קוביד החמיר מחסור ברופאים ואחיות. חמש שנים לאחר מכן, בתי חולים כפריים עדיין נאבקים.

אפילו בסטנדרטים של בית חולים כפרי, בית החולים במחוז קוקוק ומרפאות בדרום מזרח איווה קטן.

המנכ"ל מאט אייבס רוצה להעסיק רופא שלישי, אך לדבריו, למצוא רופאים לאזור כפרי היה מאתגר מאז מגיפת ה- COVID-19. לדבריו, כמה רופאים בבית החולים שלו פרשו מאז תחילת המגיפה, ואחרים החליטו להפסיק לתרגל סוגים מסוימים של טיפול, במיוחד טיפול חירום.

בית חולים כפרי נוסף נמצא בהמשך הדרך, כ- 40 דקות נסיעה מזרחה. בבית החולים והמרפאות במחוז וושינגטון יש 22 מיטות וחווה מאבקי איוש דומים. "במהלך השנים האחרונות, לא רק היה לנו את המגיפה, אלא היה לנו סוג של כוח עבודה של רופא מזדקן שפרש", אמר טוד פטרסון, מנכ"ל.

המגיפה הייתה קשה לעובדי הבריאות. רבים סבלו שעות ארוכות, והלחצים במערכת הבריאות של המדינה גרמו לעובדים רבים מהרגיל להפסיק או לפרוש.

"יש נתח של עובדים שאבדו ולא יחזרו", אמרה ג'ואן ספץ, שמכוונת את המכון ללימודי מדיניות בריאות באוניברסיטת קליפורניה-סן פרנסיסקו. "עבור הרבה מהקלינאים שהחליטו והצליחו לבלוט את זה ולעבוד דרך המגיפה, הם שרפו", אמר ספץ.

חמש שנים לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על קוביד כמגפה עולמית וממשל טראמפ הראשון הודיע ​​על מצב חירום לאומי, ארצות הברית עומדת בפני מחסור מכריע בספקים רפואיים, מתחת לצורך הצפוי באוכלוסייה מזדקנת.

זה יכול להיות בעל השפעות מתמשכות על הטיפול, במיוחד במדינות כמו איווה עם אוכלוסיות כפריות משמעותיות. מומחים אומרים כי הבעיה בונה כבר זמן מה, אך ההשפעות של המגיפה האיצו את המחסור בכך שדחפו רופאים רבים מעבר לקצה לפרישה מוקדמת או שדות אחרים.

"חלקם עשו את זה דרך קוביד כמו 'בוא נביא אותנו למשבר הבריאות הציבורי הזה', ואז הם יצאו מזה ואמרו 'אוקיי, ועכשיו? עכשיו אני מותש'", אמרה כריסטינה טיילור, נשיאת האגודה הרפואית באיווה.

"איווה נמצאת לחלוטין באמצע מחסור ברופא," אמר טיילור. "זה משבר אמיתי עבורנו. אנחנו למעשה במקום ה -44 במדינה מבחינת יחס חולה-פיצאי."

סקר משנת 2022 שנערך על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעה מצא קפיצה משמעותית בעובדי הבריאות שדיווחו על כך שהרגישו שרוף ורוצים עבודה חדשה, בהשוואה לשנת 2018. מספר האנשים בתחום הבריאות גדל מאז תחילת המגיפה, אמר ג'נט דיל, פרופסור חבר בבית הספר באוניברסיטת מינסוטה בבריאות הציבור, אך הצמיחה לא קרה מספיק מהר.

"יש לנו אוכלוסייה מזדקנת. יש לנו הרבה צרכים," אמרה.

איגוד המכללות הרפואיות האמריקאיות הציג בשנה שעברה כי ארה"ב עומדת בפני מחסור של עד 86,000 רופאים עד שנת 2036 – אם מחוקקים לא ישקיעו יותר כסף ברופאים.

מחסור זה יכול לדחוף יותר אנשים לפנות לטיפול ב- ERS כאשר הם לא יכולים לפנות לרופא מקומי, אמר מייקל דיל, מנהל לימודי כוח אדם ב- AAMC.

"אנחנו כבר בנקודה בה עשרות מיליוני אמריקאים בכל שנה לא יכולים לקבל טיפול רפואי כשהם צריכים את זה", אמרה דיל (אין קשר לג'נט דיל). "אם המחסור מתמשך או מחמיר עוד יותר, גם הבעיה הזו מחמירה, והיא משפיעה לרעה באופן לא פרופורציונאלי על הפגיעים ביותר בקרבנו."

מחוקקי איווה פנו למחסור בראש סדר העדיפויות בישיבת החקיקה הנוכחית. הם הציגו הצעות חוק שמטרתן להגדיל את סליחת הלוואת הסטודנטים לרפואה ולבקש עזרה פדרלית להוסיף חריצי הכשרה לתושבות לסטודנטים לרפואה במדינה.

בשנה שעברה חתם השלטון קים ריינולדס על הצעת חוק לחוק שמפיל את דרישת התושבות עבור כמה רופאים שהתאמנו בחו"ל לקבל רישיון רפואי. מחוקקים בלפחות שמונה מדינות אחרות אישרו שינויים דומים.

פטרסון, מבית החולים במחוז וושינגטון, מעריך כי מחוקקי איווה מנסים להגדיל את צינור הרופאים לאיווה, אך אמרו כי היא אינה מתייחסת למחסור מיידי.

"יש לך תלמיד תיכון שסיים את לימודיו ברגע זה; הם כנראה מרחק תשע עד 11 שנים מכניסה לכוח העבודה כרופא מתרגל. אז זו סוג של בעיה ארוכת טווח," אמר.

עבור אחיות, אומרים מומחי כוח אדם, התחזית הלאומית החזויה אינה קשה כמו בשנים האחרונות.

"חינוך סיעודי גובה. שיעורי התעסוקה לסיעוד מגבים. אני חושב, עבור כוח העבודה הזה, התאוששנו ברובם מכל הניתוחים שהתרחשו", אמר ספץ, מהמכון ללימודי מדיניות הבריאות.

אבל לאחיות לעבור למקומות הזקוקים להם, כמו קהילות כפריות, תהיה קשה, אמרה.

חלק מבתי החולים הכפריים באיווה אומרים כי אתגר גדול עוד יותר כרגע הוא למצוא אחיות להשכרה.

חלק מזה ניתן לייחס למגפה, אמרה שרה ברונס, מנהלת אחיות בבית החולים במחוז קוקוק ובמרפאות. היא נזכרה כי חלק מהמטופלים בקוביד במצב אנוש נפטרו כאשר לא ניתן היה להעביר אותם לבתי חולים גדולים יותר עם ציוד יחידה לטיפול נמרץ מתקדם יותר, מכיוון שבתי חולים אלה לא היו בעלי הצוות לקחת על עצמם יותר חולים.

"היינו צריכים לקבל את ההחלטה הנוראה של 'אתה בטח לא מתכוון לעשות את זה'", נזכר ברונס ואמרו כי חולים רבים רשומים אז כ- DNR, בגלל "אל תחייבו מחדש."

"זה גבה מחיר גדול על הרבה אחיות," אמרה.

בעיה נוספת היא לשכנע את האחיות הצעירות של האזור להישאר, כאשר הן מעדיפות לחיות ולעבוד באזורים עירוניים יותר, אמר ברונס.

בית החולים שלה עדיין מסתמך על חוזים עם אחיות נסיעות כדי למלא כמה משמרות לילה. זה משהו שבית החולים מעולם לא היה צריך לעשות לפני המגיפה, אמר ברונס. אחיות נסיעות יקרות יותר, ומוסיפות לחץ לתקציב בית חולים קטן.

"אני חושב שיש אנשים שרק יצאו לגמרי מסיעוד," אמר ברונס. המגיפה גבה מחיר מיוחד "בגלל השעות שהם נאלצו לעבוד, התנאים שהם נאלצו לעבוד."

קובעי מדיניות וארגוני שירותי בריאות אינם יכולים להתמקד רק בגיוס עובדים, על פי ג'נט דיל באוניברסיטת מינסוטה. "אתה גם צריך לשמור על עובדים," אמרה. "אתה לא יכול פשוט לגייס אנשים חדשים ואז להיות אומללים."

דיל אמר כי העובדים מדווחים על תחושת החולים כי חולים לא היו מכבדים ומאתגרים יותר מאז המגיפה, ולעתים העובדים מרגישים לא בטוחים בעבודה. "על ידי 'לא בטוח' אני מתכוונת לא בטוחה פיזית. אני חושבת שזה חלק מאוד מלחיץ בתפקיד," אמרה.

מחקרים הראו כי עובדי בריאות המדווחים על רמות שחיקה גבוהות יותר ובריאות נפשית לקויה מאז המגיפה – אם כי הסיכונים פחתו אם העובדים חשים תומכים על ידי מנהלים שלהם.

גייל גרימס, אחות לטיפול נמרץ בדס מוין, הרגישה נתמכת יותר על ידי המעסיק שלה במהלך החלקים הגרועים ביותר של המגיפה מכפי שהיא עושה עכשיו, אמרה. חלק מבתי החולים הציעו בליטות שכר ויותר גמישות תזמון כדי לשמור על אחיות בצוות.

"קיבלנו שכר בונוס טוב יותר," נזכר גרימס. "קיבלנו את החוזים המיוחדים האלה שיכולנו למלא שלעתים קרובות היו שווים יותר את זמננו כדי להיות מסוגלים להיכנס, להתגעגע למשפחות שלנו ולהיות שם."

גרימס אמרה שהיא ראתה שאחיות עוזבות את איווה למדינות שכנות עם שכר ממוצע טוב יותר. זה יוצר מחסור שלדעתה משפיע על הטיפול שהיא נותנת לחולים שלה.

"אחות המטפלת בחמישה מטופלים תמיד תוכל לספק טיפול טוב יותר מאשר אחות המטפלת בעשרה חולים", אמרה.

היא חושבת שבתי חולים רבים פשוט קיבלו את שחיקת הצוות כעובדה, במקום לנסות למנוע זאת.

"זה באמת משפיע באופן משמעותי לבריאותך הנפשית כשאתה חוזר הביתה כל יום ואתה מרגיש אשם על הדברים שלא הצלחת לספק לאנשים," אמרה.