המועצה הדתית רעננה מביאה לפניכם סיכום קובץ הלכות תשעת הימים וט’ באב שנדחה השנה ויחל  במוצאי שבת פרשת דברים.


מהלכות תשעת הימים ותשעה באב

א. משנכנס אב ממעטים בשמחה[1] – כי ימים אלו הם ימי אבל על חורבן בית המקדש. על כן אין קונים בימים אלו דברים המשמחים כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים וכדו’, וטוב למעט גם בקניית דברים שאינם משמחים[2]. אולם אם נפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר מיוחד, וחושש שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד – רשאי לקנותו בתשעת הימים[3].

ב. קנייה לצורך מצווה מותרת, ולכן מותר לקנות בגדים לצורך נישואין שיהיו לאחר תשעה באב (אם מדובר בחתן רווק שעוד לא קיים פריה ורביה), וכן מותר לקנות תפילין וספרי קודש לצורך לימודו.[4]

ג. אסור לבנות בימים אלו בנין של שמחה, כגון להרחיב את הדירה ולשפצה, וכן אסור לסייד ולצבוע את קירות ביתו. כמו”כ אסור לנטוע נטיעה של שמחה כגון עצי נוי וכדו’, אבל מותרים טיפולים שוטפים בגינה כגון השקיה וניקוש עשבים שוטים[5].

ד. מי שגר בדירה צפופה מותר לו לבנות חדר נוסף בתשעת הימים, וכן מותר לעשות עבודות בניה שנועדו למנוע נזק, כגון לתקן קיר העומד ליפול – גם כשאין בזה חשש סכנה. כמו כן מותרת בניה ושיפוץ של מצוה כגון בית כנסת או בית ספר[6].

ה. קבלן הבונה בתים לפרנסתו בכדי למכרן, וכן גנן המטפל בגינות נוי לפרנסתו מותרים להמשיך בעבודתם בתשעת הימים בכדי שלא יפסיד פרנסתו ואם הוא בארץ ישראל – גם משום יישוב ארץ ישראל[7].

ו. אסרו חכמים לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב אפילו בכדי ללובשם לאחר תשעה באב, וכן אסרו ללבוש בגדים מכובסים ומגוהצים, וכן נוהגים הספרדים, אולם האשכנזים מחמירים בזה החל מראש חודש אב[8].

ז. בכדי שיוכל להחליף בגדים במשך תשעת הימים יכין לעצמו מראש כמה בגדים על ידי שילבש כל אחד מהם לפני ראש חודש אב (ולספרדים לפני שבת חזון) במשך כשעה ויפשטם.[9]אם לא הכין בגדים מראש יוכל לקחת בגד מכובס, לזורקו על הרצפה ולהשאירו כך כשעה ואז יוכל ללובשו[10].

מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים גם בלא שהכין אותם קודם לכן משום שמחליפים אותם מחמת לכלוך ולא לשם תענוג[11].

ח. בקהילות אשכנז נהגו שאפילו בשבת חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת, כי אם הכותונת בלבד[12], וכיום גם בקהילות אשכנז המנהג הרווח שאין משנים בשבת חזון משאר שבתות השנה[13]. ומכל מקום במוצאי שבת (השנה גם מוצ”ש פר’ מטות מסעי שהיא בתשעת הימים) צריך לפשוט את בגדי השבת וללבוש בגדי חול[14].

ט. חתן ששבת חזון היא שבת העליה לתורה שלו מותר לכל הדעות ללבוש בגדי שבת, ואפילו חל תשעה באב בשבת, אך אין לו ללבוש בגדים חדשים[15].

י. השנה, תשע”ח, שחל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון אין דין שבוע שחל בו תשעה באב, ולכן נוהגים רוב הספרדים לכבס וללבוש בגדים מכובסים בכל ימי השבוע שלפני תשעה באב, ויש מהספרדים שנהגו להחמיר בזה[16].

יא. למנהג האשכנזים, אין אוכלים בשר ואין שותים יין מראש חודש אב, ומנהג רוב הספרדים להתחיל את האיסור רק מלמחרת ראש חודש[17], ויהודי תימן לא נוהגים באיסור זה, ורק בסעודה מפסקת אין אוכלים בשר ואין שותים יין – כדין המשנה[18].

יב. מנהג אשכנזים שאין שותים מיין של הבדלה אלא נותנים אותו לקטן שעדיין אינו מבין עניין האבלות על ירושלים[19]. ואם אין קטן ישתה המבדיל עצמו[20].

יג. בשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין ככל שבתות השנה, ואפילו חל תשעה באב בשבת אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה המלך בעת מלכותו[21].

יד. מנהג האשכנזים שלא לרחוץ כל גופו מראש חודש אב ועד לתשעה באב אפילו בצונן, אבל פניו ידיו ורגליו מותר, ואפילו בערב שבת של חזון אסור לרחוץ, כי אם ראשו פניו וידיו ורגליו בצונן.[22]בערב שבת לא של חזון רוחץ לכבוד שבת כל גופו ואפילו בחמין[23]. הרגיל לטבול בכל ע”ש במקווה לכבוד שבת יכול לעשות כך גם בערב שבת חזון[24].

טו. הרחיצה האסורה היא רחיצה של תענוג, ולכן בארצות החמות כמו כאן בארץ בימי הקיץ מותר להתקלח במים צוננים או פושרים בכדי להסיר את הזיעה, ומותר אף להשתמש בסבון בכדי להסיר מעצמו ריח רע, וגדול כבוד הבריות[25].

טז. הספרדים נוהגים באיסור רחיצה רק בשבוע שחל בו תשעה באב[26], וכאמור השנה שתשעה באב חל בשבת מנהג רוב הספרדים להתיר רחיצה בכל השבוע שלפני תשעה באב.

יז. אמירת אב הרחמים: שבת מברכין חדש אב אין אומרים אב הרחמים.[27] שבת שחל בה תשעה באב אומרים אב הרחמים, ולנוהגים מזכירים נשמות, השנה תשע”ח במנחה של שבת אין אומרים צדקתך.[28]

יח. נהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות היום ואילך, כי אם בדברים המותרים בתשעה באב. ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות, ויש המתירים אף כשערב תשעה באב חל בחול וכל שכן כשחל בשבת. כאשר תשעה באב חל בשבת יש האוסרים לימוד תורה בכל השבת ומתירים ביום שישי, יש האוסרים בשבת מחצות היום ואילך, ויש המתירים כל השבת עד השקיעה[29].

 

יט. בערב תשעה באב מפסיקים לאכול זמן מועט קודם השקיעה, גם כאשר חל בשבת. השנה, תשע”ח, השקיעה בשעה 19:45[30].

כ. במוצאי שבת ליל תשעה באב אין חולצים נעליים ושאר מנהגי אבלות קודם אמירת ברכו.[31]הנוהג כל השנה להוציא השבת בזמן ר”ת, יכול ללכת במנעליו עד סוף זמן התוספת ורק אח”כ חולצם.[32]

כא. כיום נוהגים בהרבה קהילות לאחר זמן תפילת ערבית במוצ”ש ליל תשעה באב[33] כדי שיהיה סיפק בידם להחליף בגדיהם ולחלוץ נעליהם בביתם. לנוהגים כך מותר לחלוץ נעליים ולהחליף בגדים אך ורק אחר צאת השבת, ולפני כן חייבים לומר ברוך המבדיל בין קדש לחול.[34]

כב. במוצאי שבת ליל תשעה באב אין אומרים ויהי נעם אלא מתחילים ואתה קדוש וכו’.[35]לנוהגים במוצ”ש לומר פסוקי ברכה, לדוד ברוך, למנצח בנגינות, ויתן לך, (ומברכים הבנים, מנהגי מהרי”ל) במוצ”ש ת”ב אין אומרים[36].

 

כג. במוצאי שבת ליל תשעה באב אין מבדילים על הכוס, רק אומרים אתה חוננתנו בתפילה.[37] שכח לומר אתה חוננתנו בתפילה אינו חוזר, וסומך על מה שיבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב.[38]

כד. מברכים במוצאי שבת ברכת מאורי האש על הנר, ויש לברך זאת קודם קריאת המגילה.[39](המנהג להדליק נר בבהכנ”ס והקהל מברך עליו), ויש לוודא שגם הנשים יצאו ידי חובה בברכה זו, ואם לא כן, עדיף שלא יברכו בבית הכנסת אלא יברכו בחזרתם לביתם ויוציאו את נשותיהן ידי חובה[40].

כה. לנוהגים לאחר זמן תפילת ערבית, כנ”ל סעיף כא, יאמרו ברוך המבדיל בין קודש לחול ויברכו על האש בביתם, קודם לכתם לבית הכנסת, כדי להוציא בברכה את אנשי ביתם.[41]

כו. חולה הצריך לאכול בתשעה באב שחל במוצ”ש יבדיל על הכוס קודם אכילתו, ויוציא בני ביתו בהבדלה זו.[42]עדיף להבדיל על חמר מדינה ולא על יין עדיף. אם הבדיל על יין יתן לקטן, ואם אי אפשר ישתה הוא בעצמו.[43]אם החולה מבדיל במוצ”ש יברך על הנר בשעה שמבדיל ולא בבית הכנסת.

כז. אף שבד”כ מעוברות ומיניקות מתענות בתשעה באב, השנה, תשע”ח, שתשעה באב חל בשבת ונדחה, רשאיות לאכול, וכן הדין במי שהוא קצת חולה[44].

כח. י”א שהצריך להבדיל בת”ב לא יאמר הנה קל ישועתי וכו’ או ראשון לציון הנה הינם וכו’ משום שדומים לפסוקי ברכה כדלעיל שאין אומרים במוצ”ש של תשעה באב[45].

כט. השנה שתשעה באב נדחה, מפסיקים כל מנהגי האבילות במוצאי הצום, ומותרים בתספורת, רחיצה, לבישת בגדים חדשים וכו’[46]. אמנם אסור לאכול במוצאי הצום בשר ויין, אך מותר לשתות את יין ההבדלה[47].

 

[1]תענית כו ע”ב

[2]שו”ע תקנא סע’ ב ומשנ”ב שם ס”ק יא.

[3]שעה”צ תקנא ס”קיב בשם הפמ”ג.

4רמ”א תקנא סע’ ב. משנ”ב שם ס”ק יד. אגר”מאו”ח ג פ.

[5]שו”ע תקנא סע’ ב. פס”ת שם ט.

[6]רמ”א תקנא סע’ ב ומשנ”ב שם ס”קיב, יג

[7]פס”ת תקנא ט, יב בשם שו”ת דבר יהושע. ילקוט יוסף סעיף ד.

[8]שו”ע תקנא סע’ ג, ו.משנ”ב ס”ק מ”ד

[9]כף החיים סי’ תקנ”א ס”ק צ”א

[10]מנחת יצחק י, מד.

[11]משנ”ב תקנא ס”ק ו. פס”תיז.

[12]רמ”א תקנא א’. ור’ בשער הציון סימן תקנא ס”ק מו שכתב: “ואפילו לפי מה שכתב רמ”א דנהגו להחמיר מראש חודש ואילך, היינו, בחדשים או מגוהצין ממש, אבל בבגדי שבת שאין האיסור רק משום שהגיהוץ ניכר אין המנהג שלא ללבוש רק בשבת חזון, או אם יש מילה בט’ באב, אבל אם חל ראש חודש ביום וי”ו או בשבת, שפיר לובשין בשבת זה בגדי שבת [יד אפרים]”.

[13]משנ”ב תקנאס”ק ו’ באה”ט ס”ק ד’. ערוך השולחן תקנא יא. פס”ת שם אות ד.

[14]הליכות שלמה יד כח.

[15]משנ”ב שם, ס”ק ט’ י’

[16]שו”ע תקנא סע’ ד. ילקוט יוסף סעיף יד.

[17]שו”ע תקנ”א סע’ ט’ משנ”ב ס”ק נ”ח. ילקוט יוסף סעיף כג.

[18]תענית כו ע”ב.

[19]רמ”א תקנ”א י’. משנ”ב ס”ק ע’, וישתה רב כוס, ולעניין ברהמ”ז על הכוס, כתב משנ”ב ס”ק ע”א שיברך בלא כוס, ופמ”ג א”א אות ל”ב כתב שאם כן ברכו על כוס אם אין תינוק שלא ישתה ממנו. וראה דגול מרבבה במקום שאכן בסעודת מצווה יכול אף הגדול לשתות. משנ”ב ס”ק ס”ז, ס”ח, כתב שרק על הבדלה קיבלו עלייהו, ומה שנותנים הבדלה לתינוק הוא כיון דאפשר. ובדרכי משה אות ט’ כתב רמ”א ששותים יין הבדלה, וכנראה שהכל אחד, במקום שאפשר ע”י קטן כג’ הבדלה ניתן לקטן, ובמקום דלא אפשר ישתה בעצמו, וזה כתב משנ”ב קיבלו עלייהו. באה”ט אות ל’ וכן כוס של ברהמ”ז אחר המילה נוהגין ליתן לתינוק.

[20]רמ”א שם, שם, והערה קודמת.

[21]שו”ע תקנא סע’ י.

[22]רמ”א תקנא, סע’ טז

[23]משנ”ב שם, ס”ק פ”ט

[24]משנ”ב שם, ס”ק צ”ד עד צ”ח

[25]ר’ שבט הלוי או”ח חלק ז ע”ז. אג”מ אבה”ע, ח”ד פ”ד. פס”ת תקנא מח.

[26]שו”ע תקנא סע’ טז. ילקוט יוסף סעיף יח.

[27]משנ”ב רפ”ד ס”ק ט”ז

[28]רמ”א תקנ”ב י”ב, משנ”ב ס”ק ל’. וכן הע’ 13. וקצת פלא שלא הביא משנ”ב הכתוב בכמה ספרי המנהגים כג’ מהרי”ל ר”א טירנא ועוד, שכל תקנת אמירת אב הרחמים הייתה רק לשני שבתות הגזירות שבת הקודמת לשבועות (אפילו ערב שבועות) ושבת שלפני ת”ב, או ת”ב עצמו.

[29]ע’ רמ”א סוף סי’ תקנ”ג. וכוונתו לאחר חצות (למנהג אשכנז שאמרו פרקי אבות בסיום תפילת מנחה) הטעם מהפס’ פקודי ה’ ישרים משמחי לב,(תהל’ י”ט ט’) ולימוד תורה מביא לידי שמחה. ור’ משנ”ב ס”ק ח, ט, י. מג”א ס”ק ז דגול מרבבה שם.

[30]רמ”א שם, משנ”ב ס”ק כ”ד.

[31]משנ”ב תקנ”ג ס”ק ו’. ביום חול כתב רמ”א, מיהו ביום חול חולצים מנעלים קודם שיאמר ברכו, בחליצת נעליים במוצ”ש כתב משנ”ב מיהו לא יגע בהם בידיו. היות ואחר אמירת ברכו כבר אסור ליתן אפילו אצבעו במים, ביום חול חולץ לפני ברכו ויכול עדיין ליטול ידיו. משא”כ במוצ”ש שעד ברכו אסור לחלוץ. ואחר ברכו כבר החל הצום, ולכן לא יגע בהם בידיו, הש”צ חולץ נעליים קודם ברכו ויאמר ברוך המבדיל.

[32]חוט השני שבת ח”ב עמ’ שנ”ז.

[33]זה השולחן ח”ב תקנ”א הביא בשם החזו”א להחליף בגדים קודם למעריב.

[34]משנ”בס”ק ז’, וכדי שלא יראה עינוי בשבת שהרי לא אמרו הקהל ברכו, אומר תחילה ברוך המבדיל בלא שם ומלכות.

[35]בטעם העניין האריכו בס’ רצ”ה, עיקר הדברים שכל העניין נתקן כדי לברך את מעשה ידינו לשבוע הבעל”ט, כתב שם הגר”א אות כ”ד שכל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה ואיך יברך מעשה ידיו

[36]רמ”א תקנ”ט ב’

[37]שו”ע תקנ”ו א’

[38]משנ”ב תקנו ס”ק ב’

[39]משנ”ב שם, ס”ק א’

[40]ר’ באור הלכה סוף סימן רצו. אולם עי’ שש”כ פרק ס”א אות כ”ד ובהע’ ס”ט כל מה שהביא, ובפרט לדעת המשנ”ב רצ”ו ס”ק ל”ה. שאם אין מי שיבדיל לאשה שתבדיל לעצמה, (אמנם על הנר תברך אחר ההבדלה) ולכן גם בליל תשעה באב אם אין מי שיוציאנה בברכת מאורי האש תברך בעצמה.

[41]שש”כ פרק ס”ב הע’ צ”ח.

[42]שע”ת תקנ”ו א’

[43]כף החיים תקנ”ו ס”ק ט’

[44]ביה”ל תקנט ט ד”ה ואינו משלים.

[45]הגר”ש דבליצקי שליט”א הלכות ומנהגים לט’ באב שחל בשבת

[46]רמ”א תקנח ומשנ”ב שם ס”ק ד, ה.

[47]שו”ע תקנ”ו משנ”ב ס”ק ג’, כף החיים ס”ק ז’

 

 

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה

הרב יצחק פרץ שליט”א                                                       אריה פרידמן

           רב העיר                                                                               יו”ר המועצה הדתית

 

התודה והברכה לרב שלמה אישון רב מזרח העיר

ולרב בנימין שטיין על עריכת מסמך זה.