ניתוח הרשומות הרפואיות של כמעט 50,000 אנשים שחוו קדחת דנגי בטייוואן מצביע על כך שמחלה זו קשורה לסיכון מוגבר לטווח הקצר והארוך לדיכאון. Hsin-I Shih ועמיתיו מאוניברסיטת צ'נג קונג הלאומית ומכוני מחקר לבריאות הלאומיים, טייוואן מציגים את הממצאים הללו בכתב העת הפתוח PLOS Neglected Tropical Diseases.
אנשים עלולים לפתח קדחת דנגי לאחר שננשכו על ידי יתוש הנושא את נגיף הדנגי. קדחת דנגי יכולה להיות קלה, אך היא גם יכולה להתקדם לחומרה מסכנת חיים, ולחלק מהאנשים עשויות להיות השפעות בריאותיות ארוכות טווח. מחקר קודם חשף קשרים בין קדחת דנגי פעילה לבין הפרעות פסיכיאטריות, כגון דיכאון וחרדה. עם זאת, מעט מחקרים בדקו את הסיכון לטווח ארוך להפרעות כאלה לאחר זיהום בדנגי.
כדי להתמודד עם פער הידע הזה, Shih ועמיתיו ניתחו את הרשומות הרפואיות של 45,334 חולי דנגי בטייוואן, ולשם השוואה, 226,670 חולים שלא חוו דנגי. במהלך השנים 2002 עד 2015, החוקרים בדקו האם חולי דנגי נוטים יותר לפתח חרדה, הפרעות דיכאון והפרעות שינה בנקודות זמן שונות לאחר ההדבקה. כדי לעזור להסביר גורמים אחרים שיכולים להשפיע על בריאות הנפש, חולי הדנגי קובצו עם חולים שאינם דנגי דומים מבחינה דמוגרפית לניתוח סטטיסטי.
החוקרים מצאו שלחולי הדנגי הייתה סבירות גבוהה יותר לפתח סדר דיכאון בכל טווחי הזמן, כולל פחות משלושה חודשים, שלושה עד 12 חודשים ויותר מ-12 חודשים לאחר ההדבקה שלהם. הפרעות שינה עלו רק בתוך שלושה עד 12 חודשים לאחר הזיהום, ולא היה סיכון מוגבר לחרדה.
בהסתכלות מקרוב על חולים שהדנגי שלהם היה חמור מספיק כדי שיוכלו להתאשפז, החוקרים מצאו סיכון מוגבר להפרעות חרדה בשלושת החודשים הראשונים של ההדבקה, כמו גם סיכון מוגבר להפרעות שינה ב-12 החודשים הראשונים. תת-קבוצה זו הייתה גם בעלת סיכון מוגבר לדיכאון לאורך מסגרות זמן.
ממצאים אלה מצביעים על קשר פוטנציאלי בין קדחת דנגי והפרעת דיכאון שלאחר מכן. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אם דנגי תורם ישירות להתפתחות דיכאון, או אם הקשר נובע ממנגנון עקיף כלשהו.
המחברים מוסיפים: "מחקר זה מדגיש קשר משמעותי בין קדחת דנגי לסיכון מוגבר לדיכאון בטווח הקצר והארוך, ומדגיש את הצורך במחקר נוסף על ההשפעות על בריאות הנפש של זיהום דנגי."
