוקרים משערים כי כולסטרול עשוי לתמוך בתפקוד החיסון, להפחית את הסיכון לזיהומים ולתרום לתחזוקה התאית, שכולן חיוניות באוכלוסיות המזדקנות.
עם זאת, במחקר היו מגבלות שונות. גודל המדגם הקטן יחסית יכול להשפיע על ההכללות של התוצאות. בנוסף, רמות הכולסטרול נמדדו רק בתחילת הדרך, כלומר החוקרים לא יכלו להעריך מגמות כולסטרול לטווח הארוך לאורך תקופת החיים של המשתתפים. מגבלה נוספת היא שרוב המשתתפים היו בטיפול נגד יתר לחץ דם, מה שהקשה על הקביעה אם בקרת לחץ הדם השפיעה על תוצאות ההישרדות.
המחקר בדק גם השפעות תזונתיות אפשריות על רמות הכולסטרול. הוא מצא שרמות LDL-C גבוהות יותר מתואמות עם צריכת דגנים גדולים יותר, ואילו צריכת שמן זית הייתה קשורה לכולסטרול נמוך יותר ללא HDL. עם זאת, תפקיד הדיאטה בפרדוקס הכולסטרול נותר לא ברור ודורש מחקר נוסף.
למרות מגבלות אלה, המחקר מוסיף לגוף הוכחות הולך וגדל המצביע על כך שהנחיות לניהול כולסטרול עשויות להזדקק לשיקול מחדש למבוגרים מבוגרים. הממצאים מעלים את השאלה האם טיפולי הורדת כולסטרול מועילים לאנשים מעל 90 או האם התערבויות כאלה עשויות להיות מיותרות-או אפילו מזיקות-במקרים מסוימים.
מסקנות
בסך הכל, הממצאים העלו כי האמונה הנרחבת כי כולסטרול נמוך יותר תמיד טוב יותר עשויה שלא לחול על אנשים בשנות ה -90 לחייהם. במקום זאת, היפרכולסטרולמיה מתונה עשויה להיות סמן לחוסן באוכלוסיות מזדקנות.
אמנם תוצאות אלה אינן מציעות לנטוש לחלוטין את ניהול הכולסטרול, אך הן אכן מדגישות את הצורך בגישות ניואנסות יותר, ספציפיות לגיל לבריאות הלב וכלי הדם. המחקר הצביע על כך שמחקרים עתידיים צריכים לבחון אם טיפולי הורדת כולסטרול נהנים או פוגעים בפוטנציאל של אנשים מזדקנים.
המחברים גם העלו השערה כי גורמים גנטיים וסביבתיים עשויים לתרום לפרדוקס הכולסטרול באוכלוסייה ארוכת השנים של סרדיניה. השערה אחת היא שחשיפה היסטורית למלריה עשויה לבחור לאנשים עם רמות כולסטרול גבוהות יותר באופן טבעי, מה שעלול להציע יתרונות חיסוניים תוך אי הגדלת הסיכון הקרדיווסקולרי.
ככל שהמחקר נמשך, המחקר מדגיש את החשיבות של התאמה אישית של הנחיות רפואיות במקום ליישם המלצות בגודל אחד מתאים לכל קבוצות הגיל.
