אדרנולאוקודיסטרופיה מוחית (CALD) היא מחלת מוח מתקדמת וגנטית נדירה שמופיעה בעיקר אצל נערים צעירים, גורמת לאובדן תפקוד נוירולוגי ובסופו של דבר מובילה למוות מוקדם. חוקרים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, חבר מייסד של מערכת הבריאות Mass General Brigham, בית החולים לילדים בבוסטון, ומשתפי פעולה הראו ששש שנים לאחר הטיפול בטיפול הגנטי הראשון שאושר ל-CALD, ל-94% מהחולים לא הייתה ירידה בתפקוד הנוירולוגי. , כאשר למעלה מ-80 אחוז נותרו נקיים מנכות גדולה. הממצאים, שפורסמו בשני מאמרים ב-New England Journal of Medicine, מתארים תוצאות ארוכות טווח אצל אלו שטופלו בטיפול הגנטי eli-cel, תוך הדגשת חששות בטיחות לגבי הופעת סרטן הדם לאחר הטיפול.
"אדרנולאוקודיסטרופיה מוחית היא מחלת מוח הרסנית שפוגעת בילדים בשיא ילדותם והתפתחותם", אמר פלוריאן אייכלר, MD, מנהל מרפאת לויקודיסטרופיה במחלקה לנוירולוגיה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, המחבר הראשון של המאמר על- תוצאות טווח. "כשהתחלתי לטפל בחולים עם CALD, 80% נכנסו למרפאתנו על דלת המוות, ועכשיו היחס התהפך. אנחנו חוגגים בזהירות שהצלחנו לייצב את המחלה הנוירולוגית הזו ולהחזיר לנערים האלה חיים מספקים, אבל שהצהלה מונחת על ידי העובדה שאנו רואים ממאירות אצל תת-קבוצה של חולים אלו.
בשנת 2022 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני את הטיפול הגנטי הראשון ל-CALD, elivaldogene autotemcel (eli-cel), אשר הוערכה קלינית על ידי החוקרים ממאס ג'נרל ובית החולים לילדים של בוסטון. במחקר החדש, 32 בנים בגילאי 3 עד 13 שנים עם CALD בשלב מוקדם קיבלו eli-cel כחלק מניסוי ALD-102, שנערך בחסות bluebird, bio, Inc., החברה שפיתחה את הטיפול.
הטיפול משתמש בוקטור Lenti-D lentiviral כדי להוסיף עותק בריא של הגן ABCD1, הפגום באלה עם CALD, לתאי גזע בדם שהוסרו מהמטופל. לאחר מכן, תאי גזע אלה מוכנסים מחדש למטופל באמצעות השתלת תאי גזע אוטולוגית (HSCT). שימוש בתאים של המטופל עצמו מפחית באופן משמעותי את הסיכון למחלת שתל לעומת מארח – סיכון הנשקף מצורות טיפול אחרות.
בניסוי ALD-102, חולה אחד פיתח מצב המכונה תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS) עם עודף בלסטים, גידול ממאיר המטולוגי שנראה כאילו הופעל על ידי הווקטור Lenti-D lentiviral המשמש למתן הטיפול הגנטי. בניסוי שני, עדכני יותר של הטיפול ב-eli-cel (ALD-104), שישה מתוך 35 חולים פיתחו גידול ממאיר המטולוגי (MDS בחמישה חולים ולוקמיה מיאלואידית חריפה באחד) שנראה כי נגרמת גם על ידי הווקטור. תוצאות אלו דווחו במאמר שני שפורסם באותו כרך של כתב העת. הפרוטוקול של הניסוי השני, ALD-104, שונה מהראשון בכך שהוא משתמש בתרופה כימותרפית אחרת במהלך HSCT (פלודארבין במקום ציטוקסן) ושינויים אחרים שאולי תרמו לעלייה לכאורה בסיכון ללוקמיה בניסוי שני זה.
המאמר שלנו על לוקמיה במצב זה משמש כצעד מרכזי להערכת הסיכונים הקשורים לטיפול ב-eli-cell וטכנולוגיית הווקטור ה-lentiviral למרות שתוצאות הניסוי הכוללות הן אופטימיות, אנו מקווים להרחיב את המחקר שלנו כדי לספק מעקב עתידי כדי לספק משפחות העומדות בפניהם מחלה הרסנית עם יותר מידע ואפשרויות".
כריסטין דאנקן, MD, מנהלת רפואית של מחקר קליני ופיתוח קליני בתוכנית לתרפיה גנטית בבית החולים לילדים בבוסטון והמחברת הראשונה של הדו"ח השני
החוקרים ימשיכו לחקור את הגורמים הפוטנציאליים לממאירות המטולוגית, שהם מורכבים ועדיין לא הובהרו במלואם. שיפור וקטורים lentiviral וחידוד משטרי HSCT עבור CALD הם בעדיפות גבוהה. עם בדיקת תינוקות לאדרנולאוקודיסטרופיה שמשפרת את האפשרות לגילוי מוקדם של CALD, עשויות להיות הזדמנויות מורחבות לזהות חולים שעשויים להפיק תועלת מטיפול גנטי, במיוחד אלה החסרים תורמים תואמים ל-HSCT אלוגני.
"גם כקלינאי וגם כחוקר בכיר, זה באמת מעורר השראה לראות את הצעדים המשמעותיים שעשינו בעשור האחרון במאבק נגד CALD", אמר דיוויד א' וויליאמס, MD, ראש החטיבה להמטולוגיה/אונקולוגיה בבוסטון. בית חולים לילדים. "בעוד שהסיכונים הכרוכים בריפוי גנטי ובטכנולוגיה וקטורית הם אמיתיים, ההתקדמות שעשינו מציעה מקור לתקווה למשפחות העומדות בפני אפשרויות מוגבלות. כל התקדמות מקרבת אותנו לתשובות שמשפחות אלו זקוקות לו נואשות. המחויבות שלנו לחידוד ושיפור הבטיחות של הווקטור על ידי המשך המחקר נותרה בלתי מעורערת, שכן אנו פועלים ללא לאות כדי להבטיח את הבטיחות והיעילות לטווח ארוך של טיפולי ריפוי גנטי למחלה ההרסנית הזו, מאמצים אלה כוללים חוקרים רבים ברחבי העולם ונמצאים בעיצומם.