מחקר חדש מאוניברסיטת Tulane מגלה ששיטות ההלוואות ההיסטוריות מבוססות גזע עדיין משפיעות על הבריאות כיום, ומקשרות בין מדיניות מפלה זו לעיכובים בטיפול יעיל ב-HIV בשכונות מושפעות.
שיטת ההלוואות, הנקראת redlining, בוטלה ב-1968. עם זאת, אלו המתגוררים בשכונות שהיו בעבר עם קו אדום חווים עיכובים ארוכים ב-15% בהשגת דיכוי ויראלי של HIV בהשוואה לאלו באזורים שאינם בעלי קו אדום, על פי המחקר שפורסם ב- JAMA רפואה פנימית.
הפער יכול להשפיע הן על תוצאות בריאות הפרט והן על מאמצי בריאות הציבור לבלום את התפשטות HIV, אמר הסופר הבכיר סקוט בייטי, דוקטורט, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית של טולאן.
HIV הוא, במובנים רבים, מחלת עוני, וזה מראה כיצד פרקטיקות מפלות שהגבילו הזדמנויות כלכליות לדורות קודמים יכולות להשפיע על השכונות שבהן אנו חיים כיום".
סקוט בייטי, דוקטורט, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית של טולאן
תיקון אדום כרוך במניעת שירותים מתושבים באזורים מסוימים בהתבסס על הגזע או המוצא האתני שלהם. המונח נובע מהנוהג של מלווי משכנתאות לצייר קווים אדומים על מפות כדי לציין אזורים שבהם הם לא היו מעניקים הלוואות. המכירה משכונות אלו יצרה פערים ארוכי טווח בגישה לשירותי בריאות, בחינוך ובהכנסה של משק הבית שהשפיעו על התושבים במשך עשרות שנים.
המחקר, שהוא הראשון לבחון את ההשפעה של ריפוי אדום על הטיפול ב-HIV, שופך אור על האופן שבו אפליה היסטורית ממשיכה להשפיע על תוצאות הבריאות של ימינו. זה נערך בשיתוף עם מחלקת הבריאות של לואיזיאנה ואוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם.
חוקרים בדקו 1,132 תושבי ניו אורלינס שאובחנו לאחרונה עם HIV בין 2011 ל-2019 ומצאו שלאחר האבחון, ההערכה היא כי אלו המתגוררים בשכונות עם קו אדום היו משיגים דיכוי ויראלי של HIV כמעט חודש לאט יותר מאלה שחיים בשכונות לא היסטוריות. (193 ימים לעומת 164).
לאחר האבחנה, ניתן לטפל ב-HIV תוך חודש בלבד, והטיפול הוא פשוט כמו נטילת כדור אחד ביום. אולם ככל שהזמן בין האבחון לטיפול ארוך יותר, הסיכוי להתפשטות HIV גבוה יותר.
במקרה של תושב אחד בשכונה עם קו אדום, היה פער של 4 שנים בין אבחון לדיכוי.
"הסיבות שחלק מהפיגור בטיפול הן כמובן הרבה יותר מורכבות, מסטיגמה ועד הכחשה", אמר בייטי. "עם זאת, מאמר זה מראה לנו שהסביבה אכן משחקת גורם. המקום חשוב ואיננו מסוגלים לברוח מהשלכות ומאפיינים היסטוריים של השכונות שבהן אנו חיים".
מבין התושבים שנכללו במחקר, 62% גרים בשכונות עם קו אדום בעבר. הרוב היו גברים בגילאי 25-44, ולמרות שאוכלוסיית ניו אורלינס היא רובה שחורים, המחקר מצא יותר אנשים שחורים בשכונות עם קו אדום מאשר ללא קו אדום.
יש לציין שהעיכוב בטיפול לא השתנה בהתבסס על השאלה אם השכונה חווה ג'נטריפיקציה.
מחקרים קודמים קשרו מגורים בשכונה היסטורית עם קו אדום לסיכונים גבוהים יותר לאי ספיקת לב, השמנת יתר, לחץ דם גבוה ומצבים אחרים המגבירים את הסיכון למוות מוקדם.
בעוד שהמחקר כלל רק את תושבי ניו אורלינס, הממצאים משמעותיים עבור ערים ברחבי הדרום העמוק, שבהן היה נפוץ היסטורי של ריפוד אדום ושם יותר מ-50% ממקרי ה-HIV החדשים מדווחים כעת.
בייטי אמר כי על ידי הבנה טובה יותר באילו אזורים רואים עיכובים ארוכים יותר בתוצאות הטיפול ב-HIV, עובדי שירותי הבריאות יכולים לעבוד כדי לקדם ולהעביר טיפול ב-HIV בצורה יעילה יותר – ובתקווה לרסן את התפשטות המחלה.
"אם נוכל להפוך את השירותים לנגישים יותר ולגרום לדיכוי ויראלית של אנשים מוקדם יותר, אני חושב שההשפעה על מגיפת ה-HIV יכולה להיות די משמעותית", אמר בייטי. "יותר חינוך, בדיקות באתר, פגישות בריאות טלפונית, דברים כאלה יכולים לקרות ברמת הבסיס בכל הקהילות ולהתחיל לעזור לאנשים להתחיל בקרקע שוויונית".
