צריכת סוכר מוגבלת במהלך החיים המוקדמים קשורה לסיכון נמוך יותר למספר מחלות לב בבגרות, כולל התקף לב, אי ספיקת לב ושבץ, מגלה מחקר שפורסם על ידי ה-BMJ כיום באמצעות נתונים מסוף קיצוב הסוכר בבריטניה ב-1953.
ההגנה הגדולה ביותר מפני הסיכון לפתח בעיות לב – והאיחור הארוך ביותר בהופעת המחלה – נראתה אצל אנשים שצריכת הסוכר שלהם הוגבלה מההתעברות ("ברחם") ועד לגיל שנתיים בערך.
עדויות מצביעות על כך ש-1000 הימים הראשונים לחיים (מההתעברות ועד גיל שנתיים בערך) הם תקופה שבה לתזונה יכולה להיות השפעות בריאותיות מתמשכות וארגוני בריאות מובילים ממליצים להימנע ממשקאות ממותקים ומזונות אולטרה-מעובדים (שלעתים קרובות מכילים כמויות גבוהות של סוכר) כאשר תינוקות ופעוטות מתוודעים למוצקים.
לכן חוקרים רצו לבדוק האם הגבלת סוכר במהלך תקופה זו קשורה בסיכון מופחת לתוצאות קרדיווסקולריות בבגרות.
תוך שימוש בסיום קיצוב הסוכר בבריטניה בספטמבר 1953 כניסוי טבעי, הם הסתמכו על נתונים מ-63,433 משתתפי ביובנק הבריטי (גיל ממוצע 55 שנים) שנולדו בין אוקטובר 1951 למרץ 1956 ללא היסטוריה של מחלות לב.
בסך הכל, המחקר כלל 40,063 משתתפים שנחשפו לקיצוב סוכר ו-23,370 שלא.
רשומות בריאות מקושרות שימשו לאחר מכן למעקב אחר שיעורי מחלות לב וכלי דם (CVD), התקף לב, אי ספיקת לב, קצב לב לא סדיר (פרפור פרוזדורים), שבץ מוחי ומוות קרדיווסקולרי, תוך התאמה למגוון גורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים.
קבוצת ביקורת חיצונית של מבוגרים שאינם ילידי בריטניה, שלא חוו קיצוב סוכר או שינויים דומים במדיניות בסביבות 1953, הוערכה גם היא להשוואות אמינות יותר.
התוצאות מראות שחשיפה ארוכה יותר לקיצוב סוכר הייתה קשורה לסיכון קרדיווסקולרי נמוך בהדרגה בבגרות, בין היתר בשל סיכונים מופחתים לסוכרת ולחץ דם גבוה.
בהשוואה לאנשים שמעולם לא נחשפו לקיצוב, לאלו שנחשפו ברחם בתוספת 1-2 שנים היה סיכון מופחת של 20% ל-CVD, כמו גם סיכון מופחת להתקף לב (25%), אי ספיקת לב (26%), פרפור פרוזדורים (24%), שבץ מוחי (31%) ומוות קרדיווסקולרי (27%).
אנשים שנחשפו לקיצוב ברחם ובמהלך החיים המוקדמים הראו עיכובים ארוכים יותר בהדרגה (עד שנתיים וחצי) בגיל התחלת תוצאות קרדיווסקולריות בהשוואה לאלו שלא נחשפו לקיצוב.
קיצוב סוכר היה קשור גם לעליות קטנות אך משמעותיות בתפקוד לב בריא בהשוואה לאלו שמעולם לא קיבלו קיצוב.
המחברים מציינים שבמהלך תקופת הקיצוב, קצבאות הסוכר לכולם, כולל נשים הרות וילדים, הוגבלו מתחת ל-40 גרם ליום – ולא הותרו תוספת סוכרים לתינוקות מתחת לגיל שנתיים – הגבלות המתאימות להמלצות התזונה המודרניות.
זהו מחקר תצפיתי כך שלא ניתן להסיק מסקנות נחרצות לגבי סיבה ותוצאה, והמחברים מכירים במספר מגבלות, כולל היעדר נתונים תזונתיים פרטניים והטיה פוטנציאלית להיזכרות שעלולה הייתה להשפיע על התוצאות שלהם.
עם זאת, הם אומרים שהמחקר הגדול והמעוצב הזה אפשר להם להעריך בנפרד את ההשפעות של תקופות חשיפה שונות ולחקור את המסלולים הפוטנציאליים המקשרים בין קיצוב סוכר לבין תוצאות קרדיווסקולריות.
ככאלה, הם מסכמים: "התוצאות שלנו מדגישות את היתרון הלבבי של מדיניות חיים מוקדמת המתמקדת בקיצוב סוכר. מחקרים נוספים צריכים לחקור חשיפות תזונתיות ברמה הפרטנית ולשקול את יחסי הגומלין בין גורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים כדי לפתח אסטרטגיות מניעה מותאמות אישית יותר".
