בהבזק הראשוני, ד"ר יונטאן גולד ידע בדיוק מה קורה.
רופא הילדים של בולדר השתתף בצעדה בתמיכה בבני הערובה הישראלים שעדיין נערכים בעזה. רוב השבועות מאז התקפת חמאס מיום 7 באוקטובר 2023, הצטרף גולד למפגינים, חלק מתנועה שנקראה Run For Limes, שהולכת בשתיקה לעבר בית המשפט. "אנחנו לא מנסים להיות פוליטיים או אנטגוניסטיים," אמר. "אנחנו רוצים שאנשים יידעו שיש עדיין בני ערובה, ואנשים אלה צריכים להשתחרר."
ביום ראשון האחרון, כאשר הצועדים עצרו לדקלם את שמות בני הערובה, הבחין גולד בגבר, שעמד במרחק קצר משם, לובש מה שנראה כמו טנק פלסטיק שנחבר לגבו.
"חשבתי שזה מוזר, אבל פשוט לא שמתי לב הרבה לבחור," אמר לי גולד כשהגעתי אליו בטלפון ביום שלישי.
ואז היה הבזק.
האיש זרק בקבוקי תבערה. זה התפוצץ באמצע הקהל של כ -40 צועדים. הבעל והאישה שהלכו לצד זהב, זוג בשנות ה -80 לחייהם, עלו באש ונפלו על האדמה.
גם זהב ואחרים צנחו לקרקע, ומגלגל את גופם כנגד הזוג כדי לטשטש את הלהבות. הבעל נשרף מכפות רגליו אל מותניו. כל חלק בגופה של אשתו נשרף, כולל שיערה וגבותיה.
זהב כרע על ברך לידה, זיהה את עצמו כרופא ואז שפך עליה מים כדי לקרר אותה.
"לא היה לי ציוד," הוא אמר. האישה הייתה מודעת. היא קראה לבעלה, שקרא לה שוב. זהב הבטיח לה שהוא יחכה לידה עד שהאמבולנס יגיע.
הרשויות עצרו את מוחמד סאברי סולימן, 45, מהגר מצרי אשר הוויזה שלו פגה, במקום, שם גילו גם עשרות בקבוקי מולוטוב שאינם בשימוש. הוא אמר למשטרה שהוא רוצה "להרוג את כל הציונים." בין ההאשמות שעומד בפניו: ביצוע פשע שנאה.
לא פחות מהחוויה, גולד, שהוא אזרח ישראלי, אמר שזה לא מפתיע.
"זה לא יצא מוואקום, ההתקפה הזו," הוא אמר, "ואני חושש שהתקפות אחרות יתרחשו."
גולד, 68, נסע לראשונה לישראל בשנת 1974 לאחר שסיים את בית הספר התיכון באלבמה. הוא עשה את עלייה, ושירת בצה"ל. בשנות האלפיים הוא חזר לארצות הברית לאחר למעלה משלושה עשורים בישראל כדי להמשיך בלימודים שלאחר הדוק באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ולדאוג להורים מזדקנים.
במהלך ריצת הבולדר לחייהם מצעדים מאז 7 באוקטובר, אמר גולד, אנשים מסוימים צועקים עידוד ותמיכה לצועדים-שחלקם אינם יהודים-ואחרים היו צועקים בכעס למשמרת השמו.
"הם צעקו 'הפסקת אש!' בהתחלה. "אנו רואים את הרטוריקה מתגלגלת לאט לעבר דברים קיצוניים יותר ויותר."
הקיצוניות, העוינות והחלוקה ההולכת וגוברת מאז 7 באוקטובר הותירה אותו מרגיש חסר בית פוליטית.
לפני ה- 7 באוקטובר, גולד, שנמצא בוועדת האבטחה של בית הכנסת שלו, התייעץ עם המסגד המקומי בצרכי הביטחון שלהם.
"הרגשנו מאוד ששתי הקהילות שלנו היו יעדים פוטנציאליים, היינו מודאגים מהלאומנים הלבנים", אמר.
כעת, לדבריו, בעלות ברית שעשה במאמצים כאלה ניתקו קשר.
עם זאת, התקיימו מאמצים מתמשכים בדיאלוג הבין-דתי בבולדר מאז הופעת מלחמת ישראל-חמאס, כולל סדרת משחק של ארבעה חלקים באוניברסיטת קולורדו, בולדר, שנועדה לקדם דיאלוג ישראלי-פלסטיני.
גולד, שהתנדב בישראל כרופא בעקבות ה- 7 באוקטובר, מצא את עצמו לא על הסיפון עם אלה משמאל שצורחים רצח עם; או עם המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל; או עם סדר היום של רבים מימין, למרות תמיכתם בישראל.
"רבים מאיתנו ששירתו בתפקידים שונים מתקשים ממש פוליטית" עם הממשלה הנוכחית, אמר. "אבל המוקד שלנו הוא, לסיים את המלחמה ולהוציא את בני הערובה."
אלה כמוהו – שלא משתלבים בצורה מסודרת בשום מחנה בכל מה שקשור למלחמה – הם "במובנים רבים היהודים הנודדים", אמר.
זו בחלקן הסיבה שגולד ואחרים התמקדו בבני הערובה, באמצעות מאמצים כמו לרוץ על חייהם. המטרה הזו, אמר, צריכה להחליף את הפוליטיקה.
לאחר רצח ב -21 במאי של שני עובדים בשגרירות ישראל בוושינגטון הבירה, הודיעו על מארגני חייהם כי הם יפסיקו את הצעדות מטעמי ביטחון. גולד אמר כי קבוצת בולדר החליטה להתקדם עם המשמר השבועי שלהם.
"התגובה המיידית שבינינו הייתה, אנחנו הולכים ללכת," אמר.
הוא לא בטוח אם הצעדות – שמושכות משתתפים מרחבי הקשת הפוליטית – משפיעות רבות בכל מה שקשור לפוליטיקאים מתנודדים או לציבור. אבל הוא יודע שהם מנחמים את משפחות בני הערובה. לאחר הפיגוע, אחד המשתתפים קיבל דוא"ל מאמו של עומר נייטרה, ערובה אמריקאית-ישראלית שנרצח על ידי חמאס. היא רצתה לבדוק את הקורבנות ולראות אם הם בסדר – אפילו, אמרה גולד, בעיצומה של הכאב האישי שלה.
שאלתי אותו אם הוא חושב שהלם ההתקפה יביא אנשים למתן את הרטוריקה שלהם ולגביל את הוויטריול.
"לא," אמר. "תראה מה קרה עם סנדי הוק" – הירי ב -2012 בבית ספר יסודי בניו ג'רזי שהרג 26 אנשים. "ראינו מה קרה עם אקדחים, נכון? הדברים הכי קיצוניים שלא יכולת אפילו לדמיין, שתחשבו שינערו קהילה ותנער אומה, טלטלו את האומה במשך חמש דקות."
הרטוריקה הקיצונית צומחת. וזה אופי הדעות הקדומות, אמר גולד, לא לראות שום הבדל בקבוצות.
"רבים מהקווים החלו לטשטש בין מה שישראלי למה שהיה יהודי, ומה טוב ומה רע," אמר.
גולד אמר שהוא מבין את הכאב והכעס מי שמתנגד לישראל מרגיש. אבל, אחרי יום ראשון, כעת יש לו תחושה ממקור ראשון של כמה חששות כהים והרסניים אלה יכולים להשיג.
"מצד אחד אתה אוהד. אתה מקשיב לכאב של אנשים אחרים ומנסה להבין ולהזדהות," אמר. "מצד שני, זה מוביל שמישהו יזרוק שני בקבוקי מולוטוב."
