צריכת תזונה גבוהה של דגים רזים ושומניים עשויה להאט את התקדמות הנכות בקרב אנשים עם טרשת נפוצה (MS), מציעה מחקר השוואתי מבוסס אוכלוסייה, שפורסם באופן מקוון ב- Journal of Neurology Neurosurgery & Psychiatry.
התכונות האנטי-דלקתיות והנוירו-הגנות של חומרים מזינים שנמצאים בדגים עשויים להיות המפתח, אומרים החוקרים, שמוסיפים כי ממצאיו מדגישים את החשיבות הפוטנציאלית של התזונה בניהול המחלה.
עדויות מתעוררות מצביעות על כך שתזונה עשויה להיות תפקיד בהתפתחות מחלות דלקתיות, כולל טרשת נפוצה, להסביר את החוקרים.
בעוד שמחקרים שפורסמו בעבר קישרו בין צריכת דגים עם רמות נכות נמוכות יותר בקרב אלה עם טרשת נפוצה, מעט מחקרים בדקו אם זה עלול להאט או להפחית את התקדמות הנכות, הם מציינים.
כדי לחקור זאת עוד יותר, הם שאבו את 2719 המשתתפים שאובחנו לאחרונה (גיל ממוצע 38) בחקירה האפידמיולוגית של מחקר טרשת נפוצה (EIMS), מחקר שבוודי על אוכלוסייה ארצית, שכולם גויסו בין אפריל 2005 ליוני 2015. ו
עם כניסתו ל- EIMS, כל המשתתפים סיפקו מידע על חשיפות סביבתיות והרגלי אורח חיים, כולל צריכתם של דגים רזים ושומניים, שסווגו כ: לעולם או לעיתים רחוקות; 1 עד 3 פעמים בחודש; ושבועי, וקלעו בין 2 ל 6, תלוי אם אכלו דגים רזים או שומניים, או שניהם.
התקדמות המחלה שלהם, שנמדדה באמצעות סולם מצב המוגבלות המורחבת (EDSS), עוקבת אחר עד 15 שנה באמצעות רישום ה- MS השבדי.
החמרה של מוגבלות מאושרת הוגדרה כעלייה בציון EDSS של לפחות נקודה אחת מקו הבסיס, שנמשכה בין שני בדיקות נוספות, לפחות 6 חודשים זה מזה.
צריכת הדגים הגבוהה ביותר באבחון הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר של 44% להמציעות מאושרת החמרה כמו גם לסיכון נמוך יותר של 45% להתקדם ל- EDSS 3 וסיכון נמוך יותר של 43% להתקדם ל- EDS 4 לעומת אלה שאכלו אף אחד או מעט מאוד.
וככל שהדגים הרזים והשומניים יותר שנצרכו, כך נמוך יותר היה הסיכון להחמרה של נכות מאושרת והתקדמות ל- EDSS 3 ו -4, כך עולה ניתוח מגמות.
בשנת 2021, 1719 המשתתפים השלימו שאלון מעקב מקוון שהעריך שינויים בצריכת הדגים לאורך זמן. כ -412 (24%) שינו את צריכת הדגים שלהם: 288 הגדילו אותה; 124 הפחיתו אותו.
אלה שהגדילו את הציון שלהם מ -2-3 לציון של 5-6 תוך 5 שנים לאחר האבחנה (133) היו בסיכון נמוך יותר של 20% לחמירת מוגבלות מאושרת, בהשוואה לאלה שהמשיכו לאכול מעט או ללא דגים (400).
רק 16 משתתפים הגדילו את צריכת הדגים שלהם מציון בסיסי של 2 לציון של 5-6, אך היו להם סיכון נמוך יותר של 59% לחמירת מוגבלות מאושרת, בהשוואה לאלה שנשארו ברמת הצריכה הנמוכה ביותר (101).
הממצאים נכונים גם כאשר הובאו הגורמים שעלולים להשפיע על פעילות גופנית, משקל (BMI), עישון, צריכת אלכוהול וחשיפה לשמש. הם גם נותרו דומים כאשר נעשתה התאמה נוספת לרמת ויטמין D.
זהו מחקר תצפיתי, וככזה, לא ניתן להסיק מסקנות נחרצות לגבי סיבה ותוצאה. ומחקר נוסף לאימות הממצאים ולחקור המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים נדרש, אומרים החוקרים.
אך הם מציעים: "בעוד שחומצות שומן אומגה 3, הנמצאות בעיקר בדגים שמנוניים, עשויות לתרום להפחתת התקדמות הנכות, ההשפעות המועילות שנצפו מצריכת דגים רזים מצביעים על כך שגורמים אחרים עשויים גם למלא תפקיד משמעותי. גורם כזה הוא טאורין, חומצת אמינו שנמצאת בכמויות משמעותיות בדגים ופירות ים. "
הם מסבירים: "טאורין היא חומצת האמינו החופשית השופעת ביותר במוח, ולמרות שיש מנגנונים אנדוגניים לייצורו, יש צורך באספקה אקסוגנית כדי לענות על צרכים פיזיולוגיים."
הם מוסיפים: "לטאורין יש תפקודים סלולריים מגוונים, כולל פעולות ציטופוטומקטיביות באמצעות השפעות נוגדות חמצון ואנטי-דלקתיות, מה שהופך אותו לסוכן טיפולי פוטנציאלי להפרעות נוירולוגיות."
והם מסיקים: "התוצאות מדגישות את התפקיד הפוטנציאלי של התזונה, ובמיוחד צריכת דגים, כגורם הניתן לשינוי שיכול להשלים אסטרטגיות טיפוליות קיימות עבור טרשת נפוצה."
