מחקר חדש מראה כי קיצוצים במימון ארה"ב בסיוע בריאות עולמי ישפיעו בצורה קטסטרופלית על שחפת בילדים, כאשר ילדים באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום מזרח אסיה צפויים לחוות זינוק משמעותי במקרים ובמקרי מוות הניתנים למניעה במהלך העשור הבא – אפילו לפי ההערכות השמרניות ביותר – אלא אם כן המימון יוחזר.
מומחי בריאות הזהירו במשך חודשים שלקיצוצים הפתאומיים והרחבים במימון לסיוע בריאותי עולמי מארה"ב בשנת 2025 יהיו השפעות הרסניות על בקרת מחלות ומניעתן ברחבי העולם.
מחקר חדש בראשות Harvard TH Chan School of Public Health (Harvard Chan School) ובית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת בוסטון (BUSPH) מספק את ההערכות המקיפות הראשונות של מספר הילדים שצפויים להתפתח ולמות משחפת (TB) במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (LMICs) במהלך העשור הבא אם ארה"ב תמשיך לקצץ במימון הבריאות העולמי.
אובדן הסיוע הבריאותי הדו-צדדי בארה"ב צפוי לגרום ל-2.5 מיליון מקרי שחפת ילדים נוספים ול-340,000 מקרי מוות משחפת בילדים ב-LMIC בין 2025 ל-2034, בהשוואה לרמות המימון שלפני 2025, על פי המחקר ב-The Lancet Child & Adolescent Health. יתרה מכך, נסיגה אפשרית של תמיכת ארה"ב לקרן העולמית למלחמה באיידס, שחפת ומלריה (הקרן העולמית) יחד עם מימון מופחת של שחפת ממדינות אחרות, תגרום ככל הנראה ל-8.9 מיליון מקרי שחפת ילדים נוספים, ולמעלה מ-1.5 מיליון מקרי מוות של ילדים במהלך תקופה זו – יותר מכפול מהסך הצפוי אם המימון יימשך ברמות שלפני 2025.
עד השנה, ארה"ב הייתה תורמת מובילה לסיוע בריאותי דו-צדדי לשחפת, בעיקר באמצעות הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID), שסייעה במניעת יותר מ-75 מיליון מקרי מוות משחפת ברחבי העולם. ממשל טראמפ למעשה פירק את הסוכנות מוקדם יותר השנה, ובמקביל גם קיצץ כספים מתוכנית החירום של נשיא ארה"ב להקלה באיידס (PEPFAR). פעולות משולבות אלו יצרו הפרעות מיידיות למניעת שחפת ו-HIV, בדיקות, טיפול, מחקר ואיוש ב-LMICs, שם השחפת היא הנפוצה ביותר – אך גם כאשר מאמצי הבקרה הובילו לשיפור ניכר בשחפת במהלך 20 השנים.
הניתוח שלנו מראה שאם הקיצוץ האחרון והמוצע בסיוע הבריאותי הדו-צדדי של ארה"ב ובתרומות לקרן העולמית יימשכו, ההפסדים הללו יהפכו עשרות שנים של התקדמות שהושגה קשה. במשך שנים, מימון בינלאומי מתמשך עזר להפחית את השכיחות והתמותה של שחפת במדינות בעלות עומס גבוה ולהרחיב את הגישה לאבחון וטיפול לילדים, שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד. האגרה הכבדה ביותר תיפול על מדינות בעלות הכנסה נמוכה באפריקה ובדרום מזרח אסיה, ובמסגרות בהן HIV ושחפת חופפות ומערכות הבריאות נשענות במידה רבה על סיוע חיצוני".
ד"ר לאונרדו מרטינז, למד סופר בכיר, עוזר פרופסור לאפידמיולוגיה ב-BUSPH
ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים על ההשפעות של קיצוצים במימון לשחפת, אך המחקר הוא הראשון לבחון את ההשלכות הללו ב-130 מדינות, ובלעדיות בקרב ילדים, שיש להם את הסיכונים הגבוהים ביותר לפי גיל לפתח ולמות משחפת אם ייחשפו לחיידק. המחקר הוא גם הראשון ששקול את ההשלכות של קיצוצים במימון תוכניות HIV על התפשטות השחפת, שכן אנשים החיים עם HIV גם רגישים יותר לפתח שחפת אם הם נחשפים.
"התקדמות איטית ויציבה עם שחפת, אבל היא עדיין הרוצחת של מחלות זיהומיות מספר אחת בעולם", אומר מוביל המחקר והמחבר המקביל ד"ר ניקולס מנזיס, פרופסור חבר לבריאות גלובלית בבית הספר של הרווארד צ'אן. "התוצאות הללו מראות שאין לקחת את ההתקדמות הזו כמובן מאליו. אם נוריד את הרגל מהדוושה, נוכל לראות בקרוב יותר ילדים מתים משחפת ממה שיש לנו במשך עשורים רבים".
לצורך המחקר, ד"ר מנזיס, ד"ר מרטינז ועמיתיו מבית הספר הרווארד צ'אן, אוניברסיטת בוסטון Chobanian & Avedisian School of Medicine, Yale School of Public Health, Imperial College School of Public Health, ובית הספר לרפואה ובריאות האוכלוסיה של אוניברסיטת שפילד השתמשו בנתונים לאומיים מ-130 LMICs על חיסונים ושירותי שחפת ושירותי חיסון וטיפול בשחפת, מקור שכיחות HIV ו-HIV. הם חזו כיצד רמות שונות של סיוע דו-צדדי בארה"ב ותמיכה בקרן העולמית ישפיעו על הסיכון לזיהום בשחפת (ו-HIV), אבחון וטיפול בקרב ילדים בגילאי 14 ומטה בין השנים 2025-2034. ארבעת תרחישי הפחתת המימון שנחשבו היו: המשך רמות המימון הקיימות; סיום קבוע לסיוע הבריאותי הדו-צדדי של ארה"ב מ-2025 ואילך; סיום מוחלט לסיוע הדו-צדדי של ארה"ב ב-2025 ולתרומות לקרן העולמית החל ב-2026; והתרחיש הקודם, יחד עם הפחתה במחצית ממימון השחפת על ידי מדינות אחרות.
הצוות אימת את המודלים שלהם מול הערכות אחרונות של ארגון הבריאות העולמי ושל נטל המחלות העולמי עבור שחפת בילדים, וערך מספר בדיקות רגישות כדי לשלול הטיה או שגיאות אחרות.
"למרות ששום מודל לא יכול לחזות את העתיד בדיוק מושלם, ההערכות שלנו מבוססות על הנתונים הטובים ביותר הזמינים ועל שיטות בשימוש נרחב – והן כמעט בוודאות מייצגות תמונה שמרנית של מה שיכול לקרות אם קיצוצים במימון יימשכו", אומר ד"ר מרטינז.
בסך הכל, ההערכות האחרונות הללו מדגישות את התפקיד המרכזי של מימון רב-צדדי להפחתת שחפת ברחבי העולם, ואת הצורך הדחוף להחזיר את המימון הזה. החוקרים העריכו כי ניתן למנוע 90 אחוז ממקרי המוות הנוספים משחפת אם המימון יוחזר לאחר שנה אחת בלבד. בהיעדר מימון משוחזר, הם אומרים ש-LMICs צריכים לחפש מקורות חלופיים לתמיכה.
"ההצלחות האחרונות במאבק בשחפת נבעו משותפות בין מדינות מושפעות, ממשלות מדינות בעלות הכנסה גבוהה וארגונים בינלאומיים", אומר ד"ר מנזיס. "שותפות זו תהיה חיונית עוד יותר עם קיצוצים במימון, וייתכן שתצטרך לכלול מגוון רחב יותר של בעלי עניין. במקביל, נצטרך לחשוב כיצד לספק שירותים בצורה יעילה יותר, ולמקד את המאמצים בהתערבויות המשפיעות יותר לאוכלוסיות המושפעות ביותר".
