ריקוד כצורת אמנות פרפורמטיבית מקל על תסמינים נתפסים של דיכאון, עוזר להבין את שורשיו ומקדם מימוש עצמי, כך מצא מחקר שנערך לאחרונה מאוניברסיטת מזרח פינלנד. שיתוף הפעולה המחקרי הרב-תחומי הפגיש פרספקטיבות מפסיכולוגיה ופסיכולוגיה חברתית, כמו גם מחול כצורת אמנות פרפורמטיבית, אשר לעיתים רחוקות נכללת בהתערבויות הקשורות לדיכאון.
דיכאון הוא חשש מרכזי לבריאות הציבור, ויש צורך דחוף בשיטות טיפול משלימות. הוכחות מוצקות לגבי טיפולים נלווים לדיכאון כבר קיימות עבור פעילות גופנית, למשל. הכללת אלמנטים אקספרסיביים, כמו אלה שנמצאים בריקוד, יכולה להפוך את הפעילות הגופנית למושכת במיוחד עבור רבים."
טומי טולמונן, פרופסור לפסיכיאטריה של מתבגרים, אוניברסיטת מזרח פינלנד
כיום, הריקוד נחשב לשיטת שיקום מבטיחה המשלימה טיפול רפואי במגוון מצבים, כולל דיכאון. טיפול בתנועת ריקוד, במיוחד, הוכח כטיפול נלווה מתאים הן לדיכאון והן לחרדה. ריקוד עשוי להפחית את הפרשת הורמוני הלחץ כמו קורטיזול ונוראדרנלין, תוך הגברת הפרשת הדופמין, שכמו פעילות גופנית קשורה להנאה. הריקוד גם משפר את המודעות הגופנית ומציע אמצעי יצירתי, לא מילולי, לביטוי עצמי. באמצעות הריקוד ניתן לעבד רגשות שעשויים להיות קשים לביטוי או החורגים מהשפה המילולית.
במחקר הפיילוט השתתפו שבעה מתבגרים שאובחנו עם דיכאון קל עד בינוני. במהלך המחקר, הם יצרו קטע ריקוד דיגיטלי של עתידם הרצוי, תוך שימוש באלתור ריקוד ושיטת לכידת תנועה תלת מימדית מבוססת מצלמה. התוצאות הדגישו במיוחד את היתרונות הבריאותיים הפסיכו-סוציאליים של ריקוד בהפחתת סימפטומים של דיכאון, כולל הערכה עצמית ומודעות עצמית טובים יותר, יכולת משופרת לעבד רגשות מגולמים, תחושת מקובלת וחשיבות תמיכת עמיתים.
חוויותיהם של המשתתפים באווירה מקבלת ובוטחת, ושל תחושת שייכות וקהילה, היו מועילות במיוחד כדי לעזור להם לפתח את מערכת היחסים שלהם עם הגוף שלהם באמצעות מודעות גופנית מוגברת. המשתתפים גם צפו בטרנספורמציה זו בתהליך הכוריאוגרפיה הקונקרטי שלהם, כאשר חוויותיהם של גופם ויכולותיו התפתחו למפגשים עם העצמי, מימוש עצמי וביטוי עצמי.
"דיכאון יכול להשפיע על האינטרוספציה, כלומר על האופן שבו אנו תופסים תחושות פנימיות בגוף. שיבושים באינטרוספציה שכיחים בדיכאון, חרדה ואלקסיתימיה, למשל. יתרה מכך, החוויה של האדם בגוף יכולה להיות שלילית במובנים רבים", אומרת חוקרת בכירה חנה פוג'ולה, דוקטור לחקר בריאות ורווחה רב תחומי.
עבור המשתתפים, היבט מרכזי בתהליך המחקר היה הפיכת חוויית הדיכאון והעתיד הרצוי שלהם לגלויה באמצעות ריקוד באמצעות לכידת תנועה תלת מימדית. זה סיפק למשתתפים לא רק דרך קונקרטית לבצע ריקוד אנונימי לקהל רחב יותר, אלא גם הזדמנות להתבונן בתנועה שלהם מנקודת מבט חיצונית. זה איפשר רפלקציה על ערכים ועמדות אישיות, ולכן הקל על התמודדות עם גורמי השורש לדיכאון.
"עבור המשתתפים, זה פתח דרך למימוש עצמי, כלומר עיסוק בפעילויות משמעותיות שמביאות שמחה וסיפוק, ולחוות תחושת מטרה", מציינת פוג'ולה.
המחקר נערך כחלק מפרויקט קריינות באמצעות ריקוד בשברים בחיים (2021–2025), במימון קרן Kone. הפרויקט חקר את ההשפעות הפסיכולוגיות החווייתיות והחברתיות של ריקוד על שברי חיים שונים.
