ידוע ש-COVID-19 גורם לאובדן ריח בחולים מסוימים. בעוד שתסמין זה הוא בדרך כלל זמני, כ-10% מהחולים עלולים לסבול ממנו במשך 6 חודשים או יותר.
מחקר מוקדם יותר שבוצע על ידי צוות חוקרים מ-INRAE ו-ENVA ראה כי רירית הריח הנגועה ב-SARS-CoV-2 נחדרת על ידי תאי חיסון המובילים להרס שלה ולדלקת ממושכת. בהתבסס על תצפיות אלו, אותו צוות החליט להעריך את היעילות של קורטיקוסטרואידים – הידועים בתכונותיהם האנטי-דלקתיות – בשיקום חוש הריח.
תוצאותיהם תומכות בקיומו של קשר ישיר בין אובדן הריח הנגרם על ידי הנגיף לבין ירידה באוכלוסיית נוירוני הריח ברירית האף. בנוסף, הם מראים שטיפול מוקדם בדקסמתזון, קורטיקוסטרואיד נפוץ, משפר את ההתאוששות של יכולות הריח בבעלי חיים.
השיפור ביכולות הריח קשור בהפחתת תאי החסינות ברירית, ורמה מוגברת של התחדשות של אוכלוסיית נוירוני הריח. תוצאות אלו מצביעות על כך שטיפולי הקורטיקוסטרואידים המשמשים כיום – אשר לא הצליחו במיוחד בטיפול באנוסמיה ממושכת – יכולים להיות יעילים יותר אם ייקבעו מוקדם, עם הופעת תסמינים של אובדן ריח.
