חוקרים שסקרו למעלה מ-70,000 מבוגרים ומטפלים בארה"ב מצאו שבעוד שהמודעות למחלת ליים היא כמעט אוניברסלית, ההרגלים היומיומיים מפגרים מאחור, וחושפים שהסיכון הגדול ביותר מתחיל לעתים קרובות במרחק צעדים מהבית.
מחקר: גורמי סיכון למחלת ליים באוכלוסייה הכללית – סקר של מבוגרים ומטפלים ב-28 מדינות. קרדיט תמונה: Bukhta Yurii / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה ב- פתח פורום מחלות זיהומיותהעריכה קבוצת חוקרים, על פני מספר רב לָנוּ אזורים, באיזו תדירות מבוגרים וילדים עוסקים בפעילויות חוצות הקשורות ל LD סיכון, באילו אמצעי מניעה הם מדווחים על שימוש, וכיצד מודעות ותפיסות מתיישבות עם חשיפות מדווחות.
רֶקַע
כמעט 476,000 אנשים באזור לָנוּ מאובחנים ומטופלים עבורם LD בכל שנה, תזכורת לכך שהליכה אחת בחצר האחורית יכולה לשנות מתי קַרצִית קרציות קיימות. הסיכון הוא לא רק המקום בו מתרחשות קרציות נגועות, אלא גם המקום בו אנשים מבלים.
חצרות, טיולי כלבים, שבילים, בקתות ועבודות חוץ מעצבות את החשיפה בקהילות פרבריות וכפריות כאחד. המודעות גבוהה, אך ההתנהגויות משתנות, ושגרות מניעה (שימוש דוחה, בדיקת קרציות) מיושמות באופן לא עקבי בזמן שגרתי בחוץ.
מכיוון שהרחבות טווח מתועדות ומודלים של התאמה לאקלים משנים את בתי הגידול של קרציות ואת תנועת האדם, יש צורך בנתונים ברורים יותר ברמת האוכלוסייה על התנהגויות ופערי מניעה כדי להנחות את הפעולה.
לגבי המחקר
חוקרים ערכו סקר חתך מקוון (אוקטובר עד דצמבר 2024) של מבוגרים (מעל 18 שנים) ומטפלים בילדים (1-17 שנים) ב-26 תחומי שיפוט עם גבוה או סמוך LD שכיחות, בתוספת מחוזות נבחרים בקליפורניה/אורגון (CA/אוֹ).
אזורים בעלי שכיחות גבוהה כללו מדינות בצפון מזרח, אמצע האוקיינוס האטלנטי והמערב התיכון העליון; מדינות שכנות גבלו בתחומי השיפוט הנפוצים הללו; CA/אוֹ המחוזות נבחרו על סמך ספירת המקרים המדווחים וזמינות הפאנל.
המשתתפים מילאו שאלון מקוון מובנה שתפס נתונים דמוגרפיים; בילוי ועיסוק בחוץ ביערות, באזורים מיוערים או בדשא גבוה; זמן בילוי בחצר; מניעה אישית (למשל, דוחים, בדיקת קרציות); מפגשי קרציות; קוֹדֵם LD אבחנות; וידע ותפיסות סיכון.
דגימות שילבו פאנל הסתברות (KnowledgePanel) ופאנלים מרובים להצטרפות; נקבעו יעדים ברמת המדינה למבוגרים ולמטפלים. לא נאספו נתוני המטפל CA/אוֹ בשל אילוצי גודל לוח.
הנתונים שוקללו לפי גיל, מגדר, גזע/אתניות, עירוניות, הכנסה, השכלה ודומיננטיות שפה; כיול נוסף התאים את המשיבים להצטרפות לתכונות התנהגותיות של מדגם ההסתברות.
מנתח תדרים מסוכמים עם 95% CI וחציונים עם טווח בין-רבעוני (IQR), אחראי על עיצוב הסקר המורכב באמצעות חבילה סטטיסטית למדעי החברה (SPSS) ו ר (חבילת סקר). סקירה אתית קבעה שהמחקר היה פטור מוועדת הביקורת המוסדית (IRB) סקירה.
הדיווח הגיע בעקבות חיזוק הדיווח של מחקרים תצפיתיים באפידמיולוגיה (STROBE) הנחיות. התוצאות הוערכו לפי אזור ולפי סוג המשיבים (מבוגרים, מטפלים).
תוצאות המחקר
סך של 44,330 מבוגרים ו-28,380 מטפלים השלימו את הסקר, והניבו דגימות אנליטיות של 25,677 מבוגרים במצבי שכיחות גבוהה, 18,392 מבוגרים במדינות שכנות, 261 מבוגרים ב CA/אוֹ15,725 מטפלים במצבי שכיחות גבוהה ו-12,655 מטפלים במדינות שכנות.
רוב הסקרים (≈99%) הושלמו באנגלית, והשאר בספרדית. דגימות מבוגרים היו מאוזנות בקירוב לפי מגדר ובעיקר לבנים ולא היספנים; CA/אוֹ מבוגרים מוטים מבוגרים יותר. מטפלים היו לעתים קרובות יותר נשים וסביר יותר לדווח על כלב ביתי או חתול שיוצא לחוץ.
חשיפה חיצונית הייתה נפוצה. בקרב מבוגרים, 73% בשכיחות גבוהה ו-70% במדינות שכנות (ו-79% ב CA/אוֹ) דיווחו על זמן בילוי בחוץ ביערות, באזורים מיוערים או בדשא גבוה במהלך 1 באפריל עד 30 בנובמבר. בקרב המטפלים, 84% (שכיחות גבוהה) ו-83% (שכנות) דיווחו שילדם בילה זמן פנאי בחוץ.
בילוי בחצר מדי שבוע דווח על ידי 88-92% מהמבוגרים ו-96-98% מהילדים, עם משך אופייני של 1-4 שעות שבועיות. טיולים/הליכה/ריצה היו הפעילות השכיחה ביותר (מבוגרים 68-76%; ילדים 79%). כ-32-35% מהמבוגרים ו-51% מבני הנוער המבוגרים יותר (מעל 14 שנים) דיווחו על שהות בחוץ.
פעילויות התרחשו בדרך כלל ליד הבית או בשכונה (למשל, טיולי כלבים וטיולים/ריצות מקומיים), בעוד קמפינג ולינת לילה בבקתות או בקוטג'ים היו לעתים קרובות יותר במקומות אחרים במדינה. דפוס זה מצביע על פוטנציאל חשיפה משמעותי במסגרות פרידומיסטיות שבהן אנשים מבלים זמן שגרתי.
מפגשי קרציות ו LD המודעות שיקפה את הרקע הזה. בששת החודשים האחרונים, 16% מהמבוגרים (בשכיחות גבוהה) ו-15% (שכנים) דיווחו שמצאו קרציה על עצמם (CA/אוֹ 11%); 16% מהמטפלים דיווחו על קרציה על ילדם. כמעט כולם שמעו על LD (~88-93% מודעות).
ספק שירותי בריאות מאובחן לכל החיים LD דווח על ידי 5.8% מהמבוגרים במצבי שכיחות גבוהה (שכנים 1.8%, CA/אוֹ 3.3%) ו-6.0% מהילדים במצבי שכיחות גבוהה (5.4% שכנים).
למרות מודעות גבוהה וזמן תכוף בחוץ ובחצר, המניעה האישית לא הייתה עקבית. בקרב מבוגרים במצבי שכיחות גבוהה, 40% "תמיד/כמעט תמיד" השתמשו בחומרים דוחים או ביצעו בדיקות קרציות לאחר פעילות יער/מיוערת/דשא גבוה (שכנות ל-35%, CA/אוֹ 34%). לאחר זמן החצר, המניעה השגרתית ירדה ל-23% (שכיחות גבוהה), 17% (שכנות) ו-21% (CA/אוֹ).
דיווחי המטפלים בילדים היו דומים (40-42% לאחר פעילויות פנאי), שוב נמוכים לאחר זמן החצר. תפיסת הסיכון מוטה נמוך, אם כי כרבע צפייה LD כבעיה קהילתית קצת/מאוד רצינית או נפוצה. אם זמין, כוונה לקבל LD החיסון הגיע ל-43% בקרב מבוגרים במצבי שכיחות גבוהה, 37% ב- CA/אוֹו-47% לילדיהם (מבוגרים שכנים 32%, ילדים 40%).
יחד, ממצאים אלה מראים שכיחות גבוהה מאוד של חשיפות יומיומיות (חצרות, טיולי כלבים, פעילות גופנית בשכונה) לצד סיכון נתפס צנוע ושגרות מניעה לא אופטימליות, במיוחד בזמן החצר, שבו יכולות להתרחש חשיפות רבות.
מסקנות
באזורים שבהם LD מבוססת או מתעוררת, אנשים מבלים באופן שגרתי בחצרות ובשטחים ירוקים סמוכים, וסביר להניח שההגדרות היומיומיות הללו תורמות באופן משמעותי לסיכון. בעוד שהמודעות גבוהה, מניעה עקבית נותרה נדירה, במיוחד לאחר פעילויות בחצר, והסיכון האישי הנתפס לרוב נמוך.
עבור משפחות, בעלי חיות מחמד, עובדי חוץ וקהילות המנהלות אקולוגיות משתנה של קרציות, ההנחה המעשית ברורה: חיבור זמן חוץ שגרתי עם מניעה שגרתית (שימוש דוחה, בדיקות קרציות, ובמידת הצורך, הנחיות כלליות כגון בחירת לבוש או תחזוקת נוף, אם כי אלה לא נבדקו משתנים בסקר זה).
למרות שהן מומלצות רבות, עדויות אפידמיולוגיות לגבי יעילותם של אמצעי הגנה אישיים מוגבלות, מה שמדגיש את הצורך בגישות מרובדות. קמפיינים לבריאות הציבור, הנחיית מעסיקים וייעוץ לרופאים יכולים לסגור פערי התנהגות, וחיסונים עתידיים, אם יאושרו, יכולים להוסיף עוד שכבת הגנה.
המחקר מומן במשותף על ידי Valneva ו-Pfizer, שמפתחות יחד חיסון למחלת ליים; כמה מחברים הם עובדי פייזר.
