קשר מפתיע בין מיקרוביום אוראלי מגוון ותפקוד קוגניטיבי טוב יותר בהזדקנות

במחקר שפורסם לאחרונה ב כתב העת לתזונה, בריאות והזדקנותחוקרים קבעו את הקשר בין מיקרוביום הפה לבין קוגניציה בקרב מבוגרים בארצות הברית (ארה"ב).

מחקר: קשר של המיקרוביום הפה עם תפקוד קוגניטיבי בקרב מבוגרים: NHANES 2011–2012. קרדיט תמונה: ESB Professional / Shutterstock

רקע כללי

ליקוי קוגניטיבי ודמנציה הם אתגרים בריאותיים רציניים באוכלוסיות מזדקנות, כאשר דמנציה מוגדרת כאובדן הדרגתי של תפקוד קוגניטיבי. זיהוי גורמי סיכון הקשורים לליקוי קוגניטיבי הוא קריטי להורדת נטל הדמנציה. מחקרים קודמים חשפו קשר בין המיקרוביום של המעי לביצועים הקוגניטיביים, כאשר חלל הפה מאכלס את אוכלוסיית החיידקים השנייה בגודלה בבני אדם. עם זאת, ההשפעה של המיקרוביוטה דרך הפה על הקוגניציה עדיין לא ידועה.

קהילות מיקרוביאליות דרך הפה הן קריטיות לפעילויות פיזיולוגיות ואימונולוגיות כמו עיבוד כימי סביבתי וניקוי רעלים, תחזוקת מערכת החיסון ומניעת מחלות. מחקרים קליניים בקנה מידה קטן על הקשר בין המיקרוביום הפה ומחלת אלצהיימר הניבו תוצאות לא עקביות, כאשר חלקם דיווחו על מגוון מיקרוביאלי פומי נמוך יותר בחולי AD ואחרים לא.

לגבי המחקר

במחקר הנוכחי, חוקרים חקרו האם חיידקים דרך הפה קשורים לתפקוד קוגניטיבי בקרב מבוגרים בגילאי 60 עד 69.

הצוות ניתח את נתוני החתך של סקר בדיקת הבריאות והתזונה הלאומית לשנים 2011–2012 (NHANES). המשתתפים סיפקו דגימות שטיפה דרך הפה, מהן חילצו החוקרים חומצה deoxyribonucleic (DNA) לתגובת שרשרת פולימראז (PCR) ורצף. חוקרים אפיינו את המיקרוביוטה האוראלית על בסיס רצף 16S ריבונוקלאי חומצה ריבונוקלאית (RNA).

המבחנים הקוגניטיביים כללו את הקונסורציום להקמת רישום למחלת אלצהיימר (CERAD) – החזרה מושהית (DR) וריקול מיידי (IR), מבחן החלפת סמלים ספרותיים (DSST) ומבחן שטף בעלי חיים (AFT). החוקרים העריכו גם שינויים סובייקטיביים בזיכרון במשך שנה. הם השתמשו ברגרסיות לוגיסטיות רב -משתנות כדי לקבוע את יחסי הסיכויים (OR) לקשר בין גיוון אלפא לבין המדדים הקוגניטיביים.

החוקרים ניתחו הבדלי גיוון בטא באמצעות ניתוח רב משתני פרמוטציוני של שונות (PERMANOVA). הם יישמו וריאנטים נצפים של רצף אמפליקונים (ASVs), הערכת עושר המינים, כמדד של אינדקס גיוון אלפא. הערכת גיוון בטא השוותה מבני קהילה מיקרוביאליים בין קבוצות.

משתני המחקר כללו גיל, מין ביולוגי, גזע, מדד מסת גוף, הישגים לימודיים, מצב עוני, צריכת אלכוהול, מצב עישון, פעילות גופנית, סוכרת ויתר לחץ דם. החוקרים העריכו את העוני באמצעות יחס עוני-הכנסה (PIR) ופעילות גופנית באמצעות שאלון הפעילות הגופנית הגלובלית. הם קבעו את ההיסטוריה של שבץ באמצעות שאלון מצב רפואי.

תוצאות ודיון

המחקר כלל 605 אנשים עם גיל ממוצע של 64; 77% היו לבנים שאינם היספנים, ו-70% הגיעו לחינוך תיכון. הציונים הממוצעים של CERAD-DR, CERAD-IR, DSST ו-AFT היו 6.40, 20, 58 ו-20, בהתאמה. החוקרים ראו ציונים קוגניטיביים נמוכים יותר בקרב אנשים מבוגרים ופחות פעילים פיזית עם השכלה נמוכה יותר, הכנסה משפחתית, יתר לחץ דם קיים וסוכרת שעישנו בזמנים הנוכחיים.

מגוון אלפא מיקרוביאלי אוראלי הראה מתאמים מובהקים וחיוביים עם DSST. אנשים עם מגוון אלפא גבוה יותר במיקרוביום הפה שלהם הראו סבירות גבוהה יותר לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר שהוערך באמצעות DSST (OR מותאם, 2.4) וסבירות נמוכה יותר לחוות שינויים סובייקטיביים בזיכרון (OR מותאם, 0.4). בנוסף, גיוון בטא הראה קשרים מובהקים סטטיסטית לביצועים קוגניטיביים שנקבעו באמצעות DSST ושינויים סובייקטיביים בזיכרון.

דיסביוזה מיקרוביאלית דרך הפה וליקוי בתפקוד קוגניטיבי עשויים להיות קשורים לדלקת מערכתית, כאשר אנשים עם ליקוי קוגניטיבי בינוני מציגים רמות דלקתיות גדולות יותר. שינויים במיקרוביוטה דרך הפה עלולים להוביל לירידה קוגניטיבית ודמנציה. מחלת חניכיים, הנגרמת על ידי דיסביוזיס מיקרוביאלית דרך הפה, קשורה למספר נויטרופילים גבוה ולמתווכים מעוררי דלקת. עם זאת, טיפול חניכיים נרחב יכול להוריד אינדיקטורים דלקתיים מערכתיים. קמפילובקטר רקטוס ו Porphyromonas gingivalis טיטר קשורים לשכיחות מחלת אלצהיימר.

מסקנות

המחקר הראה שמיקרוביוטה דרך הפה קשורה לזיכרון סובייקטיבי ולתפקוד ביצועי בקרב אנשים מבוגרים המתגוררים בארצות הברית, התומכים ב"ציר הפה-מוח". מגוון האלפא של המיקרוביום הפה היה קשור מאוד ל-DSST, מבחן תפקוד מנהלי. התנהגויות בריאותיות כגון ניקיון שיניים, עישון ומזון יכולות להשפיע על המיקרוביום של הפה. גורמים כאלה עשויים להוביל לגישות חדשות לאובדן קוגניטיבי הקשור להזדקנות, כגון גילוי סמנים ביולוגיים להערכת סיכונים, פיתוח טיפולים והפחתת מחלות נלוות.

עם זאת, נדרשים גדלי מדגם אנושיים גדולים יותר וחקירות ארוכות טווח כדי לאשש תוצאות אלו. המחקר גם מרמז שדיסביוזיס פומי משפיע על תפקוד ניהולי יותר מאשר זיכרון מילולי, מה שהופך אותו לסמן ביולוגי פוטנציאלי או ליעד טיפולי לדעיכה קוגניטיבית. נדרש מחקר נוסף כדי להבין את התהליכים מאחורי מערכות יחסים אלו ואת האזורים הקוגניטיביים המושפעים ביותר מהמיקרוביוטה הפה.