קריאת השכמה לבריאות עולמית

משקאות ממותקים גורמים לעלייה בשיעורי סוכרת ומחלות לב ברחבי העולם – ומה צריך לעשות כדי לרסן את השפעתם ההרסנית?

מחקר: עומסים של סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם המיוחסות למשקאות ממותקים ב-184 מדינות. קרדיט תמונה: Stokkete / Shutterstock

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת רפואת טבעצוות בינלאומי של חוקרים, כולל שיתוף הפעולה Global Dietary Database, בחן את הנטל הבריאותי העולמי הקשור לצריכת משקאות ממותקים בסוכר (SSB), תוך התמקדות בתרומתו לסוכרת מסוג 2 (T2D) ולמחלות לב וכלי דם (CVD).

רֶקַע

צריכה מופרזת של משקאות ממותקים מוכרת כגורם סיכון תזונתי מרכזי הקשור למחלות שאינן מדבקות, כולל T2D ו-CVD. מחקרים קודמים הדגישו את התרומה של צריכת משקאות ממותקים גבוהה להשמנה, עלייה במשקל ופגיעה במטבוליזם של גלוקוז ואת הסיכון המוגבר למצבים אלה.

בעוד שמגמות תזונתיות עולמיות מראות עלייה בצריכת משקאות ממותקים, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, הערכות מקיפות של ההשפעות על רמת האוכלוסייה נותרו מוגבלות. מחקר קיים זיהה קשר בין צריכת משקאות ממותקים וסיכונים קרדיומטבוליים. עם זאת, חסר כימות מפורט של קשר זה על פני אוכלוסיות מגוונות.

בנוסף, פערים סוציו-דמוגרפיים מרכזיים, כגון אלה הקשורים לגיל, מין, השכלה ועירוניות, נותרים לרוב בלתי נחקרים. המחקר מדגיש עוד מגמות זמניות, כגון עלייה בעומסים המיוחסים ל-SSB מ-1990 עד 2020, במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה. הבנת הווריאציות הללו היא קריטית להערכת נטל המחלה המיוחס לצריכת משקאות ממותקים ועיצוב אסטרטגיות ממוקדות לבריאות הציבור כדי להתמודד עם אתגר בריאותי הולך וגובר זה.

על המחקר

המחקר הנוכחי ערך הערכת סיכונים השוואתית כדי להעריך את הנטל העולמי של T2D ו-CVD המיוחסים לצריכת משקאות ממותקים. המסגרת שילבה פרמטרים מגוונים של קלט, לרבות דמוגרפיה של אוכלוסייה, התפלגות צריכת משקאות ממותקים וגורמי סיכון ספציפיים למחלה.

החוקרים השתמשו בנתונים ממאגר התזונה העולמי וממקורות מוסמכים אחרים, המקיפים 184 מדינות. גישה זו שילבה למעלה מ-450 סקרים תזונתיים שכללו 2.9 מיליון אנשים, מה שהפך אותה לאחד ממערכי הנתונים המקיפים ביותר הזמינים. התשומות ששימשו בניתוח כללו נתוני צריכת משקאות ממותקים ברמת האוכלוסייה, רמות צריכה אופטימליות שנגזרו ממטא-אנליזות, והשפעות ישירות ומדד מסת הגוף (BMI) בתיווך של משקאות ממותקים על הסיכון למחלה.

לצורך הערכות תזונתיות, המחקר השתמש בנתוני סקר ברמת הפרט ממדגמים מייצגים ארציים. החוקרים השתמשו גם במודלים היררכיים בייסיאניים כדי להעריך את צריכת משקאות ממותקים בסוכר הממוצעת על פני תת-קבוצות דמוגרפיות מרובדות, שהיוו את השונות ואי הוודאות. הערכות אלו באו לידי ביטוי בגדלים סטנדרטיים של מנות (8 אונקיות) והותאמו לגיל, מין, השכלה ועירוניות.

בנוסף, אומדני עומס המחלה, כולל שכיחות, תמותה ושנות חיים מותאמות לנכות (DALYs), נגזרו באמצעות נתוני קלט על שיעורי רקע T2D ו-CVD ממחקרי נטל המחלות העולמי משנת 2019 ו-2021. סימולציות של מונטה קרלו הופעלו כדי להעריך אי ודאות, לספק רווחי סמך חזקים של 95% לכל ההערכות. הערכות הסיכון התבססו על ראיות אפידמיולוגיות מבוססות הקושרות צריכת משקאות ממותקים ל-T2D, שבץ איסכמי ומחלת לב איסכמית.

החוקרים התאימו את ההשפעות למבלבלים פוטנציאליים כמו BMI וגורמים סוציו-דמוגרפיים אחרים. סיכונים יחסיים ספציפיים לגיל חושבו גם כדי לשקף את ההשפעה של גורמים מטבוליים בשלבי חיים שונים.

תוצאות

המחקר מצא שצריכת משקאות ממותקים תרמה משמעותית לנטל העולמי של T2D ו-CVD. בשנת 2020, צריכת SSB הייתה קשורה ל-2.2 מיליון מקרים חדשים של T2D (9.8% מכלל המקרים העולמיים) ו-1.2 מיליון מקרים חדשים של CVD (3.1% מכלל המקרים). הוא זיהה שונות ניכרת בהשפעות הבריאותיות הקשורות לצריכת משקאות ממותקים בין אזורים, כאשר עומסים גבוהים יותר נצפו במדינות עם רמות צריכה גבוהות ופערים סוציו-דמוגרפיים.

בעולם, צריכת משקאות ממותקים הייתה קשורה לשיעור בולט של מקרי T2D ו-CVD, מה שאחראי לשכיחות משמעותית של מחלות, תמותה ו-DALYs. בקרב מבוגרים בני 20 ומעלה, הממצאים חשפו כי עומסי T2D נבעו בעיקר הן מההשפעות הישירות של משקאות ממותקים והן מהתפקיד שלהם בעלייה במשקל.

יתרה מכך, השפעות קרדיווסקולריות הושפעו באופן דומה משינויים במשקל הקשורים למשקאות ממותקים ומההשפעות האטיולוגיות הישירות של צריכת סוכר. לדוגמה, SSBs תרמו ל-12.5 מיליון DALYs קרדיומטבוליים בשנת 2020, כולל 6.9% מכל ה-DALYs הקשורים ל-T2D ו-3.0% מכל ה-DALYs הקשורים ל-CVD. המחקר הראה כי אוכלוסיות צעירות יותר ותושבים עירוניים הפגינו לעתים קרובות עומס יחסי גבוה יותר מאשר מבוגרים מבוגרים או תושבים כפריים, המשקפים דפוסים של צריכת משקאות ממותקים.

עומס המחלה המיוחס היה בולט במיוחד במדינות עם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים, כמו מקסיקו וארצות הברית. לעומת זאת, מדינות עם צריכת משקאות ממותקים נמוכה יותר הראו השפעות מופחתות, והדגישו באופן משמעותי את התפקיד של דפוסי תזונה ברחבי הארץ בעיצוב תוצאות בריאותיות.

יש לציין שבין 1990 ל-2020, אפריקה שמדרום לסהרה חוותה עלייה של 8.8 נקודות אחוז בעומסי T2D הקשורים ל-SSB ועלייה של 4.4 נקודות אחוז בעומס CVD, מה שמדגיש את השינויים התזונתיים המהירים המתרחשים באזור.

הממצאים גם חשפו פערים המבוססים על מין, השכלה ועירוניות, תוך שימת דגש על החשיבות של התערבויות ממוקדות. לדוגמה, אנשים בעלי השכלה נמוכה יותר היו פגיעים יותר להשפעות השליליות של משקאות ממותקים, ככל הנראה בשל גישה מוגבלת למידע ומשאבים בריאותיים.

על ידי שילוב של מסלולים ישירים ומתווך BMI, החוקרים סיפקו הבנה מקיפה של סיכונים בריאותיים הקשורים למשקאות ממותקים. ממצאים אלה מפנים את תשומת הלב לצורך הדחוף באסטרטגיות גלובליות ואזוריות, כולל קמפיינים לבריאות הציבור ומדיניות רגולטורית, להפחתת צריכת משקאות ממותקים ולמתן את השפעותיה הבריאותיות.

מסקנות

בסך הכל, התוצאות הדגישו את הנטל הבריאותי העולמי המשמעותי של צריכת משקאות ממותקים, במיוחד את תרומתה ל-T2D ו-CVD. המחקר מדגיש כי מדיניות ממוקדת, כגון מסי SSB, תיוג חזית החבילה וקמפיינים חינוכיים, יכולה להפחית באופן משמעותי את הנטלים הללו. על ידי כימות ההשפעות הללו על פני אוכלוסיות מגוונות, החוקרים הדגישו את הצורך בהתערבויות ממוקדות בבריאות הציבור ובצעדי מדיניות להפחתת צריכת משקאות ממותקים.

טיפול בסיכון תזונתי שניתן למניעה זה יכול להקל באופן משמעותי על הנטל ההולך וגובר של מחלות לא מדבקות ברחבי העולם, לשפר את התוצאות הבריאותיות ולהפחית פערים בין אזורים ודמוגרפיים. לאור העלייה המתמשכת בעומסים הקשורים ל-SSB במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, במיוחד באפריקה שמדרום לסהרה, פעולה מיידית היא חיונית.