על פי מחקר שנערך לאחרונה, הנטייה לחוות אפקטיביות חיובית תרמה לאנשים פעילים פיזית או אפילו להגדיל את פעילותם במהלך מגבלות ה- COVID-19. לעומת זאת, רגשות דיכאוניים נקשרו לפעילות גופנית נמוכה יותר. מהתוצאות עולה כי רווחה נפשית יכולה לעזור לשמור על אורח חיים פעיל פיזית. רווחה נפשית ופעילות גופנית עשויים אפוא ליצור מחזור חיובי.
במחקר שנערך במרכז המחקר גרונטולוגיה ובפקולטה למדעי הספורט והבריאות באוניברסיטת Jyväskylä, פינלנד, נמצא כי מרבית הגברים והנשים בני 60 עד 88 שמרו או אפילו הגדילו את רמת הפעילות הגופנית שלהם במהלך ההגבלות הוטל על ידי מגיפת Covid-19. המשתתפים שחוו אפקטיביות חיובית יותר היו בעלי רמות פעילות גופנית גבוהה יותר והיו בעלי סיכוי גבוה יותר להגביר את פעילותם במהלך ההגבלות.
היה מעניין לציין כי הקשר בין אפקטיביות חיובית לפעילות גופנית היה עקבי יותר בקרב אנשים סביב גיל 60 מאשר באלה מעל גיל 70. "
טינה סוויקנגאס, חוקר פוסט -דוקטורט
"בפינלנד לא הוכרזה שום עוצר, אך המשתתפים המבוגרים התמודדו עם מגבלות מחמירות יותר בהשוואה לאנשים בגיל העבודה, מה שאולי הפחית את תפקיד הרווחה הנפשית החיובית בפעילות גופנית."
עדויות מחקריות קודמות הראו כי פעילות גופנית תורמת לרווחה נפשית. עם זאת, ממצאים אחרונים מראים כי רווחה נפשית יכולה גם לעזור לשמור על אורח חיים פעיל פיזית. רווחה נפשית ופעילות גופנית עשויים אפוא ליצור מחזור חיובי.
"רווחה נפשית היא משאב חשוב לפעילות גופנית."
"מי שיש לו משאבים כאלה נוטה יותר להישאר פעיל, אפילו בנסיבות חריגות", מציין סוויקנגאס.
המחקר מצא גם כי התנסות ברגשות דיכאוניים במהלך מגיפת ה- COVID-19 הייתה קשורה לרמות נמוכות יותר של פעילות גופנית וסבירות גבוהה יותר להפחתת הפעילות. הקשר בין רגשות דיכאוניים לפעילות גופנית נמוכה יותר בולט במיוחד בקרב המשתתפים מעל גיל 70. הממצאים מראים כי היבטים שונים של רווחה נפשית עשויים להיות בעלי משמעות משתנה לפעילות גופנית בגילאים שונים.
"תמיכה ברווחה נפשית היא קריטית לקידום אורח חיים פעיל פיזית, אפילו במקרי חירום חברתיים", מסביר סביקנגס.
"עם זאת, המוקד צריך לא רק להיות במניעת רגשות דיכאוניים אלא גם בחיזוק הצד החיובי של רווחה הנפשית."
המחקר לא מצא שום קשר בין התנסות באפקטיביות שלילית לפעילות גופנית כאשר נשקלו רגשות דיכאוניים. החוויה של רגשות דיכאוניים יכולה לכלול תסמינים אחרים מלבד אפקטיביות שלילית, כמו נדודי שינה ואובדן תיאבון. לכן רגשות דיכאוניים עשויים להוות גורם סיכון מקיף יותר לפעילות גופנית נמוכה מאשר אפקטיביות שלילית בלבד.
פרסום המחקר מבוסס על Jyväskylä מחקר אורכי של אישיות והתפתחות חברתית (Jyls)במיוחד שלב איסוף הנתונים האחרון שלו נקודות מבט פסיכולוגיות התפתחותיות על מעברים בגיל 60: אנשים מנווטים לאורך תוחלת החיים (שבילים) וכן קידום הליכה בטוחה בקרב מבוגרים (סיסמא)שניהם נערכו בפקולטה למדעי הספורט והבריאות ובמרכז המחקר גרונטולוגיה, אוניברסיטת Jyväskylä, פינלנד. במחקר זה השתתפו 162 גברים ונשים בגילאי 60 עד 61 משבילים השתתפו במחקר זה על ידי תגובה לסקר בנושא פעילות גופנית במהלך מגיפת ה- COVID-19 בין אפריל 2020 ליולי 2021. מהסיסמה, 272 גברים ונשים בגילאי 72 עד 88 השתתפו על ידי תגובה לסקר דואר שנערך בין אפריל ליוני 2020. כמות הפעילות הגופנית במהלך מגיפת ה- COVID-19 ושינויים בו הוערכו באמצעות שאלון שפותח באופן ספציפי למטרה זו על ידי הפקולטה למדעי הספורט והבריאות. אפקטיביות חיובית ושלילית, כמו גם רגשות דיכאוניים, נמדדו באמצעות דיווחים עצמיים. בנוסף, נלקחו בחשבון גורמים כמו מגדר המשתתפים, מצב משפחתי, רמת חינוך, מצב תעסוקה, בריאות נתפסת, פעילות גופנית רגילה ובגיל הקבוצה הישנה יותר. את המחקר של JYLS מובילה על ידי מנהלת המחקר קאטג'ה קוקו, ומחקר הסיסמאות של פרופסור לגרונטולוגיה ספורט סאריאנה סיפילה. שני המחקרים מומנו על ידי האקדמיה לפינלנד.